ה'מועצת' החסידית: לבטל את 'בין הזמנים'
הישיבות הליטאיות מתלבטות? • מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קוראת לבטל את החופשה • הנוסח המלא בפנים
- משה ויסברג
- ב' אב התשע"ד
- 6 תגובות
צילום: פלאש90
כהמשך להוראת האדמו"רים מגור ובעלזא לביטול חופשת בין הזמנים, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, תפרסם מחר (רביעי), ביומונים החסידיים 'המודיע' 'המבשר' קריאה לביטול חופשת בין הזמנים.
בימים האחרונים ערך מזכיר המועצת הרב מרדכי שטרן סבב טלפוני בין חברי המועצת לקבל אישור לקריאה.
בציבור הליטאי מתלבטים כיצד לנהוג. הגאון רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלובודקה וחבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', החליט לקצר את חופשת בין הזמנים. הלימודים בישיבה יימשכו עד מוצאי שבת פרשת נחמו ולאחריה תתחיל החופשה. הנוסח המלא
בעזהשי"ת, ג' מנחם אב תשע"ד. לפ"ק.
"לך עמי בוא בחדריך"
זמנים קשים פוקדים את בית ישראל בארץ ישראל, בכל מקומות מושבותיהם. עת צרה היא ליעקב, דם ישראל נשפך, ואיומים וסכנות מנסרים בחלל האויר ומתחת לפני הקרקע. ולעת אשר כזו, אין לנו שיור רק התורה הזאת, ועלינו לקיים בעצמנו מאמר הכתוב (ישעיהו כ"ו, כ): "לך עמי בוא בחדריך וסגר דלתיך בעדך", וכפי' רש"י: בא בחדריך – "בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ד"א התבונן על מעשיך בחדרי לבך".
ועתה, בימים אלו ונוכח המצב – כאשר הזמן מבקש תפקידו להתחזק בתורה ובתפילה ויראת ד', הננו קוראים לתלמידי הישיבות הקדושות די בכל אתר ואתר
להישאר כולם בהיכלי הישיבות, 'בוא בחדריך', גם בימי בין הזמנים, הנועדים עם סיומו של זמן הקיץ – וכל ישיבה תקיים סדריה בהיכלה, מקום בו התייגעו הבחורים עד כה בלימודם – כאשר תקבע ההנהלה הרוחנית.
ההתגברות וההתחזקות בלימוד התורה הקד' – היא חובת השעה והזמן. "אל תיראי תולעת יעקב – אין להם לישראל אלא תפילה" (תנחומא, בשלח ט') – להתפלל ולהעתיר לפני שוכן מרומים, להודות לו על טובו ורוב חסדיו אשר עין בעין נראים באלו הימים, ולבקש ממנו על העתיד – שיעבור זעם, ויבואו ימי שלום ושלווה, רגיעה והשקט.
ונסיים בדברי תנא דבי אליהו רבה, פרק ו': "כשם שיש להקב"ה חדרי חדרים בתורתו כך יש להם לתלמידי חכמים לכל אחד ואחד חדרי חדרים בתורתו, ואם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך שנא' לך עמי בא בחדריך וגו', לכך נאמר הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך, במה שגדלתנו ועסקתנו ורוממתנו וקשרת לנו קשר גדול בדברי תורה מסוף העולם ועד סופו".
והבורא יתברך ברחמיו, יפרוש סוכת שלומו עלינו ועל כל ישראל, ישמע שוועתנו ויקבל תפילותינו לרחמים ולרצון, ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים, ובמהרה יחיש לגאלנו ולנחמנו ויהפוך לנו הימים האלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים (זכרי' ח יט).
בימים האחרונים ערך מזכיר המועצת הרב מרדכי שטרן סבב טלפוני בין חברי המועצת לקבל אישור לקריאה.
בציבור הליטאי מתלבטים כיצד לנהוג. הגאון רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלובודקה וחבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', החליט לקצר את חופשת בין הזמנים. הלימודים בישיבה יימשכו עד מוצאי שבת פרשת נחמו ולאחריה תתחיל החופשה. הנוסח המלא
בעזהשי"ת, ג' מנחם אב תשע"ד. לפ"ק.
"לך עמי בוא בחדריך"
זמנים קשים פוקדים את בית ישראל בארץ ישראל, בכל מקומות מושבותיהם. עת צרה היא ליעקב, דם ישראל נשפך, ואיומים וסכנות מנסרים בחלל האויר ומתחת לפני הקרקע. ולעת אשר כזו, אין לנו שיור רק התורה הזאת, ועלינו לקיים בעצמנו מאמר הכתוב (ישעיהו כ"ו, כ): "לך עמי בוא בחדריך וסגר דלתיך בעדך", וכפי' רש"י: בא בחדריך – "בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ד"א התבונן על מעשיך בחדרי לבך".
ועתה, בימים אלו ונוכח המצב – כאשר הזמן מבקש תפקידו להתחזק בתורה ובתפילה ויראת ד', הננו קוראים לתלמידי הישיבות הקדושות די בכל אתר ואתר
להישאר כולם בהיכלי הישיבות, 'בוא בחדריך', גם בימי בין הזמנים, הנועדים עם סיומו של זמן הקיץ – וכל ישיבה תקיים סדריה בהיכלה, מקום בו התייגעו הבחורים עד כה בלימודם – כאשר תקבע ההנהלה הרוחנית.
ההתגברות וההתחזקות בלימוד התורה הקד' – היא חובת השעה והזמן. "אל תיראי תולעת יעקב – אין להם לישראל אלא תפילה" (תנחומא, בשלח ט') – להתפלל ולהעתיר לפני שוכן מרומים, להודות לו על טובו ורוב חסדיו אשר עין בעין נראים באלו הימים, ולבקש ממנו על העתיד – שיעבור זעם, ויבואו ימי שלום ושלווה, רגיעה והשקט.
ונסיים בדברי תנא דבי אליהו רבה, פרק ו': "כשם שיש להקב"ה חדרי חדרים בתורתו כך יש להם לתלמידי חכמים לכל אחד ואחד חדרי חדרים בתורתו, ואם ראית שהיסורין ממשמשין ובאות עליך רוץ לחדרי דברי תורה ומיד היסורין בורחין ממך שנא' לך עמי בא בחדריך וגו', לכך נאמר הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך, במה שגדלתנו ועסקתנו ורוממתנו וקשרת לנו קשר גדול בדברי תורה מסוף העולם ועד סופו".
והבורא יתברך ברחמיו, יפרוש סוכת שלומו עלינו ועל כל ישראל, ישמע שוועתנו ויקבל תפילותינו לרחמים ולרצון, ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים, ובמהרה יחיש לגאלנו ולנחמנו ויהפוך לנו הימים האלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים (זכרי' ח יט).
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות