פישר נפרד: בנק ישראל הותיר הריבית ליולי ב-1.25%
להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית בשנה הקרובה צריכה להישאר ללא שינוי • תחזית הצמיחה ל-2013 נותרה ללא שינוי • התחזית ל-2014 ירדה ל-3.2% מתחזית קודמת לצמיחה של 4%
- ט"ז תמוז התשע"ג
סטנלי פישר. צילום: פלאש 90
בנק ישראל פרסם הערב (ב') את החלטת הריבית לחודש יולי והחליט להותיר אותה ללא שינוי ברמה של 1.25%, בהתאם למרבית התחזיות בשוק. זוהי החלטת הריבית האחרונה שקיבל הנגיד היוצא סטנלי פישר ולאחר שאתמול נחשף כי נגיד בנק ישראל הבא יהיה פרופ' יעקב פרנקל.
בתחזית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל במקביל להחלטת הריבית, נכתב כי כלכלני הבנק מעריכים כי שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון השני של 2014) ב-2.1%. בנוסף, בנק ישראל מעריך כי הצמיחה תיוותר ב-2013 על 3.8% אך תרד לרמה של 3.2% ב-2014, לעומת אומדן קודם שהצביע על צמיחה של 4% ב-2014.
"בניכוי התרומה של הפקת הגז, קצב הצמיחה ב-2013 צפוי להאט בהשוואה לזה של 2012, למרות התרחבות ניכרת של הצריכה הציבורית, זאת תוך האטה בקצב הצמיחה של היצוא, ההשקעה בנכסים קבועים, והצריכה הפרטית", נכתב בתחזית של בנק ישראל. "ההאטה בקצב הצמיחה של ההשקעה בנכסים קבועים ב-2013 משקפת האטה של קצב הצמיחה הן של ההשקעה בענפי המשק והן של הבנייה למגורים". כלכלני הבנק העריכו בנוסף כי הריבית בשנה הקרובה צריכה להישאר ללא שינוי.
לגבי 2014 כלכלני הבנק העריכו כי הכלכלה תתרחב בקצב נמוך יותר, הן בשל האטה בצריכה הציבורית והן בשל תרומה קטנה יותר של פעילות הגז. "הצריכה הפרטית צפויה לגדול בקצב מתון גם ב-2014, בהשפעת העלאת המסים בשנה זו", ציינו כלכלני הבנק.
נזכיר, בחודשים האחרונים בנק ישראל היה מצוי בקונפליקט שהוביל ללחצים מנוגדים. מצד אחד, הבנק נדרש להעלות את הריבית במטרה למתן את מחירי הדיור אך מנגד הוא נדרש להוריד את הריבית כדי לתמוך בשער הדולר ולעודד את הצמיחה. נגיד הבנק סטנלי פישר בחר באפשרות האחרונה וטען בכל הזדמנות כי ניתן לפתור את בעיית מחירי הדיור באמצעות הגדלת ההיצע ולאו דווקא באמצעות מכשיר הריבית.
צחי ליבוביץ', מנהל ההשקעות הראשי באימפקט בית השקעות מקבוצת בנק איגוד, ציין בסקירה שפרסם לאחרונה כי סביבת העבודה של בנק ישראל הייתה נטולה מלחצים אינפלציוניים שתמכה במדיניות של הורדת הריבית, מדיניות שהובילה לעלייה נוספת במחירי הדיור.
בתחזית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל במקביל להחלטת הריבית, נכתב כי כלכלני הבנק מעריכים כי שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון השני של 2014) ב-2.1%. בנוסף, בנק ישראל מעריך כי הצמיחה תיוותר ב-2013 על 3.8% אך תרד לרמה של 3.2% ב-2014, לעומת אומדן קודם שהצביע על צמיחה של 4% ב-2014.
"בניכוי התרומה של הפקת הגז, קצב הצמיחה ב-2013 צפוי להאט בהשוואה לזה של 2012, למרות התרחבות ניכרת של הצריכה הציבורית, זאת תוך האטה בקצב הצמיחה של היצוא, ההשקעה בנכסים קבועים, והצריכה הפרטית", נכתב בתחזית של בנק ישראל. "ההאטה בקצב הצמיחה של ההשקעה בנכסים קבועים ב-2013 משקפת האטה של קצב הצמיחה הן של ההשקעה בענפי המשק והן של הבנייה למגורים". כלכלני הבנק העריכו בנוסף כי הריבית בשנה הקרובה צריכה להישאר ללא שינוי.
לגבי 2014 כלכלני הבנק העריכו כי הכלכלה תתרחב בקצב נמוך יותר, הן בשל האטה בצריכה הציבורית והן בשל תרומה קטנה יותר של פעילות הגז. "הצריכה הפרטית צפויה לגדול בקצב מתון גם ב-2014, בהשפעת העלאת המסים בשנה זו", ציינו כלכלני הבנק.
נזכיר, בחודשים האחרונים בנק ישראל היה מצוי בקונפליקט שהוביל ללחצים מנוגדים. מצד אחד, הבנק נדרש להעלות את הריבית במטרה למתן את מחירי הדיור אך מנגד הוא נדרש להוריד את הריבית כדי לתמוך בשער הדולר ולעודד את הצמיחה. נגיד הבנק סטנלי פישר בחר באפשרות האחרונה וטען בכל הזדמנות כי ניתן לפתור את בעיית מחירי הדיור באמצעות הגדלת ההיצע ולאו דווקא באמצעות מכשיר הריבית.
צחי ליבוביץ', מנהל ההשקעות הראשי באימפקט בית השקעות מקבוצת בנק איגוד, ציין בסקירה שפרסם לאחרונה כי סביבת העבודה של בנק ישראל הייתה נטולה מלחצים אינפלציוניים שתמכה במדיניות של הורדת הריבית, מדיניות שהובילה לעלייה נוספת במחירי הדיור.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות