החולה שנמלט באמצע טיפול כימותרפי

לילה קייצי חם ומהביל. בין השעות שתיים ושלש לפנות בוקר קלטתי את המצב שלי. בעודי שוטף במים חסרי טעם את גרוני החרוך ממררת צרבת שפלט הוושט שלי בחמת זעם, כמה שעות אחרי שהאבסתי אותו בטשולנט שומני, נזכרתי במרכז דווידוף.

חמותי, מרת חיה פרל ע"ה, חלתה במחלה קשה, ובמשך שנה וחצי סעדנו אותה במרכז דוידוף. מי שאינו יודע מה זה עדיף שלא יֵדע. ראיתי שם חולה במחלה קשה, מדדה באישון ליל מהמיטה בפיג'מה, גורר איתו את העמוד שעליו תלויה שקית הכימותרפיה.

הוא פסע לכיוון היציאה, רצה לברוח, המסכן, הביתה. ריחמתי עליו, איך הוא יגיע הביתה, האומלל, בקושי גרר את עצמו עד הדלת. החלטתי לממש את חובתי האזרחית והזדרזתי לעמדת האחיות כדי לדווח על החולה הנמלט.

האחות אפילו לא הרימה את עיניה מהיומן שמילאה, והפטירה כלאחר יד: זה בסדר. הוא אינו בורח.

החזרתי את מבטי אל החולה בפיג'מה, וראיתיו מתיישב באפיסת כוחות, חסר נשימה, על ספסל מחוץ לדלת הכניסה לבניין. מפגש חברים. הוא הושיט זרוע לעבר כיס הפיג'מה של בית החולים, ביד חלשה שלף סיגריה וביד חלשה נוספת הצית אותה, ונשען לאחור, מלא סיפוק ועשן, מלטף בערגה את הקופסה שהביאה אותו למרכז דווידוף.

מחלקת הדיאליזה, שם גם הייתה חמותי ע"ה, ראיתי אנשים מוציאים מאכלים שאסור להם לאכול! חלק מהם רופאים בעצמם, יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור, אנשים שפויים! אבל איבדו את השליטה!.

באינקוויזיציה, זרקו הרשעים אנשים לתוך האש, וכאן אנשים זורקים את עצמם לתוך האש! אי אפשר לתאר את הסבל ואת הייסורים שהם גורמים לעצמם.

הכרתי שם חולה סוכרת שנאלצו לקטוע לו את הרגל. אדם חביב מאד ומשכיל. אהבתי מאד לנהל איתו שיחות בעניינים שונים.

האיש הנפלא הזה החכים אותי בתחומים רבים. פעם אחת, בעודו מתענג על פחית קולה, 8 כפיות סוכר, ראיתי את בנו לוחש לו בצער: אבא, אבא, אתה רוצה שיורידו לך עוד רגל? והוא, בין לגימה ללגימה: בני, מה אעשה, אני חייב משהו מתוק.

ראיתי שם אדם שהתעוור, איבד שתי ידיים ושתי רגליים, ופוקד על הפיליפיני שלו להאכיל אותו סוכר. כל הזיכרונות המדכאים האלו התעוררו בחיות מוחשית לנגד עיני באישון ליל, בעודי כפוף לתוך הכיור, שוטף את פני, פי וגרוני, וברגע אחד הכתה בי השאלה, שפחדתי מאד לענות עליה: האם גם אני יכול להגיע למצב כזה? אף אחד לא ענה לי. כל הדמויות מהזיכרונות שלי ממרכז דווידוף מנהלות היום חיים מתחת לאדמה.

'אתה מתעלל בעצמך', לחשתי לעצמי, והיקום כולו שתק. בדממת הליל נשמעו הנשימות הרגועות של בני משפחתי, ואני מתייסר, צרבת משתוללת בוושט המעונה שלי, קשה לי להתכופף לחפש חלב או מלפפון קטן כדי להרגיע את השריפה.

באותו לילה לא מצאתי מלפפון, אבל מצאתי את עצמי! מרוב התרגשות לא נרדמתי באותו לילה, כי ידעתי: לא עוד!

השיטה שלי התפתחה מתוך שלושים ושמונה שנים שבהן הייתי בתוך מבוך ללא מוצא. ברגע שהבנתי שיש פתח למבוך, חייב להיות! התחלתי לחפש אותו, ובסייעxתא דשמיא מצאתי אותו.

אחד מסיפורי ה'מוש'קה' ששבה את ליבי הוא על הפריץ שהשליך את מוש'קה לצינוק אפל. במשך שנים ארוכות היו בני משפחתו מכניסים לו אוכל ומים מהחרך הצר שבקיר, ונאנחים איתו על המצוקה הנוראה שהוא נתון בה.

כך חלפו עליו עשרים שנה. לילה אחד הוא הרגיש ששפיותו הולכת ומתנתקת ממנו. בחרון זעם אדיר הוא קם מהרצפה שורצת החרקים, ניגש אל הדלת, לחץ על הידית... והיא נפתחה! מיליוני כוכבים הביטו בו בהשתאות: למה חיכית עד היום?

בבוקר פגש בו הפריץ והתפלא: מוש'קה! לא התכוונתי שתישאר שם עשרים שנה, רציתי שתבלה שם לילה אחד או שניים, עד שתגלה שאין מנעול!

אנשים יקרים! עם יד על הלב - אינני חכם יותר מכם, אין לי כוחות מיוחדים, אני בטוח שרבים מכם מוכשרים יותר ממני וחכמים יותר ממני. לא המצאתי משהו חדש, רק גיליתי את הפתח, ויש לי בשורה: אין לו מנעול! אפשר לצאת מבית הכלא!

תנו לי אשראי להראות לכם אותו. אם אנו רוצים להבין את נפש המתמכר עלינו  להבין  שני מושגים יסודיים  ראשית –התמכרות היא לא הבעיה בכלל   התמכרות היא רק התוצאה של הבעיה  הסמויה ואם נטפל רק בהתמכרות עצמה ולא בגורמים להתמכרות – פספסנו והמכור יחזור לסורו במוקדם או במאוחר, משום שלא טיפלנו בשורשים המצמיחים את ההתמכרות.

לכן כאשר מגיעים אלי לקליניקה, מכורים, ומבקשים תציל אותי, הדבר הראשון שאני בודק איתם על מה ההתמכרות יושבת. שנית  -התמכרות היא רק דרך להחלפת רגשות שליליים ברגשות חיוביים אדם שכואב לו השן – ייקח כדור אופטלגין כדי שכאבי התופת יפסיקו להציק לו. 

אין אפשרות לומר לאדם שמתפתל מייסורי תופת, אופטלגין זה לא בריא, זה כדור שעושה נזקים מה כן - אפשר לעזור לו לקבל טיפול רפואי מרופא שיניים מומחה שיעצור את הכאב לחלוטין, ואז באופן אוטומטי הוא יפסיק לחלוטין להשתמש בכדורי אופטלגין, היות ופתרנו לו את הסיבה לשימוש בכדורים. 

כאשר אדם סובל ולא משנה כרגע מה היא הסיבה לסבל, כעס, טינה, תסכולים, חוסר סיפוק, אכזבות, ייאוש, אם הוא שפוי הוא לא מוכן להמשיך לסבול, הוא יחפש מזור ויעשה הכל בכדי להפסיק את הסבל. הקב"ה ברא את המוח שלנו באופן מיוחד על מנת שנצליח לשרוד כאן בעולם לברוח מסבל ולרדוף אחרי הנאות אחת מהדרכים המהירות לבריחה מסבל הוא על ידי התמכרויות שונות ומשונות.

לכן כאשר אנחנו ניסינו לשנות הרגלים או להיגמל מהתמכרות ולאחר תקופה מצאנו את עצמנו שוב אוכלים בכמויות, שוב מעשנים, שוב שותים אלכוהול בכמות לא בריאה. הסיבה לכך שנפלנו שוב משום שלא פתרנו את הכאב והמצוקה שגורמים לנו לברוח מהם ולרוב אנחנו מנסים ולצערי פעמים רבות גם מצליחים באמצעות חומרים כימיים או התנהגות לא הולמת המכהים לנו את הרגש, מטשטשים אותנו ומכניסים אותנו ל'היי' מטורף ולתחושת הנאה המשכיחים מאתנו את הצער, הקשיים, התסכול, חוסר הביטחון שאנו חווים ביום יום.

ומעבר לכך, אדם הסובל מהתמכרויות בעקבות קשיים לא פתורים, מומלץ מאוד שיהיה לו רשימה של חוויות והנאות לא מזיקות שבכל פעם כאשר הוא מגיע לתחושה לא נעימה, במקום להשתמש בגראס או באלכוהול  ישתמש לשינוי הרגש באחת מההנאות שלא ממכרות ומזיקות.

משה טרייטל, הוא יו"ר ארגון הגומל ומחבר רב המכר "כיצד להיגמל מהרגלים שליליים ומהתמכרויות". לתגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!