די לפילוג ולשנאה • מחשבות לקראת תשעה באב

"מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים... אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם". (מסכת יומא, דף ט עמוד ב)

בימים כתיקונם, החברה הישראלית, אשר מתגלה פעם אחר פעם כחברה בעלת חוסן לאומי ואחדות בימי משבר, היא חברה שסועה וחצויה בין שלל פלגים. הפלג החרדי, על כל גווניו הרבים, נתפס בעיני רבים כקבוצת מיעוט קיצונית אטומה ולעיתים אף נצלנית. החברה הכללית, מאידך, נתפסת בעיני האוכלוסיה החרדית כחברה שחייה הם חיי חטא הלכה למעשה. בעיני החרדים, חיי החטא של החברה הכללית עשויים להוביל את ילדיהם לדרך רעה, לפגוע באורח חייהם ולבטל את תורתם.

אירועי השבועות האחרונים מביאים עימם ניצנים לאיחוי השבר וטומנים בחובם תקווה אמיתית כי אותה שנאת החינם שהחריבה את בית המקדש השני - עשויה להתמעט ולהפוך לאהבת חינם, כזו שתוביל את כלל חלקי החברה למקום טוב יותר מבחינה חברתית, כלכלית ולאומית.

מאז החל מבצע 'צוק איתן', ישיבות חרדיות רבות עסוקות בתפילות לשלום החיילים; גופים חרדים אוספים מוצרי מזון ומוסרים אותם באופן אישי לידי החיילים בדרום; ישנם כאלו מבני הציבור החרדי שאף מבקרים את הפצועים בבתי החולים ודואגים לשלומם; לאחרונה גם פורסם כי עקב הלחימה החליטו מנהיגים חרדים לדחות את החופשה לישיבות החרדיות שחלה לאחר תשעה באב.

גיוסה ה'מנטלי' של החברה החרדית ללחימה הנוכחית ברצועת עזה, מבשר על שינוי תודעה ואינו דבר של מה בכך. יש לתת על כך את הדעת. חלקים רחבים בחברה החרדית מתעניינים בחדשות, מעוניינים לתרום את חלקם למען חיילי צה"ל ומקדישים את הדבר החשוב ביותר עבורם - לימוד התורה - לזכותה של מדינת ישראל. במיוחד יש לזכור זאת כשיעבור זעם, בבואנו למתוח ביקורת נוקבת, בלתי מתפשרת ולעיתים אף חסרת על ביסוס על "החרדים".

הימים שאחרי המלחמה והירגעות הרוחות ייהפכו לשעת הכושר של החברה הישראלית, אשר תידרש לבחירה הבאה: האם לקבל ולאמץ את תמיכתם של הפלגים החרדים, את התערותם המעודדת אך החלקית והמצומצמת, או האם להתעקש על העמדות העקרוניות לפיהן על החרדים לשאת בנטל באופן שווה לחברה הישראלית בכללותה, בין אם בתחום הגיוס או התעסוקה.

היום נדמה כי החברה הישראלית מוכנה להפסיק לפחד, ולהתחיל "לקבל" מהחרדים את מה שהם "מוכנים לתת" – לפחות בשלב זה.

חז"ל מלמדים אותנו כי לימוד תורה וגמילות חסדים יכולים למנוע אסון לאומי רק אם נשמור על הכבוד שבין אדם לחברו. הסולידריות המופגנת בחלק מהחברה החרדית בימים אלו, מבוססת על ההבנה הזו. גם מבחינת החרדים, כך נדמה, הגיעה העת לשלב יחד עם חיי התורה את הקשר עם החברה הכללית.

בהקשר זה, צריכה מדינת ישראל והפרטים בה לנצל את ההזדמנויות בהן ניתן להגיע להשלמה ולמנוע את החורבן הבא.

פורום השלמה לקידום יחסי חרדים וחילונים, בו אני חברה, הוא ארגון התנדבותי ששואף לגשר על הפערים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. אנו חוששים מפני הקצנה דתית ומאמינים כי באמצעות קבלה מלאה תוך הבנה של האחר, השונה מאיתנו, נוכל לפרוץ את החרדה ההדדית ולתרום יחד למדינת ישראל ולחברה הישראלית.

שמרית וולף, משפטנית, חברת פורום השלמה לקידום יחסי חרדים וחילונים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!