המתח בין רוסיה לאוקראינה: מה באמת פוטין רוצה?

ב-2014 החלה מלחמת האזרחים באוקראינה, בעקבות ממשל פרו מערבי ואנטי רוסי, הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' הודח בסדרה של הפגנות כי התנגד לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. אך המהלך גרם לאזורים מסוימים בדרום מזרח אוקראינה לשאוף להתנתק מאוקראינה, ולחבור לרוסיה או להקים מדינה עצמאית בשם נובורוסיה. אותם אנשים זוכים לתמיכה רוסית, לסיוע בנשק וסיוע בלחימה עצמה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שואף להחזיר את רוסיה להיות מעצמה עולמית, כפי שהייתה במאה הקודמת. ואוקראינה לדעתו "מפריעה" לו בתוכניות, כיוון שרבים באוקראינה רוצים להצטרף לאיחוד האירופי, ופוטין עושה הכול כדי שזה לא יקרה. מאז 2014 ישנם חילופי אש בין בדלנים רוסים בתוך שטח אוקראינה נגד צבא אוקראינה. אלפי אנשים נהרגו מאז.

ב-2014, בזמן שרוסיה קיבלה את תוצאות ההצבעה של התושבים בחצי האי קרים, שרובם הצביעו על רצונם להיות תחת שלטון רוסי, הצבא האוקראיני אפילו לא ניסה להתנגד, כי הוא היה מאוד חלש. עכשיו, הצבא האוקראיני נמצא במצב הרבה יותר טוב, מאומן יותר וחזק יותר, ומקבל סיוע ממדינות רבות בעולם, שאולי יותר מכל חוששות שרוסיה תפלוש למדינות נוספות, ופחות אכפת להן מעצמאותה של אוקראינה.

פוטין עם הנשיא לשעבר ריבלין בעת ביקורו בישראל. צילום: פלאש 90

המערב לקח את הצד האוקראיני, כולל ארצות הברית. ישראל לעת עתה לא מתערבת מכיוון שיש לישראל אחריות לגבי היהודים שמתגוררים באוקראינה וברוסיה.

בינתיים כוחות רוסיים אדירים מקיפים את אוקראינה, ובכירים במערב חוששים שמבצע צבאי עשוי להתחיל כבר באמצע חודש פברואר. הצטברות של כוחות רוסיים ליד הגבול עם אוקראינה העלתה חששות בקרב גורמים מערביים ואוקראינים, כי הקרמלין עשוי להיערך לפעולה צבאית משמעותית, אולי פלישה.

בתוך כך מחוקק רוסי מעודד את תושבי האזורים שבשליטת המורדים באוקראינה להצטרף לצבא הרוסי, סימן שמוסקבה ממשיכה לנסות לחבר את השטחים הללו ככל האפשר לרוסיה, על רקע החשש של המערב שרוסיה מתכננת לפלוש לאוקראינה.

ויקטור וודולצקי אמר ביום שבת כי תושבי האזורים שנשלטים מאז 2014 על ידי מורדים שנתמכים על ידי רוסיה, חוששים מהתקפות של כוחות אוקראינים וכי מי שמחזיקים בדרכונים רוסיים יתקבלו בברכה בצבא.

"אם אזרחים רוסים המתגוררים בשטחים שבשליטה רוסית ירצו להצטרף לכוחות המזוינים הרוסים, המפקד הצבאי האזורי של רוסטוב ירשום ויגייס אותם", אמר וודולצקי, סגן יו"ר ועדת הפרלמנט ליחסים עם שכנים, לסוכנות הידיעות הממלכתית טאס.

רוסיה העניקה דרכונים ליותר מ-500,000 אנשים בשטחים. וודולצקי אמר שהמתגייסים ישרתו ברוסיה - אבל זה משאיר את האפשרות שהם יוכלו להצטרף לכל כוח פלישה עתידי.

רוסיה מכחישה כי היא מתכננת פלישה, אך טוענת כי אוקראינה מהווה איום ביטחוני ודורשת מנאט"ו להתחייב לעולם לא לאפשר לאוקראינה להצטרף לברית, וכן לעצור את פריסת הנשק של ברית נאט"ו ליד גבולות רוסיה, ולהחזיר את כוחותיה לאחור. ארה"ב ונאט"ו דחו רשמית את הדרישות הללו.

נשיא רוסיה לא הגיב שום בפומבי על התגובה המערבית, אך שר החוץ סרגיי לברוב אמר כי היא "מותירה סיכוי קטן להגיע להסכמה".

"הם אומרים שהם לא ישנו את עמדותיהם, גם אנחנו לא נשנה את עמדותינו", אמר לברוב בראיון לתחנות הרדיו הרוסיות. "אני לא רואה כאן מקום לפשרה".

"לא תהיה מלחמה עד כמה שהיא תלויה בפדרציה הרוסית, אנחנו לא רוצים מלחמה", הוסיף. "אבל לא ניתן לרמוס את האינטרסים שלנו בגסות ולהתעלם מהם".

וושינגטון הזהירה את מוסקבה מ"סנקציות הרסניות" אם היא תפלוש לאוקראינה, כולל עונשים נגד בכירים רוסיים ונגד תאגידים כלכליים מרכזיים. מנגד לברוב אמר כי מוסקבה הזהירה את וושינגטון כי "הסנקציות יהיו בגדר ניתוק מוחלט של הקשרים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!