מסע בין אזעקות: "הילד הולך לישון עם נעליים מפחד"

את המסע דרומה פתחתי בעיר אשקלון, שם לתושבים אין יום ואין לילה. אני מגיע אחר הצהרים, ומיד שומע אזעקה, ומתחיל לחפש מקלט ברחוב הריק מאנשים. התושבים מתרגשים פחות ומסבירים לי שזו שגרת החיים.

אברהם יוסף, אב לחמישה תושב העיר, מספר: ״מי שאומר שהחיים באשקלון מתנהלים כשגרה לא חי את המציאות". ואיך הילדים מתמודדים? ״אני מנסה להרגיע אותם, להגיד להם שהכל בסדר ו'עוד דקה זה נגמר'. הילד שלי, בן 9, הולך לישון עם נעליים, הוא לא נותן לי להוריד אותם, מרוב פחד שהאזעקה תופעל באמצע הלילה״.

האזעקה נשמעת באשקלון עשרות פעמים ביום, גם כשראש הממשלה נושא דברים בעיר. התושבים חזקים ואיתנים ברוחם. כששאלתי האם שקלו מעבר לצפון, דניאל משיב מיד: ״זה לא אופציה בכלל, אשקלון זה הבית וכאן אנחנו נישאר, שום דבר לא יזיז אותנו ושום דבר לא ישבור אותנו״.

ולא רק באשקלון: משה, תושב עוטף עזה ואב ל-2, מתאר ל'בחדרי חרדים' את המצב מאז החל מבצע 'צוק איתן'. "החיים בלתי נסבלים. זה לא אזעקה ואחרי 10 דקות מסתיים, אלא צריך להיות בבית עד להודעה חדשה. אין דבר יותר מלחיץ מזה. כל תזוזה מרעידה לנו את הגוף, המתח כבד מאוד, אני משתדל שלא להראות לילדים שאני לחוץ״.

בעוטף עזה השקט שורר ברחובות, רק קולות נפץ נשמעים ממרחקים. כל תקיפה של צה״ל בעזה מתנגנת לאוזניהם של התושבים. עם זאת, מאז החל המבצע, עזבו כשליש מהמשפחות שהתגוררו במקום. לראות איש ברחוב זו מציאה של ממש.

המקומיים זועמים - למה ח"כים לא הגיעו לכאן, ישר קפצו לאשקלון? למה שרים לא באו לבדוק את המצב, שאנחנו סובלים ממנו כבר 14 שנה?

פנחסי, תושב עוטף עזה, מספר: ״הפחד כאן בעוטף עזה זה לא רק מהאזעקה, אתה מפחד שבגינה שלך יצאו פתאום מחבלים מאיזו מנהרה".

שלא למצלמות התושבים זועמים על הממשלה ודורשים הקמת וועדת חקירה בנושא המנהרות. יש להם הרבה מה לומר, את דעתם הם מעדיפים לשמור לאחרי המלחמה.

גם באשקלון מתלוננים על שליחי הציבור שבאים לעשות קופה: ״הרבה ח"כים מגיעים לעשות תמונות, זה בושה שרוקדים על התושבים בעת צרה״, הם קובלים.

בתי הכנסת ריקים בשבת
באר שבע הפכה גם היא ליעד מרכזי. שאול יוסף מספר ל'בחדרי חרדים': ״באר שבע חיה מניסים", הוא מתאר את ההרגשה של רגעי ההמתנה במקלט. "קוראים פרקי תהילים, יש לנו מדף מיוחד של ספרי תהילים שתרם לנו הרב יאשיהו פינטו, ויש לנו את ספרי הזוהר שנמצאים במקלט, בסוף כולם מאמינים באחד, וכולם יודעים שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".

גם אזולאי, תושב באר שבע שרק לפני שבוע נפגע ביתו מטיל ישיר, מסכם במשפט אחד: ״הקב״ה עשה לנו נס״, והיכן הוא מתגורר בינתיים? "אנחנו כרגע בבית מלון עד שהבית יסודר, המהנדס כרגע בבית, ואנחנו מקווים תוך קצת זמן לחזור לשיגרה".

אתה לא מפחד?

״לפחד? ממש לא. אם נגזר עלי משמים שאמות כאן - אז אני אמות כאן, בהישמע האזעקה אני בורח למקלט. הוראות פיקוד העורף מצילות חיים", הוא אומר כמי שמכיר היטב, מקרוב.

שלמה דן, תושב אשדוד, לא תולה את יהבו בכניסה הקרקעית. ״אנחנו רואים את הצבא שם, והם ממשיכים לשגע חצי מדינה״, ומה הפתרון? ״צריך לנקות את עזה מאזרחים ולפוצץ בית בית", יהודה לוי, תושב השכונה שמצטרף לשיחה, ממהר להגיב: ״אנחנו יכולים לסבול את הטילים, כשצה״ל נמצא בעזה אין לי מה לדאוג, נכון זה לא לוקח יום יומיים, אבל בסוף יהיה שקט לתושבי הדרום לטווח רחב".

איך מסתדרים בהליכה לבתי הכנסת בשבתות?

מאיר חממה, תושב אשדוד, מספר: ״מאז מבצע 'צוק איתן' אנחנו עושים תפילה כל השכנים יחדיו בקומה השניה של חדר המדרגות. יש ילדים בבית, יש אישה, וצריך מקום בטוח״, לדבריו, בתי הכנסיות ריקים מאדם.

בעוטף עזה כבר אין נפגעי חרדה
הפחד מורגש בכל אזור הדרום.

בעשרות מקלטים ביקרתי, בכולם חוזר על עצמו המראה - ספרי תהילים, מזרונים וכיסאות לילדים, תושבי באר שבע זועמים שאין מקום במקלטים, מנחם ברגר, תושב העיר, לוקח אותי למקלט ציבורי, ואומר לי בכאב: ״חשמל אין, מקום לשבת אין, נפגעי חרדה יש בשפע, וכל זה בגלל המצב במקלטים״.

במקומות רבים באזור הדרום אין בכלל מקלטים, התושבים נשמעים להוראות פיקוד העורף ומצטופפים בחדר הכי פנימי בבית. אברהם תורגמן, ישיש בן 80 שעבר מלחמות רבות בחייו, מרותק לכסא גלגלים, וכשנשמעת האזעקה הוא ממהר להישען על הקיר הסמוך לו.

איפה המקלט?

״זה לא יעזור אם אני אלך למקלט, לי קשה להתנייד עם כסא הגלגלים. אני בוטח בה׳. ניסיתי לרדת למקלט, אבל תוך כדי אני שמוע את הפיצוץ, אני לא מספיק להגיע למקלט הסמוך". ממצוקה זהה סובלים מבוגרים רבים באזור, והם נוהגים כמו שאברהם מסכם: ״מאז תחילת מבצע צוק איתן אני נשאר בחדר הפנימי".

יוסף יצחק, אב ל-6 מבאר שבע, עלה לישראל מדרום אמריקה.

אתה לא מפחד להיות כאן בארץ?

״כבר בשדה התעופה נתנו לנו הוראות של פיקוד העורף, עד עכשיו אנחנו מסתדרים עם זה. בהתחלה אמרתי לילדים שמשמעות הצפירה היא לרכז את השכנים ביחד... אבל ילדים זה ילדים", הוא מסביר בחיוך. ״זה הצליח כמה ימים, אבל מהתקשורת אי אפשר לברוח, הם שומעים ומתחילים לשאול, אז הושבתי אותם והסברתי להם שאנחנו במלחמה ולא צריך לפחד כי הקב״ה שומר עלינו".

בעוטף עזה, לא צריכים להסביר לילדים, למעלה מ-14 שנים שהם מכירים את האזעקות. לפי מד"א, כמעט ואין נפגעי חרדה בקרב התושבים הללו...

יוסי אלירן מנסה להסביר את הקושי לגור במקום: ״האזעקות הן לא הבעיה כאן, הבעיה היא המנהרות, אתה מתחיל לפחד שלא יצא לך מהסלון איזה פעיל חמאס. הילדים שלי בצחוק שמים את האוזן על המרצפות לשמוע אם יש תזוזות״.

מסר אחד חוזר ונשמע שוב ושוב. "אנחנו מוכנים לספוג הכל, העיקר שצה"ל יגמור את העבודה הפעם".

ומה קורה בבני ברק?
ואיך אפשר שלא להזכיר את תושבי בני ברק. מי לא מכיר את דבריו של הגר"ח קנייבסקי, בשם החזון איש ״שלא יפלו טילים בעיר", יצאנו לבדוק כיצד בכל זאת נערכו בעיר התורה למלחמה.

בסביבת ראש העיר חנוך זייברט מאשרים כי הוא נשמע להוראות פיקוד העורף, ובבדיקה שערכו עלה כי מרבית תושבי בני ברק נשמעים להוראות. עם זאת, כמה תושבים מספרים ל'בחדרי חרדים': ״פחד אין בבני ברק, על זה אין מחלוקת, רק בגלל 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', צריך להישמע להוראות פיקוד העורף, שאפשר להסתפק בחדר מדרגות בקומה השניה"...

הגר"ש בעדני חריד בנושא, בהישמע האזעקה הוא יושב ועוסק בתורה. גם לתלמידיו אמר: ״מי שרוצה להינצל מטילים ילמד תורה, לא צריך מקלטים", כך גם נוהגים בכולל שבראשותו.

מנגד, רבנים ספרדים אחרים בעיר, אומרים ל'בחדרי חרדים': ״אסור לקחת סיכונים, יש לנו דברי חז״ל שאין סומכים על הנס, ולכן אנו מורים לתלמידים לצאת למרחב מוגן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!