צאצאי העבדים עולים לקבר 'אליעזר העבד' כדי להתפלל

בית הקברות היהודי הפעיל העתיק ביותר בעולם המערבי, בית הקברות של הקהילה הפורטוגזית בהולנד, שנמצא בעיירה אאודרקרק אן-דה-אמסטל נחשף לאור הזרקורים, בעקבות נוהג חדש שקבעו לעצמם נכדי העבדים מהקהילה השחורה, לעלות אחת לשנה ב"יאהרצייט" של המשרת אליעזר, הם אפילו נתנו שם ליום העלייה לקבר: "יום אליעזר".

מדי שנה מגיעים בסירה עשרות אנשים אל בית הקברות היהודי בעיירה הסמוכה לאמסטרדם כדי לחלוק כבוד לאבותיהם. כמעט כל המבקרים הם חברי הקהילה השחורה; איש מהם אינו יהודי. בבית הקברות הם מתופפים ורוקדים כשלמרבה הצער המראה איננו הולם בית עלמין יהודי.

עבור המנהיגים השחורים קברו של אליעזר מייצג את זוועות העבדות והוא מהווה תחליף לקברי אבותיו שהעבדות נכפתה עליהם ושמקום קבורתם לא נודע. לכן בקהילה היהודית חוששים שהדבר יצית מחדש שנאה ישנה ויעורר אנטישמיות של השחורים כלפי היהודים ולכן ממהרים להסביר כי הקבר דווקא מהווה הוכחה לסובלנות. לפי רישומי הקהילה, אליעזר הגיע להולנד ב-1610 כעבד למשפחתו של פאולו דה פינה. הוא נקבר לצד אדוניו, אך גם לצד יעקב ישראל בלמונטה, שהיה איש העסקים העשיר ביותר בקהילה. לפי גורמים בקהילה, ניתן להסיק מכך שאליעזר התגייר והתקבל כיהודי, אחרת, בעיקר לפי ההקפדות ההלכתיות של הקהילה דאז הוא לא היה נקבר בבית הקברות היהודי.

את מצבת האבן על קברו חשפו בדרך מקרה. כשיצאו בקהילה לעבודת חשיפה של קווי המתאר בבית החיים, באמצעות רשומות בית הקברות ובדֶקֶר, מוט המיועד לחפירה, בין היתר חיפשו את קברו של אליעזר. הם גילו לוח אבן שחור חלק, שנראה היה שהזמן והלחות מחקו את הכיתוב שנחקק בו. אלא שקצת מים ושפשוף קל על האבן והטקסט (בפורטוגזית) נחשף: "קברו של המשרת הטוב אליעזר".

מני אז אימצו בני הקהילה השחורה מנהג לעלות על קברו בתאריך אותו קבעו. למרות שלפי כל ההערכות אליעזר המשרת התגייר ונקבר בין יהודים. יצוין כי בבית הקברות קבורים, מלבד הפיראטים ובראשם "הרב הפיראט" דון שמואל פלאז'י, גם המקובל המפורסם רבי מנשה בן ישראל זצוק"ל, בעמח"ס "מקווה ישראל" ו"נשמת חיים", שהיה מנהיג הקהילה ובעל בית דפוס מפורסם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!