הילד החרדי נעלם, והאם שלא מגלה היכן הוא - תיכלא

אם יהודייה ואב נוצרי - הילד נעלם. בית המשפט העליון הורה השבוע לדון מחדש בגזר דינה של אם ישראלית, שמסרבת להשיב את בנה החרדי בן ה-13 לידי אביו הנוצרי המתגורר בבלגיה. האם טוענת כי הילד נעלם ולא ידוע לה מקום הימצאו.

ההחלטה ניתנה לאחר שבית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והרשיע את האם בשתי עבירות, ובכך הפך את החלטת בית המשפט המחוזי שהרשיע את האם רק בעבירה אחת וגזר עליה עונש מאסר שביצועו עוכב עד לאחר ההחלטה בערעור.

במוקד הפרשה, המנתהלת כבר שנים, עומדים בני זוג: האב, אזרח בלגיה, והאם אזרחית ישראלית, הכירו בשנות ה-90. השניים נישאו, כעבור שנה נולד בנם וכאשר האחרון היה בן שלוש, החליטו להתגרש. בין בני הזוג לשעבר החל מאבק משפטי על משמורת הבן היחיד.

בית המשפט בבלגיה קבע כי האם תזכה במשמורת על הבן וזו עברה להתגורר עמו בצרפת.

מאוחר יותר, הפך בית המשפט לערעורים את ההחלטה וקבע שהילד יתגורר עם אביו. בתגובה, טענה האם כי דוד הילד השפיע על ההחלטה מתוקף תפקידו במשרד המשפטים הבלגי ולכן פנתה לבית המשפט בצרפת שם תבעה משמורת על בנה. עוד לפני הפסיקה, עזבה עם בנה לישראל. זמן מה לאחר מכן, דחה בית המשפט הצרפתי את תביעתה.

האם טענה כי הילד רגיל לאורח חיים חרדי ולפיכך שהותו אצל אביו הנוצרי תהווה עבורו פגיעה וסבל רב. מנגד, האב שנפגש עם מומחים ופסיכולוגים שונים, הבטיח כי יאפשר לילד להמשיך לשמור על אורח חיים יהודיים-חרדיים ואף ישלח אותו למוסדות חרדים בבלגיה.

האב הגיש תביעה בישראל, על פי אמנת האג, המחייבת השבת ילדים "שנחטפו" מההורה שקיבל משמורת. התביעה נידונה בכל הערכאות המשפטיות בישראל, עד שב-2008 קבע בית המשפט העליון כי יש להשיב את הילד לאביו.

ביוני 2008 הייתה האם אמורה להשיב את הילד לבלגיה, אך טענה כי הילד הקטין נעלם מביתה ואין לנו כל מידע על מקום הימצאו ואף היא לא נמצאת עמו בקשר. בעקבות זאת, פתח האב הנוצרי הליך פלילי נגדה ופנה שוב לבית המשפט העליון בבקשה לכפות עליה את השבת הילד ובנוסף האשימה בביזיון בית המשפט. השופט אליקים רובינשטיין קיבל את הבקשה וקבע כי האם תשלם 700 ₪ על כל יום בו היא מעכבת את ביצוע פסק הדין.

"לא נמסר לנו דבר על מאמצי האם לאיתור בנה", כתב אז רובינשטיין בפסק הדין. "אם 'נעלם' - צריכה הייתה להזעיק שמיים וארץ למענו ולא לשקוט ולא לנוח. לא שמענו כי עשתה כן. הגיוני בהרבה לחשוב אחרת. במבט כולל, ובהינתן התשתית הראייתית הדלה שטרחה - או לא טרחה - המשיבה לפרוס בפנינו, מסתברת יותר גרסת המבקש, כי 'היעלמות' הילד אינה מקרית ובלתי תלויה במשיבה, וכי למשיבה דרכים לעמוד בקשר עם בנה - וממילא, להביא לביצוע פסק הדין".

נגד האם הוגש כתב אישום בגין הוצאת הילד ממשמורת, ממנו היא זוכתה, אך עם זאת, היא נידונה לשנת מאסר, מכיוון שהפרה את החלטת העליון להשיב את בנה לאביו. האם לא שילמה את הקנס שהוטל עליה, ולאחר שחובה עמד על יותר מ-130 אלף שקלים, ביקש האב להטיל סנקציות חמורות יותר.

לפני כשנה גזרו השופטים על האם 30 ימי מעצר מכיוון שלא שיתפה פעולה עם המדינה.

שלשום דחה בית המשפט העליון את ערעור האם, קיבל את ערעור המדינה, והרשיע את האם בשתי עבירות מהן זוכתה במחוזי. "התופעה של חטיפת ילדים היא רעה חולה שהקהילה הבינלאומית כולה, ובכללה מדינת ישראל, נרתמה להילחם בה", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין.

לאחר מתן פסק הדין ביקשה הפרקליטות להחמיר בתנאי הפיקוח של האם, לשלוח אותה למעצר בית עם איזוק אלקטרוני, וזאת מחשש שתנסה להימלט מהארץ. בכוונת הפרקליטות לבקש מבית המשפט המחוזי לגזור על האם עונש מאסר של "שנים אחדות".

מקורביה של האם טוענים כי עד היום היא אינה יודעת היכן בנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!