אל תזלזלו בביטול מעמד 'תורתו אומנותו'

מעשה בבחור חרדי מזרם חב"ד, מ.ה.נ, אשר הסדיר את מעמדו כנדרש, דחיית שירות "תורתו אמנותו" במשך כמה שנים - עד שיצא לחו"ל, בשליחות חב"ד, וזאת עשה ללא אישור.

המעמד בוטל ומ.ה.נ זומן לשירות צבאי, כאשר הוא אינו מתייצב במועד אליו זומן.

הימים נקפו, חודשים עברו, עד שכמעט שנתיים לאחר מכן, ימים ספורים בטרם המועד הנקבע לחתונתו מתייצב מ.נ.ה בלשכת הגיוס, ומבקש לשרת.

נוכח ביטול מעמדו, יציאתו לחו"ל ללא אישור, הטענה כי ישנו צו גיוס תקף, ונסיבות המקרה, מגישה התביעה בקשה לעצור את מ.נ.ה עד תום ההליכים בעניינו, לצד כתב אישום על העדרותו.

מ.ה.נ נמצא במצקוה לא פשוטה, הוא התייצב, הגיע להסדיר מעמדו – על אף שמדובר בעניין לא טריויאלי כלל לבחור חרדי - וצפוי להינשא תוך ימים מספר, ואילו התביעה הצבאית מבקשת מעצר ואף דורשת כי יורשע ויוטל עליו עונש, דבר אשר אכן יכול להעיב על חייו ובמיוחד חתונתו ו"שנתו הראשונה".

זה המקום להבהיר, אי הסדרת מעמד וביטולו גוררים, בדרך כלל, צו גיוס והשלמת הליכים, אשר יביאו בסופו של יום לגיוס לצה"ל (אלא אם ינקוט המיועד לשירות הליכים לצורך הסדרת דחיות שירות נוספות או לצורך קבלת פטור משירות ביטחון). ביטול המעמד אינו מובן מאליו כלל, וגם מי שלא הסדיר מעמדו תקופה מסויימת על לשכת הגיוס לתת לו הזדמנויות נוספות, ובכל מקרה לא ניתן לבטל מעמד מבלי שלבן הישיבה ניתנה הזכות להשמיע את טענותיו בעניין. על כן, זוהי צומת ראשונה בה ניתן לדאוג לחידוש המעמד או הסדרתו. לכן מומלץ באם נתקלתם במקרה שמעמדכם בסכנה – להסדירו, ולא להתעלם. אי עמידה בתנאים לביטול המעמד יכולים להעיב על חוקיות ההליכים וגיוסו של בעל המעמד.

מנגד, חשוב לציין, כי הכלל הוא שבעבירות של היעדר מן השירות נעצר החייל המואשם בהן עד תום ההליכים בעניינו, זאת ברירת המחדל, ועל ההגנה מונח הנטל לשכנע את בית הדין הצבאי לשחרר ממעצר זה.

אם כן, מ.נ.ה ניצב בפני סיטואציה לא פשוטה, ואם חושבים על הסיטואציה במונחים של צדק – הרי שהיא אינה צודקת. עת עוסקת המדינה בגיוס חרדים, ומנסה להביא לגידול בגיוס של אוכלוסיה זו, כשמתייצב חייל ומבקש להתגייס, מערימה היא קשיים בדמות כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים. התנהגות שאם הצבא היה מסתכל על השלכות הרוחב אולי המקרה של מ.נ.ה היה מגיע לכל היותר לדין משמעתי.

במקרים כאלו ישנה חשיבות גדולה לבדיקת הליכי הגיוס בשבע עיניים. יש לבדוק את הליך ביטול המעמד, מודעות החייל לצו שנשלח אליו, את שליחת הצו והמוטיבציה שאותה מביע החייל לשירות.

ההגנה במקרה של מ.נ.ה מאתגרת את בקשת התביעה וטוענת כי ישנן בעיות בהליכי הגיוס של מ.נ.ה, בדגש על שליחת הצווים והמודעות של מ.נ.ה לצווים אלו (זה המקום להדגיש כי על כתפי התביעה מונח הנטל של הוכחת מלוא יסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר), וכי התביעה לא תוכל להוכיח את מודעותו של מ.נ.ה למועד הגיוס. כמו כן נטען כי המוטיבציה שבהתייצבותו של מ.נ.ה מדברת בעד עצמה וכי יש לתת לו הזדמנות להוכיח כוונותיו. כמו כן נעשית פניה ליחידת שילוב חרדים (שח"ר – יחידה אשר אמונה על שילוב חרדים בתנאי שירות המתאימים להם), המביעה נכונות לקלוט אותו ומעבירה אף מסמך על אחוזי שילוב החרדים הגבוהים, למשרתים במסגרת היחידה. כל אלו, טוענת ההגנה, יש בהן כדי לעורר ספק בשאלת אשמתו של מ.נ.ה ולהעיד על סיכויי השתלבות גבוהים בשירות.

מדובר במקרה אירוני, בו מוטיבציה של בחור חרדי לשירות בצבא נענית למעשה ביד קשה ולא מקבלת, דבר אשר עלול גם להביא לפגיעה במוטיבציה הכללית – וזאת בנוסף לכך כי מדובר בבחור ימים ספורים לפני נישואיו. האירוניה מתחדדת נוכח המדיניות, המוצהרת לפחות, לפיה שילוב החרדים בצבא הוא צורך חיוני, אך הצהרות לחוד, וככל הנראה מעשים בשטח לחוד, מאחר וכשמגיע בחור חרדי אשר מעוניין לשרת, מעבירים אותו, לשכת הגיוס והתביעה הצבאית, מדורי שאול לא מועטים.

בית הדין הצבאי מתלבט בסוגיה, אך משחרר את מ.נ.ה ל"מעצר פתוח" (חלופת המעצר הנהוגה בבתי הדין הצבאיים) על מנת שיתחיל בשירותו ויוכיח רצינות כוונותיו. התביעה לא משלימה עם ההחלטה ומנסה לשכנע את בית הדין הצבאי לערעורים להתערב בה ולהופכה. בהחלטה של בית הדין הצבאי לערעורים, אשר משאיר את ההחלטה על כנה ומאפשר למעשה למ.נ.ה להתחיל את שירותו, ניכר כי עשה כן לא בלי התלבטות.

בחודשים הבאים מוכיח מ.ה.נ. את עצמו ביחידה והמפקדים גומרים עליו את ההלל. למרות זאת התביעה מבקשת להחזירו לכליאה ומאחורי סורג ובריח. היא עומדת על התעקשותה במשך חודשים לא מעטים, מסרבת להצעות ההגנה לסיים את התיק בקנס ותנאי, מסרבת להצעת ההגנה לבחון את התיק לאחר תקופה ממשית בשירות כדי שיוכיח את רצינות כוונותיו - אך לבסוף משתכנעת!

סוף טוב הכל טוב, מ.נ.ה לא מרצה תקופת כליאה ומשרת בצורה יוצאת דופן כמשגיח כשרות ומש"ק דת. מנגד הצבא הרויח חייל תורם ומקצועי.

ורק שאלה אחת נשארת באוויר – למה זה היה כל כך קשה? למה אי אפשר היה "להשתכנע מראש", להגיע לאותה תוצאה במקום לנהל הליכים רבים, מריבות רבות ולהמשיך להתעקש על מאסר לחייל אשר ניכר כי אכן היה מעוניין לשרת שירות תורם? האם זאת התנהגות של צבא אשר חרט על דגלו את שילובם של בחורים חרדים בין שורותיו?

מנגד חייבים לציין כי הדבר אינו טריוויאלי והכלל הוא כי על עבירות של היעדר מן השירות נגזרים עונשי מאסר ¬– כך שגם אם הדבר לקח חודשים רבים, עמדת התביעה, החריגה לכשעצמה, היא עמדה הגונה בסופו של יום.

אבל את הלקח ממקרהו של מ.ה.נ יש ללמוד. אין להתייחס לביטול המעמד כעניין של מה בכך, יש לפעול ולהסדיר את המעמד כמה שיותר מהר. במקרים המתאימים ניתן גם לחדש את המעמד, יש שלל אופציות וכלים בארגז כדי לדאוג לכך. אך לא להתעלם.

ואם חלילה נקלע אדם למעמד של "משתמט", לכל כלל לפיו ייעצר הנאשם בהשתמטות עד תום ההליכים – יש יוצא מן הכלל, וכשמרבית המקרים הם עונשי מאסר בגין עבירות אלו, יש גם את המקרים המועטים אך הקיימים אשר עונש זה לא נגזר על העומדים לדין בעבירות אלו. כל מקרה לגופו, ובכל מקרה יש מה לעשות.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית אשר עוסק בתחום המשפט הצבאי

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד

צריכים עזרה?
מוזמנים ליצור עימי קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת האתר שלי היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!