הפרשה הזאת נראית משמעממת, מה לי ולה?

השבת נקרא בבית הכנסת את פרשת 'תרומה',

אמר אחד, כשקוראים בבית כנסת בפרשת תרומה אנשים נרדמים בבית כנסת, אחרי שקראנו בחומש בראשית ורוב הפרשיות בחומש שמות, שם כל פרשה היא כבדת משקל, מעניינת מאוד, מכירת יוסף, עשרת המכות, קריעת ים סוף, מקבלים את המן, וכו' כל פרשה מושכת מעניינת קראנו אותה בקשב רב.

פרשת תרומה היא שונה כולה עוסקת במידות המשכן, המנורה, השולחן, איך לבנות וכיצד יראה כל דבר.
אולי נתבונן קצת לשם מה באה פרשת תרומה והיא תראה אחרת.

היה אדם עשיר שלא היה חסר לו מאומה, היה לו כל טוב מצריים, אוכל, כסף, בתים, משרתים, דבר אחד היה חסר לו, את הבנים שלו.
יום אחד החליט האב שהוא יעשה ניסיון לילדים שלו, עשה האב תרגיל כאילו הוא העני וירד מנכסיו, הוציא את משרתיו, וחיכה לראות מה יהיה, למזלו הטוב ברגע ששמעו בניו על מצב אביהם מייד נחלצו לעזרתו ועמדו לצידו כמו משרתים, באותו יום הושלמה שמחת האב שראה את עוצמת אהבת בניו כלפי אביהם.
אומר הקב"ה למשה תגיד לבני ישראל שיביאו תרומה, בשביל מי? בשבילי. שיביאו כסף זהב ועוד ועוד, ואח''כ ועשית לי, ותעשו לי.

נשאלת השאלה וכי לה' חסר כסף, חסר לו זהב? מה הוא צריך את בני ישראל. והנה בעשיית המנורה משה רבינו מתקשה בעשייתה, אומר לו הקב"ה קח מקשה זהב תכניס לתוך האש והיא תיעשה מאליה.

אם כן למה הקב"ה צריך את בני ישראל והוא יכול לעשות הכל לבד.
אלא אומר הקב"ה נתתי לכם ועשיתי לכם ניסים ונפלאות, אני רוצה לראות את הלב שלכם כלפיי, 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו' שעמ"י לא יביאו בחובה רק ברצון מהלב ואז נראה אם יעמדו בניסיון.

איך זה קשור אלינו היום? אין לנו לא משכן, לא קורבנות, לא שולחן ולא מנורה, איפה המבחן שלנו?

אלא צריך לדעת, המשכן זה בית הכנסת, כיצד אנחנו מתנהגים בבית הכנסת, אם ביראה ובפחד, עמדנו במבחן, וכן התפילות, התפילה מגיעה במקום הקורבנות, באמת הקב"ה לא צריך, לא את הקורבנות שלנו ולא את התפילות רק הקב"ה רוצה לראות כיצד אנחנו מתפללים, בסך הכל מבחן וניסיון, אם התפללנו כמו שצריך עמדנו במבחן וליבנו להקב"ה, אבל אם לא התפללנו כמו שצריך לא עמדנו במבחן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!