שעת דמדומים: צוק איתן של ה'עמך' • טור

אחר צהרים של שגרת מלחמה בתחנת הזכוכית הלוהטת. האוטובוס מתעכב מלהגיע, כי כל הנהגים - אחמד, מחמוד, מוחמד וחאמד - חוגגים את עיד אל פיטר יחד עם המשפחה שלהם. הנוסעים מחכים זמן רב, וכבר נמאס להם לחכות לבואו בחום הזה. הילדות הקטנות שנמצאות בדרכן הביתה מהקייטנה, תולות עיניים מלאות תקווה בשלט הדיגיטלי החדש, שאומר מתי הוא יבוא. יש סימן קטן באופק, ריח של עשן צורב. ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה.

הילדים משחקים בקולות של מלחמה, אברך של משי נשען על הגדר וצופה בהם. אשה זקנה מליטה את פניה בסידור, לוחשת קול תפילה. ברדיו מדברים על נקודת מפנה, על פריצת דרך ממשית. על חציית קו אדום. על הפסקת אש. תכתבו שירים קטנים לחיילים, רק ארבע שורות. לא יותר. תתנו את תרומתכם למאמץ המלחמתי. אחרי השיר נשמע מה אמר אחמד טיבי היום. יומנים נשרפים, אותיות פורחות באויר.

חייל חרדי בדרך לבסיס הטכנולוגי, לא מוכן לוותר על הזהות שלו. הזהות שלו לא מוכנה לוותר עליו. באוויר יש תחושה של אחדות גורל, של דאגה אמיתית של כל יהודי לכל יהודי. שהחומות של הניכור מתמוססים לנוכח הר הגעש של החום היהודי שמתפרץ בזמנים של צרה.

הסמולן התורן שעלה על הגל מדבר על חזון ושלום, ומזרח תיכון חדש דנדש ישר מהניילונים. איפה. אותו מזרח תיכון, עם אותם אנשים ישנים ורעים. צבע אדום בחבל אשכול. החבל נמתח עוד קצת. העם רוצה ניצחון. לא תמונת ניצחון. ניצחון אמיתי. להכניע את עכברושי החמאס, להרוג אותם אחד אחד עם קיי שש מאות או שבע מאות. להיכנס בהם כמו שצריך, לפוצץ להשמיד להרוג ולאבד את כל גושי הגועל חסרי הצלם, שחיים בשביל למות ולהרוג. לפרק אותם לחתיכות עם כל הכלים כבדים. לשטח להם את העיר ואת הבתים ואת הרחובות ואת המסגדים ואת בתי הספר ואת בתי החולים ואת כל איפה שהנבלות מחביאים את הטילים והרקטות והפגזים והאמלחים והמתאבדים. שכל מחבל יחטוף איזה פגז ישר בפנים. שהגוף שלו ייהפך לרסיס. מי שלא אכפת לו מהחיים של חפים מפשע והוא משתמש בהם כמגן אנושי מהמוות, מוזמן לטוס ישר לגן העדן של הפסיכופתים.

אז ביבי, הנה משימה בשבילך. תהיה גבר ותחליט שנמאס לך מהכל ומהעולם ומהאו"ם ומאובמה ומקרי, ותעשה מה שהעם שלך רוצה, שזה לפרק לחמאס את הצורה. בוא תראה לכולם מי זה ביבי הישן והטוב שרק רצה מקום תחת השמש. הביבי שאהבנו לאהוב. כמו שיכולת להישאר. בלי כל הצורך לצאת טוב בתקשורת. שם אף פעם לא יאהבו אותך. רק תראה להם שאתה יותר גבר מהם. זה כל הסיפור.

ואובמבה. אם משום מה קיבלת את התחושה שאתה קשור פה איכשהו לסיפור, אז לך חפש. טעית בגדול. אתה לא רלוונטי, ויש לך מדינה דפוקה שמוכרת את כל המילים היפות על מלחמה בטרור וציר הרשע בשביל אחת עשרה מיליארד דולר. כל מה שעניין, מעניין ויעניין אתכם אי פעם זה רק כסף ומה שיכול לייצר עוד כסף. אתם מבעירים את כל העולם, באוקראינה, באפגניסטן או בכל מקום שדרכתם, רק בשביל לייצר מלחמות ולמכור נשק. אז יאללה קפוץ לנו. וגם קרי. ובאן לימון.

האוטובוס הגיע.
התחנה הבאה: הכותל המערבי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!