לא תאמינו: כמה חברות סטארט-אפ פועלות בישראל בכל זמן נתון?

כלכלת הסטארט-אפ בשיאה. בישראל בלבד, קמות בממוצע 2 חברות סטארט-אפ כל יום. לפי בדיקה שנעשתה בסוף שנת 2018, בישראל פועלות כ-7,000 חברות סטארט-אפ בכל זמן נתון. הסטארט-אפים בישראל גייסו 6 מיליארד שקל ב-681 סבבים ב-2018. מדובר בנתח עצום מכלל הכלכלה הישראלית.

יחד עם ההתפתחות בתחום, כלכלת הסטארט-אפ הביאה לשינוי תפיסתי בשיטת ניהול נכסי הקניין הרוחני של החברה. וכך - מה שהייתה בעבר "תוכנית קניין רוחני" (IP Plan) הפכה להיות "אסטרטגיית קניין רוחני" (IP Strategy). ההבדל בין השתיים היא ההבנה שאנחנו חיים בעולם משתנה שלא תמיד לוקח בחשבון את התוכניות שלנו. לפי מתודולוגית "הסטארט-אפ הרזה" (Lean Startup) של אריק ריס, המהות של סטארט-אפ היא החיפוש אחר המוצר או המודל העסקי תוך כדי תנועה. רוב משאבי החברה צריכים להתמקד בהשקת המוצר ויישום הפידבקים מצד הלקוחות של החברה באופן המאפשר דינאמיות בפיתוח המוצר. במתודולוגיית פעולה כזאת, "תוכניות קניין רוחני" לא יספקו את ההגנה הדרושה כי לא יילקחו בחשבון השינויים הצפויים למוצר, לחברה או לשוק בעתיד. כאן דרושה אסטרטגיה.

פטנט הוא כלי עסקי ביסודו. מטרתו להשיג יתרון תחרותי על ידי חסימת מתחרים מלעשות שימוש באלמנטים המוגנים באמצאה. החברה מפקידה בידי עורך הפטנטים את "הרוטב הסודי" שלה, קרי - האלמנטים שהולכים לגרום לחברה להצליח בטווח הארוך. לכן, עורך הפטנטים של החברה אמון במידה רבה על התכנון אסטרטגי הטהור בנוגע למוצר, לחברה ולשוק בעתיד הקרוב והרחוק. כפי שביל גייטס כתב פעם במאמר שפורסם במגזין Chief Executive בשנת 2004, "פטנטים הם מזמן לא נחלת המחלקה המשפטית של החברה". היום נדרשת ממנכ"לים הבנה רחבה במיוחד בסוגיות הקניין הרוחני של החברה, של מתחריה ושל כלל התעשיות הרלוונטיות לחברה, ציין גייטס. עבודתו של עורך הפטנטים נמדדת בלוחות זמנים ארוכי טווח באופן שמחייב חשיבה אסטרטגית. בניגוד למהנדסים או אנשי פיתוח שמבצעים את עבודתם כשהם ממוקדי מטרה מיידית, עורך הפטנטים עוסק בהגנה שעשויה להתקבל בין שנה לשבע שנים מרגע הגשת בקשת הפטנט ובעבור עשרים השנים העוקבות להגשה. זה מחייב את עורך הפטנטים לחשוב קדימה באופן שלוקח בחשבון את השינויים הצפויים למוצר, לחברה או לשוק הרלוונטי. זוהי חשיבה אסטרטגית במהותה.

אסטרטגית הקניין הרוחני של החברה תכלול לרוב עוד "נכסים רוחניים" בבעלות החברה מלבד פטנטים – כמו עיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, זני מטפחים, סודות מסחריים ועוד. בעבר, היה עורך הפטנטים אמון על הגנה של כל אלה. כיום, תפקידו של עורך הפטנטים בעולם החדש, בנוסף על ההגנה על הנכסיים הרוחניים של החברה, הוא ליצור סימביוזיה מוחלטת בין אסטרטגיית הקניין הרוחני של החברה לתוכנית העסקית שלה. לתוכנית העסקית יש משמעות אדירה על אסטרטגיית הקניין הרוחני של החברה ולהיפך. בכיוון האחד, הקניין הרוחני נועד לבסס יתרונות תחרותיים המהווים חלק בלתי נפרד מהתוכנית העסקית. בכיוון השני, במהלך עבודת עריכת הפטנטים עשויות להתגלות הזדמנויות עסקיות רבות לחברה, חלקן מרחיקות לכת, באופן שישפיע ישירות על התוכנית העסקית של החברה ועשוי אף לשנות לחלוטין את פני החברה והמודל העסקי שלה. לתובנות של עורך הפטנטים של החברה יש ערך רב. חברות שלא מאפשרות לעורך הפטנטים שלהן לקחת חלק מאסטרטגיית החברה כולה לרוב לא יצליחו להשתמש בקניין הרוחני שלהן כיתרון תחרותי כי לא תהיה התאמה בין ההגנה ה"פטנטית" למוצר או לשוק המשתנה. מעבר לכך, אותן חברות יפספסו הזדמנויות עסקיות אל מול מתחריהן וישארו מאחור.

השינוי העצום הזה בתפקידו של עורך הפטנטים, מנותן שירות טכני של החברה האמון על ההגנה של נכסי הקניין הרוחני שלה ליועץ אסטרטגי מהמעלה הראשונה, מחייב את עורך הפטנטים לאמץ גישה הוליסטית יותר לעבודתו. מעבר לתכנון אסטרטגי לטווח הארוך, עורך פטנטים טוב ייקח חלק בתכנון בסיסי של מהלכים שעתידים להתרחש בחברה, בגיוס משקיעים ובהיערכות לסבבי השקעות, באופטימיזציה של הערכת שווי נכסי הקניין הרוחני של החברה, בהכנה להליכי גילוי נאות, במעקב אחר מתחרים ויצירת קשרים עסקיים לחברה ובמינוף של הזדמנויות עסקיות בהתאם לתמונת המצב בשוק הרלוונטי.

לשם תוכנית קניין רוחני, דרושה חברה בעלת ותק וניסיון. קבוצת ארליך מנהלת כיום את משרד עורכי הפטנטים המוביל בישראל עם תוכנית אסטרטגית אשר תלווה את החברה ועובדיה תוך כדי פיתוח המוצר או השירות באופן שימקסם את היקף ההגנה על נכסי החברה ויגדיל את נתח השוק שלה תוך צמצום סיכונים.

השאירו פרטים ליצירת קשר, בדרך שלכם לפיתוח סטארט-אפ>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!