מנהל הנוסטרו בבנק מרכנתיל מפרסם את הסקירה הכלכלית והתחזית לשנה הקרובה

ישראל:

צמיחה – הצמיחה בשנת 2021 צפויה להסתכם בכ – 7%, והתחזיות של בנק ישראל לשנים 2022 ו – 2023 עומדות על 5.5% ו – 5% בהתאמה. מדובר במספרים יחסית גבוהים שמשקפים צמיחה גבוהה יותר מפוטנציאל ארוך הטווח של המשק, כך שסביר להניח שנראה האטה בקצב הצמיחה בשנים שלאחר מכן. שוק העבודה הלך והשתפר בהדרגה במהלך השנה, כאשר ראינו ירידה בשיעור האבטלה הרחב, עליה במספר המועסקים ועליה בשיעור ההשתתפות. בסוף 2021 שיעור האבטלה הרחב ירד ל – 5.8% (הרמה הכי נמוכה מאז פרוץ המשבר), ולמעשה המשק נמצא קרוב מאוד לתעסוקה מלאה. ההנחה המרכזית היא שהתהליכים הללו ימשיכו גם לתוך 2022, אבל המשך השיפור בשוק העבודה תלוי במידה רבה במצב התחלואה בישראל וברמת ההגבלות שיוטלו בשל כך. התפרצות מחודשת של הקורונה (אולי גל מספר 6 בעוד כמה חודשים?) שתחייב את הממשלה להטיל מגבלות מהותיות על המשק, תבלום את ההתאוששות ואולי אפילו תחזיר אותנו אחורה.

אינפלציה – בשנת 2021 האינפלציה הסתכמה ב – 2.8%, כאשר כל סעיפי המדד רשמו עליות מחירים מלבד סעיף ההלבשה והנעלה (כ – 3% מהמדד). על רקע רמת אי הוודאות הגבוהה לגבי ההתפתחויות הכלכליות והבריאותיות בארץ ובעולם, זה לא מפתיע שטווח התחזיות לגבי שנת 2022 הוא רחב, ונע בין 1.6% ל- 2.6%. אחד הסעיפים המהותיים במדד הוא סעיף הדיור (שכירות) שעלה בכ – 3% השנה. היות ומחירי הדירות (שלא כלולים במדד) עלו בכ – 10% השנה, יש חשש אמיתי שנראה גם עליה חדה יותר במחירי השכירות במהלך שנת 2022, מה שיגרור את המדד כולו כלפי מעלה. הסיפור האינפלציוני הוא לא סיפור מקומי, אלא גלובלי. חשוב לדעת שלמרות העליה בסביבת האינפלציה, עדיין מדובר על רמה נמוכה ביחס למדינות רבות בעולם, כאשר לייסוף של השקל היתה תרומה מהותית לנושא.

ריבית – הריבית הנוכחית במשק הינה 0.1%, ולמעשה הריבית של בנק ישראל אפסית (0.1% או 0.25%) מאז סוף שנת 2014. כלכלנים רבים מעריכים שבנק ישראל ירגיש בנוח להתחיל ולהעלות את הריבית ברבעון האחרון של 2022, כל זאת תחת ההנחה שהריבית בארה"ב תעלה לפחות פעמיים בשלב הזה. לאור העלייה בסביבת האינפלציה, לאחרונה נוספו קולות במשק שמעריכים שהריבית תתחיל לעלות כבר ברבעון השני של השנה. יחד עם זאת, שוק ההון כרגע כמעט ולא מתמחר אף העלאת ריבית השנה. בנק ישראל הצהיר יותר מפעם אחת שיש לו סבלנות בהקשר של שינוי המדיניות המוניטארית, היות וסביבת האינפלציה בישראל נמצאת בתחום היעד ולא מהווה בעיה למשק. הוא ככל הנראה לא ירצה לפגוע בהתאוששות הכלכלית שכרגע נמצאת בסימן שאלה על רקע עליה מחודשת בתחלואה ברחבי העולם.

מט"ח – נהוג לייחס את עוצמת השקל לעודף במאזן התשלומים של מדינת ישראל, אבל מניתוח הנתונים שמפרסם בנק ישראל, עולה שהמגזר העסקי פועל במינון יחסית נמוך בשוק המט"ח, ובניגוד למצופה לעיתים בנטו הוא בכלל נמצא בצד הרוכש. למעשה, הגופים המוסדיים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על שוק המט"ח, כאשר הם מגדילים בעקביות את החשיפה שלהם לנכסים בחו"ל, ומבצעים במקביל עסקאות הגנה על שער החליפין (במהות מדובר במכירת מט"ח) היות ובסופו של דבר, הם צריכים לספק ללקוחות שלהם תשואה שקלית. העליות החדות במהלך השנה בשווקי המניות בחו"ל הביאו לגידול מהיר בנכסים המנוהלים שחשופים למט"ח, מה שגרר עליה בקצב ההמרות מצד המוסדיים. כאשר בוחנים את התנהלות שער החליפין בטווח הקצר ניתן לזהות קורלציה גבוהה בין שער הדולר/שקל לבין מדדי המניות בארה"ב.

עולם:

צמיחה – לאחר התכווצות בתוצר העולמי בשיעור של כ – 3% בשנת 2020, שנת 2021 בלטה לטובה עם צמיחה חדה יחסית ברוב מדינות העולם. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה שהתוצר העולמי צמח השנה בהיקף של כ – 6%, כאשר הקצב אמור להתמתן למעט פחות מ - 5% בשנת 2022 , וימשיך לרדת בשנים שלאחר מכן לקצב קצת יותר "נורמלי" של כ – 3%.

לדעת ה – OECD המאפיין המרכזי של ההתאוששות יהיה חוסר איזון.

הקצב של ההתאוששות מהמשבר צפוי להיות שונה בין איזורים גאוגרפיים, מדינות וסקטורים, כאשר למצב התחלואה ולהתמודדות של הממשלות עם המצב הזה תהיה השפעה מכרעת על כך.

אינפלציה – לעומת ישראל, בעיית האינפלציה בעולם חמורה הרבה יותר. בארה"ב, באירופה ובבריטניה, האינפלציה בשנת 2021 הגיעה לרמות שבין 4% ל – 7%. האינפלציה נוצרה בעיקר בשל שיבושים מהותיים בשרשראות האספקה עקב משבר הקורונה, אבל הספיקה גם לגלוש לתחומים נוספים בכלכלה, מה שמעלה חשש שהאינפלציה לא תמהר להעלם. בהקשר הזה הבנקים המרכזיים נמצאים בדילמה לא פשוטה כאשר מצד אחד העליה בסביבת האינפלציה (אפילו אם זו צפויה להתמתן בשנה הבאה) מחייבת הידוק של הסביבה המוניטארית (כלומר העלאות ריבית) ומצד שני העליה המחודשת בתחלואה פוגעת ביכולת ההתאוששות הכלכלית, והעלאות ריבית דווקא בעת הזו תוספנה רוח נגדית.

ריבית – העולם עבר השנה למדיניות מוניטארית מצמצמת, ומדינות רבות בעולם כבר החלו להעלות את הריבית (בריטניה, דרום קוריאה, צ'ילה, נורבגיה ועוד... ) על רקע החשש מהאינפלציה. מדובר בתהליך שצפוי לצבור תאוצה במהלך 2022. בארה"ב, ה - FED החל לאחרונה להגביר את קצב צמצום רכישות האג"ח (התהליך צפוי להסתיים במרץ 22), וההערכות המרכזיות מדברות על 2 או 3 העלאות ריבית במהלך השנה הקרובה, כך שבסוף 2022 הריבית ככל הנראה תהיה בין 0.75% ל – 1%. השאלה הגדולה ששוק ההון שואל את עצמו היא, מה יעשה ה – FED אם הוא יפגוש במהלך 2022 אינפלציה עיקשת מצד אחד והאטה מהותית בכלכלה מצד שני? בגוש היורו צפויים גם כן לצמצם את קצב רכישות האג"ח, אבל לאור צמיחה נמוכה יותר וסביבה אינפלציונית נמוכה יותר, ה – ECB לא צפוי אפילו לאותת על העלאות ריבית בקרוב.

לסיכום, כל מה שנשאר לנו עכשיו לעשות, זה לנסות ולנחש מה יהיו האירועים שיקרו במהלך השנה הקרובה (קורונה, פגעי מזג אוויר, מתיחות ארה"ב/סין, הסכם הגרעין עם איראן...) שיגרמו לשיבוש התחזיות הללו.

__

אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור בסקירה זו משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכי הסקירה למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, סקירה זו אינה מהווה אסמכתא ו/או אישור כלשהם למהימנות ולנכונות המידע. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!