החדר של הילד תמיד מבולגן: "למה הוא לא לוקח אחריות?"

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת על הסדר בחדר של הילד, מדוע הוא לא לוקח אחריות? ואיך ניתן לסייע לו לשנות את ההרגל?

ג. שואלת: רציתי לשאול, בני בן 8 וחצי.  יש לו חדר פרטי שאף פעם לא מסודר, סידרתי איתו לא מעט פעמים וממש התחננתי רק תשמור על הסדר.

אחרי יומיים - החדר נראה כמו שלא סידרו אותו חודש ימים - חלקי לגו ופליימוביל וספרים על המיטה, בגדים בכל פינה, כוסות מטען בטריות ושברי משחקים על השולחן בקיצור נוראי!

הייתי רוצה להקנות לו סדר וארגון מינימלי בכדי להתחיל את השנה בצורה מאורגנת

בתיה עונה: אז בואו נשאל את עצמינו, מה באמת קורה לילד? האם יש לו אופי מבולגן? האם נחמד לו וכיף לו לחיות בעולם של בלאגן ותוהו ובוהו? ייתכן ואולי זה תחביב אצלו? או שזה פשוט אופי וטבע, ואין מה לעשות בעניין,

אז בואו ננסה לחשוב לעומק, מה קורה פה?

אני רוצה לשאול אותך אמא, האם כשאת תבואי לביתה של השכנה ותראי שנורא נורא מבולגן שם, האם תרגישי צורך נואש להתחיל לסדר את ביתה ולארגן ופשוט מרוב רגישות שמפריע לך נורא, את תתחילי לסדר ולעשות הכל?

אני מניחה שלא, אלא אם כן את ממש תרגישי צורך להתנדב ולעשות בשביל השכנה חסד ולרתום את עצמך לעזרתה, אז אולי זה יכאב קצת לשמוע, אולי זה יפתיע לשמוע,

אבל הילד שלך באיזה שהוא מצב מרגיש כמו בבית של השכנה הוא לא מרגיש שזה הבית שלו, (כמו שאת מרגישה, שזה גם שלו...!)

כשאת לוקחת אחריות על תפקידו, הוא לא ייקח את האחריות, וירגיש שאת דורשת ממנו לסדר בבית שאין לו בו שום מחויבות, ולמה זה קורה?

כי יש פה מישהי שלוקחת את האחריות על עצמה, כמו שאנחנו יודעים שאין  2 לוקחים אחריות בדבר אחד,

כך גם כשאת לוקחת את האחריות עלייך, הילד יוצא מהתמונה ומרגיש כמתנדב בבית, גם אם מדובר במגירה האישית שלו או התיק הפרטי שלו, זה לא משנה בין דברים אישיים לבין תפקידיו כאחד שדר בבית.

כל עוד אמא לוקחת אחריות - זה לא קשור אליו, אין לו שום קשר לעניין והופך להיות מפוזר, וחי בעולם שהוא כולו טוב

 ובטח תשאלי את עצמך: בדברים האישיים שלו אני אבין מאוד שהוא יקח אחריות ושיהיה אכפת לו מהם, העניין הוא מה קורה כשזה בכללי דברים של הבית, למה שפתאום יפריע לו הבלאגן אם אני לא ייקח אחריות?

אז אנחנו חוזרות להתחלה לנושא של המשמעת שברגע שאת ממשמעת אותו בצורה נכונה ומתוך כך תסירי אחריות, (כמו בכללי המשמעת) תגלי פתאום שאכפת לו לעשות את תפקידו כחלק בין דרי הבית,

אז מה שעלייך לעשות: זה פשוט לצאת מהסיפור, לא לפחד ולא לחשוש מהבלאגן שמחכה,

עלייך להבין שיש כאן תהליך שברגע שהילד יקלוט שזה שלו, הוא יתגייס וייקח אחריות גם בדברים שקשורים לבית והם מתוקף תפקידו.

בהצלחה רבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!