בית הדין הגדול יכריע: האם סכום העתק בכתובה זויף?

תושב אשדוד ערער לאחרונה לבית הדין הרבני הגדול על פסיקת בית הדין הרבני בנתניה, לפיה, עליו לשלם חצי מיליון שקל בגין כתובה משנת 72' - בה רשום סכום של 152,000 לירות. בכתב הערעור נטען - בין היתר - כי סכום הכתובה המקורי על סך 2000 לירות זויף בטיפקס ושונה לסכום של 152,000 לירות, פי 8 מעלות דירה בתקופה בה נערכה הכתובה.

עו"ד שרון פרץ, המייצג את הבעל, טען בערעור, כי בית הדין הסתמך על צילום העתק הכתובה ופסק כי הכתובה אבדה - למרות שהאישה טענה כי שכחה את הכתובה בבית. בנוסף נטען גם כי הוא לא העלה לעדות את עורך הכתובה, רבה הראשי של כפר סבא, ולא שמע את עדויותיהם של שני העדים שנכחו במהלך עריכת הכתובה. לפי הערעור, בית הדין גם לא מינה חוקר מומחה לבדיקת טענת הזיוף.

הבעל גם טוען כי בית הדין הסתמך בין היתר על עדות של הרב הראשי של כפר סבא שניתנה במועד לא ידוע, כשלא ברור בפני מי העיד הרב. על פי אותה עדות עלומה, הרב זכר היטב את הסכום שמופיע בכתובה והכיר את אביו של הבעל, זאת למרות שהבעל טוען כי אביו לא הכיר את הרב.

עוד נטען, כי בית הדין הרבני בנתניה טעה כאשר הסתמך על עדות האישה למרות חוסר אמינותה. כך לדוגמא, הוא מציין כי האישה הגישה נגד הבעל 7 תלונות שווא במשטרה בטענה שהבעל הכה אותה, אך המשטרה סגרה את כל התיקים. למעט תיק אחד שהבשיל לכתב אישום אך לבסוף לא הביא להרשעת הבעל.

עו"ד פרץ טען כי תוצאת הפסיקה היא שהאישה תקבל מיליון שקל (שווי הדירה המשותפת) ואילו הבעל ינושל ממנה לגמרי. זאת למרות שרכש את הדירה מכספו והאישה לא עבדה כלל. לדבריו, הבעל הגיע ב"עשר אצבעותיו" לדירה הנוכחית אשר היא כל מה שיש לו לעת זקנתו, וממנה יהיה עליו להתקיים בשארית חייו. "זוהי 'כבשת הרש' של הבעל, האם צודק ליטול ממנו את כולה?" הקשה.

בערעור הוא מבקש מבית הדין הגדול לקבוע כי האישה איננה זכאית לפיצויים וכי הסכום הנקוב בכתובה זויף. בנוסף הוא מבקש גם לבטל את הקביעה כי יש להצמיד הכתובה למדד יוקר המחיה או לכל סוג אחר של הצמדה.

לחילופין הוא מבקש כי בית הדין הגבוה יקבע כי הסכום הריאלי של הכתובה צריך להיות 12 אלף לירות לכל היותר - כשווי הכנסה או דמי מחיה לשנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!