זהו הגוף שנמצא בשיא שפל אמון הציבור

מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך אחת לחודש על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג שכולל 753 מרואיינים של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה, בדק מהי דעת הקהל באשר לאמונו במערכת אכיפת החוק. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.

אמון ביועץ המשפטי לממשלה

אמון הציבור ביועמ"ש לממשלה הוא הנמוך ביותר שנמדד ועומד על 31% (ירידה מ-42% ב-2020 ובממוצע על עמד על 49% בכל המדידות הקודמות). פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים: במדידת 2020, לאחר החלטתו של ד"ר אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין. הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.

אמון ביועץ המשפטי לממשלה, 2017-2022 (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

אמון ביועץ המשפטי לממשלה, 2003-2022 (%, כלל המדגם)

אמון הציבור במשטרת ישראל

אמון הציבור במשטרה בשפל. רק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל, הערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.

אמון במשטרה, 2003-2022 (%, יהודים וערבים)

פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר -72%, הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין, לאחר מכן 62% ממי שהגדירו עצמם אנשי שמאל ובקרב 54% ממי שהגדירו עצמם כאנשי מרכז.

פרשת NSO

יש להניח שלפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה ומעקב אחרי אזרחים מן השורה. 56% אינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק.

מדינה במעקב: רוב ברור (62%) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.

מתי מוצדק להאזין ולעקוב?

רוב גדול מצדיק מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים הפוגעים בקטינים ברשת. בקרב היהודים, שתומכים יותר מאשר הערבים בשימוש בכלים אלה, השיעור הגבוה ביותר מצדיק מהלכים כשמדובר בעבירות ביטחון, וכשליש בלבד מהם מצדיקים זאת במקרה של חשד למעורבות בפעילות פוליטית כנגד הממשלה.

מכירה למשטרים לא דמוקרטיים

רוב בציבור - 64% מהמשיבים לסקר, הסכימו כי על הרשויות להתערב ולמנוע את המכירה של תוכנות ריגול למשטרים לא דמוקרטיים כדי לעקוב ואף לפגוע בפעילי זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים. מדובר בעליה קלה בהשוואה ל-59% שתמכו בכך ביולי, שעיקרה אצל מי שהגדירו עצמם ימין (יהודים).

חותמת גומי?

כמחצית חושבים או בטוחים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים לגורמים במדינה להאזין בסתר ולעקוב אחר אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים ההיפך.

תמיכה בהסדר טיעון

39% תומכים מול 43% מתנגדים להסדר טיעון עם נתניהו, לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים. פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מעלה כי מחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה (50%) תומכים בהסדר טיעון, בעוד מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה תומכים בכך 29% בלבד.

סביב סוגית הקלון, השיעור הגבוה ביותר (45%) חושבים או בטוחים שיש נחיצות בהכללת מרכיב קלון בהסדר לעומת 36% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך. הפער בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי עצום: בשמאל רוב גדול (81%) סבורים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב גדול פחות חושבים כך (63%) ובימין - רק מיעוט (26%).

מדד הקול הישראלי ינואר 2022 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-27/1/2022, רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!