הכל מבולגן: כך זה היה נראה מלמטה

כשהייתי ילדה קטנה תמיד התבוננתי על אמא שלי ז"ל סורגת. אהבתי לשבת על הריצפה, להסתכל ולשאול אותה:

"אמא, מה את עושה?" "סורגת..." הייתה תשובתה עם חיוך חכם.

כל פעם אותו טקס: אמא ישבה בכורסא ואני על הרצפה, התבוננתי בסקרנות, שאלתי וקיבלתי את אותה התשובה עם החיוך החכם.

יום אחד אמרתי לה שמהמקום ממנו אני מסתכלת, אני רואה משהו מאוד לא ברור, מאוד לא מסודר ולא יפה. המון חוטים מכל הצבעים, דקים ועבים, ארוכים וקצרים, המון קשרים, פיתולים וסיבוכים לא ברורים...

"אני לא מבינה אמא, מה את עושה??"

היא חייכה ועם קולה המתוק אמרה לי: "לכי, שחקי בחוץ וכשאסיים אקרא לך כדי שתוכלי לראות את הסריגה שלי..."

יום אחד שהייתי באמצע המשחקים בחצר וכבר שכחתי מאותו אירוע, קראה לי אמי להכנס הביתה.

כשנכנסתי, היא פרשה בידיה פיסת אמנות נדירה ביופיה.

התבוננתי בעבודה שכבר היתה מושלמת והכל היה כל כך שונה!

איזו עבודה מדהימה, כמה צבעים, צורות ודפוסים חלקם דומיננטים, חלקם פחות לחלקם יש מדרגות וגוונים וזה נראה כאילו ציירו את התמונה הכי מקסימה בעולם!

אמי ראתה את הפליאה בעיני ואמרה לי:

"חמודה שלי, מלמטה מהרצפה, ראית תמיד הרבה אי סדר ובלבול. הצבעים לא הסתדרו והיה שם הרבה בלאגן. וכל זה קרה, כי לא התבוננת אף פעם על העבודה שאני רוקמת מלמעלה..."

נקודה למחשבה

מאז חלפו השנים ולפעמים כשנהייה לי קשה בחיים, אני מתבוננת לשמיים ושואלת אותה:

אמא מה את עושה? וזה תמיד נראה לי שהיא עונה לי "אני רוקמת את חייך..." וכמו אז, כשהייתי ילדה אני שואלת אותה:

"אז למה אני רואה הכל כל כך מסובך? למה יש כל כך הרבה קשרים בלבול ובלאגן?"

ואז נראה לי שהיא עונה לי "תדאגי את לעבודה שלך, ואני אדאג לעבודה שלי... כי יום אחד תוכלי לראות את העבודה גמורה, והיא תהיה יפה יותר מכפי שתוכלי לדמיין - אלו יהיו החיים שלך".

ואז שוב נדמה לי שהיא מוסיפה:

"לא תמיד אנחנו מסוגלים להבין מה עובר עלינו בחיינו, הכל נראה מסובך ונראה ששום דבר לא מצליח. מתברר שאנו מתבוננים על העבודה מלמטה בצבע אחד. אבל מהצד הנכון, מלמעלה, יום אחד הנקודות יתחברו למשהו עוצמתי, מגוון, מדוייק ויפה יותר".

צריך לדעת כדי לדעת להבדיל בחיים בין טוב לרע וגם התוך הטוב והרע להבדיל בין רמות והדרגות השונות.

לימדו לפקוח חזק את העניים גם שיש הרבה קשרים ולזכור שאם רק נעז להסתכל על המציאות מלמעלה אולי נגלה שם עוד גוונים וצבעים אחרים.

שבת שלום

מאת: חדי חזן, מלווה ויועצת לתהלחכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!