השפעת הנגיף על המינוס בבנק; מתי היה השיא?

התנהגות הצרכנים בישראל, שמשפיעה על שיעורי המינוס בישראל בתקופת הקורונה, מתאפיינת בעליות ובירידות - אם המשק פתוח או סגור במקרה של סגר.

על פי מדד של "ישראל היום" יחד עם הבנק הדיגיטלי ‪ONE ZERO‬ ואפליקציית הניהול הפיננסיים MyFinanda, בתקופת הסגרים רמת הצריכה יורדת, וככל שמוסרות ההגבלות על המשק, הצריכה עולה. אצל רבים גם האוברדרפט עולה בהתאם.

לדוגמא, בדצמבר, בסיום הגל הרביעי ורגע לפני האומיקרון, נרשם שיא שנתי בשיעור המינוס: 34.7% היו במינוס, השיעור הגבוה ביותר במהלך חודשי השנה החולפת.

בעשירונים ‪36.4% 6-3‬ היו במינוס בדצמבר ובעשירונים ‪38.3% 10-7‬ היו במינוס בדצמבר. בקרב העשירונים 6-3 מדובר בשיא של שיעור המינוס, ואילו בקרב העשירונים הגבוהים יותר כבר נרשם מינוס גבוה יותר בנובמבר האחרון (38.8%) - בסיום הגל הרביעי.

גודל המינוס הממוצע עמד נכון לדצמבר על 13,081 שקלים בקרב כלל העשירונים, כ-1,000 שקלים יותר בהשוואה לחודש נובמבר. באופן כללי כ 50% ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס לפחות פעם בשנה, ואחד מכל חמישה משקי בית נמצא במינוס "כרוני".

"המינוס הוא ההלוואה הכי יקרה שיש, ובתקופת הקורונה ראינו תופעה מעניינת שבה הסגרים והריחוק החברתי הובילו לכך שלמרות הפגיעה הכלכלית משקי הבית בזבזו פחות וחסכו יותר, כך שבשיאי הסגרים המינוס התכווץ", מסביר אריק צ'יקוטאי, סמנכ"ל הבנקאות והתפעול של ‪.ONE ZER‬.

"כשליש ממשקי הבית נמצאים במינוס, מה שמעיד עד כמה ניהול כסף הוא עניין מורכב, הדורש מענה מהמערכת הפיננסית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!