אימות חתימה על תצהיר עו"ד

אז מה זה בכלל תצהיר?

במקור, תצהיר הוא למעשה מסמך כתוב שנועד "להחליף" או לגבות מתן עדות בבית משפט.  התצהיר אמור לכלול את הפרטים הידועים למצהיר מידיעה אישית (כלומר, מבלי לכלול שמועות, השערות וטענות למיניהן).  

בהמשך, השימוש בתצהירים נעשה נפוץ וכיום מקובל לדרוש מילוי תצהיר גם במקרים בהם אין וודאות שיתקיים דיון משפטי בהמשך,  או מול רשויות שונות.

למרות זאת, לחתימה על תצהיר ובעיקר לתוכנו עדיין ניתן משקל רב בעיני ערכאות שיפוטיות. כך, אי-דיוק בעובדות התצהיר עלול אף להיחשב ל"עדות שקר", על כל הכרוך והמשתמע מכך.  בנוסף,  כדאי לציין שעל מנת להוכיח כי התצהיר שניתן אינו מדויק או אפילו שקרי - ניתן לחקור אדם על תצהירו במסגרת דיון הליך משפטי.

מהו אימות חתימה על תצהיר?

אימות החתימה הוא תהליך במסגרתו עורך הדין יזהיר את המצהיר (הלקוח בתיק) בקשר לכך שתוכן התצהיר אמיתי, נכון, ומדויק מבחינת עובדותיו. 

על פי רוב, עוה"ד יעבור על הנוסח ויוודא את תקינותו הכללית.

 בהמשך לכך, אם התצהיר אכן נמצא תקין ועומד בדרישות החוקיות המחמירות, ואין צורך בתיקונים או שינויים כלשהם, עורך הדין יזהה את הלקוח באמצעות תעודת מזהה במטרה לאמת את פרטיו.

 בשלב הבא, יזהיר את הלקוח-המצהיר מפני אי אמירת אמת, והעונשים הנלווים לכך. בסוף, יחתום עורך הדין על גבי התצהיר שזיהה את הלקוח והזהיר אותו מפני מתן עדות שקר.

יש לציין כי לאחר החתימה אין לשנות את תוכן התצהיר, או לתקן אותו.  לרוב ניתן לקבל העתקים של התצהיר, אולם יש לאמת אותם מחדש מול עו"ד בכדי שיישאו אופי מחייב מבחינה משפטית.

 מי יכול לאמת חתימה על תצהיר?

ישנם מספר בעלי תפקידים המוסמכים לאמת תצהירים רלוונטיים לעניינם, למשל, דיינים ושופטים, היועמ"ש, פרקליטים בכירים בתפקידים מסוימים, ראשי רשויות מקומיות, וגורמים אחרים בעלי הסמכה בכתב מטעם שר המשפטים. 

יחד עם זאת, לרוב מי שבפרקטיקה מיומנים ומנוסים בעריכת תצהירים ובאימות חתימה על בסיס יומיומי הם עורכי דין שזהו עיקר מלאכתם.

אלו סוגי תצהירים ישנם?

למעשה, אין גבול למספר סוגי התצהירים האפשריים, אך הנפוצים שבהם הינם:

תצהיר עדות ראשית  - זהו תצהיר התמיכה העיקרי בתוכן כתב תביעה או הגנה; תצהיר שכזה הוא מסמך מפורט ומרכזי במסגרת ההליך המשפטי וניתן כמובן לחקור את המצהיר ביחס לתוכנו.

תצהיר עדות (שאינה ראשית) -  העיקרון דומה לתצהיר עדות ראשית, אך כזה המתייחס לעדים אחרים במשפט ועשוי לשאת אופי "מקוצר". ישנם שינויים והבדלים קלים בינו לבין תצהיר עדות ראשית, העשוי להכיל גם פריטים שאינם מידיעה אישית קשיחה גרידא, ולכן יש להיוועץ בעו"ד מיומן המצוי בדין, טרם עריכת תצהיר כזה (כמו גם בשאר המקרים).

תצהיר הורים יחידניים – הורים יחידים עשויים לקבל סיוע בחסות המדינה לטובת רישום ילדיהם במשפחתונים/מעונות יום. המטרה היא כמובן לתמוך בהורים עצמאיים בגידול ילדיהם בדרך עקיפה ולאפשר להם להתפרנס בכבוד.

תצהיר נוטריוני   -  תצהיר שעורך עו"ד (שהוא גם נוטריון),  הנחשב תצהיר בסטנדרט מעט יותר מחמיר מבחינה פרוצדורלית.

עם זאת, מבחינת החוק, ברוב המקרים אין כל צורך בתצהיר יקר ומורכב מסוג זה, היות שתצהיר-עו"ד סטנדרטי הכולל אימות חתימה על ידי עורך דין "רגיל" מספיק בהחלט, ונחשב מחייב וקביל לכל דבר ועניין בפני בית משפט.  על מנת לבחון האם קיים צורך ממשי בתצהיר נוטריוני רצוי להתייעץ עם משפטן מוסמך לעריכת דין.

תצהיר כיבוי אש/תצהיר לוחמי אש/תצהיר מכבי אש לעסק  -  חידוש רישיון העסק באמצעות הגשת תצהיר כיבוי אש מטעם הרשות הארצית לכיבוי והצלה,  המוגש לידי הרשות המקומית לצורך פתיחת/חידוש עסק וכיו"ב על פי התקנות הרלוונטיות.

תצהיר תמיכה בבקשה או בתגובה – בהליכים משפטיים רבים עולה צורך (על פי סדרי הדין והחקיקה), לתמוך את בקשות הביניים בתצהירים.

תצהיר לבקשה לאפוטרופסות / תצהיר בבקשה לקביעת גיל / סעדים הצהרתיים ועוד  -  סוגי תביעות ובקשות נפוצות בעלות אופי הצהרתי המצריכות לעתים הגשת תצהיר מאומת, לשם תמיכה וליווי בבקשה.

תצהיר לדוגמה– באתר משרדנו ניתן למצוא מגוון הפניות לתצהירים לדוגמה, וכן לפנות אלינו לשם כך.

תצהיר מקוון  -  בתקופת הקורונה קיימת אופציה עקרונית לביצוע תצהיר מרחוק / אימות חתימה מרחוק / אימות חתימה באינטרנט, וזאת באמצעות שיחת וידאו על פי התנאים הקבועים בחוק ותקנות הקורונה.

תצהיר למועמד/ת לאימות בדבר ניסיון/השכלה במכרז בשירות המדינה – תצהיר לדוגמה שנפוץ כאשר ניגשים למכרזים ממשלתיים, זהו תצהיר בעל גוון טכני שיש לאמת על ידי עו"ד.

תצהיר בג"צי  -  תצהיר מקוצר "על דרך ההפניה" המשמש בעיקר לצורך הליכים משפטיים, זהו תצהיר המאומת על ידי עו"ד מוסמך.

חשוב לזכור שתצהיר הוא מסמך שבסופו של דבר ניתן להיחקר עליו מול בית משפט ובמקרי קיצון אף להיענש במישור הפלילי כאשר ניתנת עדות שקר באמצעותו.

ייאמר במאמר מוסגר כי בדין הישראלי קיימים שני סגנונות שונים של תצהירים – לפי מיטב ידיעתי, ותצהירים של "למיטב אמונתי".  הסוג הראשון מתייחס לתצהירים שבהם ניתן לשטוח עובדות הידועות למצהיר מכלי ראשון וברמת וודאות גבוהה, ואילו הסוג השני מאפשר גם שיתוף בהשערות סבירות, אמונות והנחות.

להתייעצות בנושא תצהירים (ובכל סוגיה משפטית אחרת) ניתן לפנות אלינו בטל' לשיחה עם עו"ד מוסמך -  054-5829265

מאמר זה נועד לצורך מתן אינפורמציה כללית בלבד, ואינו מהווה תחליף מכל סוג לייעוץ משפטי פרטני אצל עו"ד. אין לראות באמור המלצה לפעולה מכל סוג. ייתכנו טעויות או אי דיוקים, וכן שינויים בלתי נמנעים הנובעים מעדכון סדרי הדין, החקיקה והפסיקה מעת לעת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!