'שטייגען' בעצי היער • צוהר לעולמו של 'קעמפ' ישיבתי

'בין הזמנים' אב בעולם הישיבות נפתח בבוקרו של יום לאחר ט' באב: רבבות תלמידי ישיבות יוצאים לחופשה הנמשכת עד לר"ח אלול. או אז יחזרו בני הישיבות לחבוש את ספסל הלימודים לאחר שאגרו כוח. בשונה מימי בין הזמנים של סוכות ופסח, בבין הזמנים של אב הנקרא בפי כל 'החופש הגדול', נערכים מחנות נופש במרבית עולם הישיבות.

כבר מקדמת דנא, נהגו גדולי ראשי הישיבות לצאת בתקופה זו של 'שלהי דקייטא' (סוף הקיץ) ליערות מנופש שמילאו את שטחיה של מזרח אירופה. תמונותיהם של מרנן הגאונים רבי אלחנן וסרמן, רבי שמעון שקאפ, רבי ברוך בער זכר צדיקים לברכה ועוד, העושים את ימי הקיץ בנאות דשא, הפכו לנכסי צאן וברזל של האווירה הישיבתית העורגת.

גם מרנא בעל החזון איש זי"ע נהג לנפוש מדי שנה בשנה. מנהגו זה הוא מן הידועים פחות. בשונה ממנהגם של ראשי הישיבות, דבר נסיעתו - בשנות ליטא - היה ידוע למספר מצומצם יותר של אנשים מאנשי שלומו.

כך או כך, הנופש, 'קעמפ' בעגה הישיבתית, הפך מהר מאוד מנסיעת "קווי ה' יחליפו כח" למעין עיקרון שכמעט ואין לוותר עליו, גם לא בשעת הדחק. ההימצאות של תלמידי הישיבות במחיצת רבותיהם במקום ובזמן שלא מן השגרה הפך לרעיון. להרבה יותר מסתם נסיעה. תלמידים מצאו בזמן הזה שעה סגולית להתקרב יותר לחיק מוריהם, לשמוע ולהוסיף לקח.

בזמנים אלו היו הרבנים משיחים בפני תלמידיהם דברי השקפה שלא נמצא להם הזמן והמקום בימים שבשגרה. החזון איש לימד את תלמידיו את רוב השקפת עולמו דווקא בימים אלו. והם היו ימים רבים. הוא היה נוסע מידי שנה מיד לאחר ל"ג בעומר ועד חודש אלול אל יערותיה של ליטא. שם, בינות העצים שתת לבו מעינות חוכמה והדביק בהתלהבות אהבת התורה שלו את תלמידיו.

גם עולם הישיבות בארץ שקם על חורבות הימים ההם, המשיך את מסורת ה'קעמפים' כשהוא מוסיף למסעות נופך ואוירה של ימינו אנו.

בשנים האחרונות, בעקבות המצב הכלכלי הקשה עמו מתמודדים בעולם התורה, נוצר מצב שהקעמפים המסורתיים בוטלו או הצטמצמו עד כדי מספר ימים מועט, פעילויות שטח ואטרקציות בודדות.

אך חרף המצב הכלכלי, מתעקשים בישיבות לקיים את הקעמפים כסדרם כדי להיטיב עם הבחורים שיהיו במסגרת מסודרת ולא יצפינו לטיולים מסוכנים, שקיפחו את חייהם של רבים מטובי בניה של היהדות החרדית. ככל הנראה, בשנה הזו, בשל המצב הביטחוני הקשה והמלחמה בדרום הארץ, יבטלו בישיבות רבות את מסגרת הקעמפ.

גמרא על שפת הנהר
בשונה מהאמור לעיל, הקעמפים של בחורים הלומדים בארה"ב ובחורים הלומדים בצרפת שונים בתכלית.

‏בישיבת 'מקור ישראל' הנמצאת בפרברי פאריז, שם לומדים בחורים מישראל בראשותו של הגאון רבי דניאל היימן, נערכים שני קעמפים המתקיימים בימי החורף דווקא. בני הישיבה יוצאים להרי האלפים הצרפתים ומתארחים בבית מלון. וכפי המקובל והנהוג באירופה, הם חווים שבוע של סקי הכולל שיעורים ולימודים בישיבה באקסלבן, בסיום מחנה הנופש נוסעים הבחורים לעיירה האנסי המכונה בפי כול 'ונציה הקטנה'. שם הם נהנים מ'קומזיצים' בעודם יושבים על שפת הנהר, בוגרי הישיבה יודעים לספר כי הישיבה ביחד עם הצוות היא מעין עולם הבא וחוויה בלתי נשכחת.

בישיבת 'עמק יהושע' אשר נמצאת בסמוך לעיר לייקווד שבניו ג'רזי, נהגו התלמידים לנסוע בכל שנה למקום אחר, בדגש על מקום אטרקטיבי ומרגש. לא סתם 'עוד מקום'. אשתקד, בשנת תשע"ג נסעו התלמידים לקוסטה ריקה, שם בינות ליערות הגשם והנהרות השוצפים, ישבו התלמידים משך שבועיים ימים ויותר. לדברי מ', אחד התלמידים, "אין מטרה למצוא אטרקציות מיוחדות או מסלולים 'משוגעים'. לשבת על שפת הנהר בצל היער כשגמרא קטנה עוברת בינות לבחורים שמתפלפלים חרישית בדברי תורה או משוחחים שיחת חולין של תלמידי חכמים, זה נותן לנו כוח לכל השנה".

קעמפ מסורתי מפורסם בעולם הישיבות הוא מחנה 'בני תורה' של ישיבת 'עטרת ישראל', שידוע היה בעבר כמקום המחזק בני ישיבות תיכוניות בלימוד חברותות עם בני עולם הישיבות אך שינה את צביונו וטעמו עם השנים. עם זאת הוא ממשיך ומתקיים. כאשר שיאו מתרחש בשבת, בשיחתו המסורתית של ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי הנמסרת בסעודה שלישית, והמספרת על מרן רבי יצחק אלחנן ספקטור, עם השאגה הידועה 'יצחק אלחנן שמאלה'.

ברבים מהקעמפים משתדלים הבחורים לקיים לכל הפחות בבוקר סדר לימוד מיוחד. אותם בחורים שנתנו שינה לעיניהם בלילה, 'מבקשים' שחשקה נפשם לחסות בצילם של משגיחים וראשי ישיבות גם בבין הזמנים, ימצאו זאת ב'קעמפ המוסר' הנערך כמידי שנה במושב 'יד בנימין' בהשתתפות גדולי ראשי הישיבות והמשגיחים. במהלך הקעמפ יש שלושה סדרי לימוד רגילים וסדר מוסר, וכן שיעורי תורה, כש'בין הסדרים' יוצאים לבריכה להתרענן.

זר כי יסתובב בין עצי המושב ייזכר בתמונות עתיקות בצבעי שחור לבן מימי הדאצ'ה של רבי ברוך בער מקמניץ ורבי שמעון שקאפ. לא כל אחד יכול להתקבל לכזה קעמפ ומשתתפיו עוברים סינון. למקום מתקבלים בחורים 'מבקשים' בלבד, שרבותיהם בישיבה מעידים עליהם כי חשקה נפשם בתורה.

סימפוזיונים בענייני השעה
בישיבות החסידיות - אלו השייכים למוסדות החסידות, כדוגמת ישיבת ויז'ניץ - אין כמעט ימי בין הזמנים בחופשת אב. ימי הנופש הקצרים מט' באב ועד לט"ו באב יוקדשו לטיול מאורגן או קעמפ באחד מהמושבים בארץ, לשם יגיעו מרצים ומשפיעים וימסרו שיחות בפני הבחורים.

בחסידות בעלזא נהוג כי כל ישיבה מקיימת קעמפ לעצמה, ורוב הישיבות נשארות במקומן ברחבי הארץ מחוסר תקציב. בקעמפים מביאים מרצים בכירים ותכניות מגוונות, ובכ"ג אב חוזרים הבחורים ללימודים, יומיים לאחר היארצייט של האדמו"ר הרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל.

ברבים מהישיבות בוטלו הסימפוזיונים עם פוליטיקאים. מעט ישיבות מקיימות סימפוזיון מרתק, דוגמת ישיבת 'בית מתתיהו', שחלק מהדברים הנאמרים באירוע על ידי הפוליטיקאים והעיתונאים החרדים - זוכים אף לכותרות בעיתונות החרדית השבועית.

בחב"ד, אלפי בני הישיבות יוצאים לחופשת בין הזמנים שונה. בחלק מהישיבות נערך 'מחנה קיץ', אך מרבית הבחורים משמשים כמדריכים בקעמפים המתקיימים לילדי חב"ד ברחבי הארץ. שאר הבחורים מסייעים לשלוחי חב"ד בפעילות השוטפת ומנצלים את ההזדמנות למנף שיעורי תורה ופעילויות לחוגי יהדות לילדים מבתים שאינם שומרי תורה.

מחירי הקעמפים נעים בין 500-600 שקלים לתלמיד. אצל רוב התלמידים, ההוצאה נופלת על ההורים. אמנם, בבתים שמצבם הכלכלי של ההורים לא שפר עליהם או שישנם בבית כמה ילדים, נרתמת לסיוע קופת 'תומכי תורה' - מה שנקרא הת"ת של הישיבה, שקופת הצדקה שלו מתמלאת בימי הפורים והוא זה שתומך ומסייע.

יש גם ישיבות שמסבסדות עם מבצעים, כדוגמת ישיבת 'נתיבות חכמה' בירושלים הנחשבת כאחת הישיבות הצעירות המובחרות ביותר. הבחורים זוכים לסבסוד לאחר מבצע שנערך בעבר בסוף זמן הקיץ: בחור שלמד 95 שעות זוכה להנחה של 170 שקלים. מי שלמד 105 שעות זוכה להנחה של 260 שקלים ואילו מי שצבר 115 שעות זכה להנחה משמעותית של 330 שקלים.

גם בחסידות סאטמאר יש כמה קעמפים לתלמידי הישיבות. תלמידי הישיבות הקטנות נמצאים בקעמפים קטנים השוכנים בכמה אזורים בהרי הקטסקילס. האדמו"ר מבקר בכל הקעמפים במשך ימי הקיץ ומתפלל עם הבחורים ולאחר מכן הוא בוחן אותם על הלימודים.

הקעמפ הגדול ביותר בהרי הקטסקילס שייך לישיבה הגדולה של סאטמאר בשכונת סוואן לעיק, ובו נמצאים כאלף בחורים תלמידי הישיבה. מעון הקיץ של האדמו"ר נמצא בסמיכות לקמפוסים של הישיבה, והוא שוהה עמם משך כל ימי הקיץ. בתקופה זו, האדמו"ר מתפלל עם התלמידים את כל תפילות היום, ובשבת הוא סועד את סעודות השבת עמם בצוותא. זאת לצד עריכת ה'טישים' שהוא עורך עבורם במיוחד.

לאחר התפילה, עוברת בכל יום קבוצה אחרת מבין אלף התלמידים שלומדים בישיבה בסך לפני האדמו"ר, שמעמיד אותם בכור המבחן על הנלמד בישיבה.

ט"ו באב הוא יום חג בקעמפ. ביום זה, נכנסים התלמידים שהגיעו לפרקם, בזה אחר זה, אל הקודש פנימה, כדי להתברך מפיו לזיווג הגון. כמו בסרט נע, בתום תפילת שחרית ועד חצות הלילה, יושב האדמו"ר ומקבל כל אחד מהם. האדמו"ר מתעניין אודות מצבו הרוחני בלימודים ואחר מאציל ברכותיו בכל המישורים.

כך או כך, תלמידי הישיבות לא מחליפים את ה'שטייגען', רק את כתלי בית המדרש המשנים צורה לרום תכול השמים ולעומק כחול המים. כאן הם אוגרים ומחלפים כוח להתחיל את הזמן החדש ביתר שאת וביתר עז. זאגט די גמרא.

להורדה, לחצן ימני, ושמירה בשם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!