ליצמן ופרוש פנו לנשיא: "רודפים אותנו"

החרדים מנסים לעקוף את הרשות המבצעת ופונים ישירות לנשיא המדינה בבקשת עזרה: מעת לעת, בזמנים קשים, נזכרים אזרחים מודאגים כי יש נשיא למדינת ישראל. נשיא מכובד, אדם מנוסה, המבוגר האחראי בסביבה.

זה מה שקרה הבוקר לשני נציגי יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן וח"כ מאיר פרוש, כשהגיעו אל מעונו של שמעון פרס, כדי לשטוח בפניו את המעיק על ליבם.

בתחילת השבוע היו אלו הח"כים משה גפני ויעקב ליצמן שנפגשו עם ראש הממשלה. אלא שמי כמוהם יודע כי בנימין נתניהו אינו הכתובת הנכונה, שכן הוא עצמו שבוי בכבלי הקואליציה. אפילו לעצמו הוא מתקשה לעזור.

ביום שלישי, אחרי ההצבעה על בחירת נציגי הכנסת בוועדות לבחירת דיינים ושופטים, זימן אליו נתניהו את יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין לשיחת בירור. לשבחו של לוין ייאמר כי לא נתקף בפיק ברכיים והעז, בניגוד לרבים בסביבת נתניהו, לומר בפניו את האמת, ישירות, בפנים.

זו לא בעיה שלי מה שקרה בבחירות, הוא אמר לו. זו הבעיה שלך. זו קואליציה של תוהו ובוהו, כולם נלחמים עם כולם, כל אחד מגיש וטו ועררים נגד השני, ראשי מפלגות אינם שולטים במפלגה של עצמם, חברי כנסת של קואליציה עולבים זה בזה, אתה לא יכול לדרוש ממני לעשות את הבלתי אפשרי. או במילים אחרות, אלו שלא נאמרו: תגיד תודה על מה שכן הצלחתי לעשות, אל תבקר את מה שלא יכולתי להצליח לעשות. תפוס קצר את ראשי הסיעות בקואליציה שלך, הייתה דרישתו של לוין.

השמועות אף מדברות על גישוש של אנשי הלשכה הראשונה אצל ח"כים, שאולי ייאותו ליטול על עצמם את התפקיד הקשה והבלתי אפשרי. עד כה נענו ב"לא, תודה" גורף. אין אף מתאבד בסביבה, כך מתברר. ולא חשוב מה יובטח לו בתמורה.

כפי הנראה, הפגישה עם נתניהו התקיימה רק משום שהוא התקשר לליצמן וביקש לשוחח. אין שיחות טלפוניות, הבהיר האחרון. לפגישה הוא מוכן. כך התכבדו ליצמן וגפני - שנגרר אחריו, כדי לשדר אחדות שורות אגו"י-דגל - ובאו אל משרד ראש הממשלה, כששניהם יודעים שהכול רק דיבורים.

"מה הם חושבים, לילד לא מגיע לבן?"

מאחורי הקלעים שיגרו הן ליצמן והן פרוש בקשות אל לשכת הנשיא, כדי לקיים עמו פגישה. כשאין איש בסביבה להאזין למצוקותיהם, פרס הוא הכותל. ולא רק בשל חברותו האיתנה עם רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ.

איפשהו נעלם בין דפי ההיסטוריה 'פרס של פעם', זה שידע לטוות מהלכים, לתכנן תככים, לפעול נגד יריבים. בגיל מסוים צץ ה'פרס החדש', האיש המתון והשקול, איש השלום, איש הגשר בין כל חלקי העם.

אל הפרס החדש הזה הגיעו הבוקר שני חברי הכנסת החרדים.

"אני מודה שהסכמת לקבל אותנו ולשמוע את מעוקותנו", פתח ואמר ליצמן, רגע אחרי שהוא ופרוש נעמדו דום, לקראת כניסתו, כמקובל במשכן נשיאי ישראל. "מה שמפריע לציבור החרדי הוא שאנו נמצאים היום לפני תקציב, לפני חוק גיוס בני ישיבות שהולך ומתגבש, ואנחנו רואים טביעת אצבעות של רדיפת הציבור החרדי", המשיך ליצמן, כשהנשיא בהחלט נראה קשוב ומתעניין.

"גם בהסכם הקואליציוני אין סעיף שמדבר על סנקציות פליליות, ולא שאני בעד סנקציות אחרות. אבל חייב להיות שמי שלומד - לומד, ומי שלא - יעשה מה שעושים כולם". מה שעושים כולם, בלי שתצא מפיו המילה גיוס, חלילה.

"המצב הנוכחי רק יזיק לכך שהחרדים גם לא ייצאו לעבודה", הזהיר ליצמן.

מכאן עבר לדבר על הקיצוצים: "אנחנו מבינים שיש קיצוץ כללי. אבל לקצץ 100% תקציב של תלמידי חו"ל? ישיבה כמו ישיבת מיר נמחקת בין לילה. אחוז גבוה שם הם תלמידי חו"ל, אין תקציב במדינה שקיבל קיצוץ שכזה. ואני כבר לא מדבר על הסמינרים, על התרבות. גם לנו מגיעה תרבות!"

את חוסר שביעות רצונו מהניסיון לדבר עם נתניהו ניתן היה להבין מתוך המילים הבאות. "כמה שאנחנו פונים לדבר ולהסביר שמדובר בפגיעה אנושה בציבור החרדי, לא שומעים לנו.

"ב-2003 היה קיצוץ נורא בקצבאות הילדים, אבל עכשיו מקצצים עוד! מה הם חושבים? לילד לא מגיע לבן?? טיפה גבינה??...

"אני פונה אליך כבוד הנשיא", סיים ליצמן את דבריו, "ומבקש שתפעיל את השפעתך להוריד את הגזירות. אני לא מדבר על פוליטיקה, לא קואליציה ולא אופוזיציה, היינו כבר באופוזיציה, זה בסדר".

"מצא את הדרך לפעול ולעשות"

גם ח"כ פרוש נשא דברים. "כקודמי, גם אני מודה לך", פתח ואמר. "היהדות החרדית באה לידי ביטוי של כ-14% מכלל המצביעים בבחירות האחרונות, והם בעצם מוחרמים. זו אינה שאלה של קואליציה-אופוזיציה, אלא רצון שלא לראות אותם בשום מקום.

"כשבן גוריון ביקש להקים מדינה, היה חשוב לו לומר באו"ם שהוא מקים בית יהודי לכל יהודי. הוא אמנם לא ויתר לחרדים בכל מה שביקשו, אבל התייחס בדרך-ארץ לרבנים ולציבור החרדי. יש כאן קיבוץ גלויות, ולכן צריך לדאוג לכל יהודי. הקיצוץ הנוכחי הוא בניגוד לכל 65 השנים האחרונות. לא תהיה עוד זכות לאמירה 'בית יהודי לכל יהודי'". אם יכפו עלינו דברים בניגוד לדעת הרבנים, לא יהיה זה בית לאומי לכל יהודי.

"במקום שתידרש לפעול כשהמצב יהיה קשה", רמז פרוש על האפשרות לפיה תפרוצנה הפגנות, "אנחנו פונים אליך כעת. מצא את הדרך לפעול ולעשות כדי שנוכל להתקיים ולחיות בכבוד", סיים את דבריו.

הנשיא עצמו נראה היה כמי שלוקח את הדברים ברצינות. "יש דברים ששנויים במחלוקת קשה, אבל יש דברים שמוסכמים על כל העם", אמר, כשהוא מתייחס לאפשרות לפיה יהיה "ילד רעב במדינת ישראל. ילד דתי, לא דתי, ערבי או יהודי". הוא אף סיפר כי ביקר אצלו שר הרווחה ו שוחח עמו בנושא.

מכאן עבר לסוגיה הבוערת, סוגית הגיוס: "אתם יודעים את דעתי בעניין בחורי הישיבה, לא כגרסת בן גוריון, כי עשו שימוש לא נכון במספרים, אבל מי שלא לומד צריך לעבוד. הרבה מהחברים הדתיים שלי אומרים כך", הבהיר. קרי, מי שלומד - לומד, מי שלא לומד - ייצא לעבוד. על גיוס לא דיבר במפורש.

באשר לפנייה הכוללת: "אבוא בדברים עם ראש הממשלה ועם שר האוצר להעביר את דעתכם, זה מה שאני יכול וגם צריך לעשות כחלק מתפקידי. אשתדל למנוע את המריבה ולהגיע להבנה. אני נגד כפיה דתית, כמו גם נגד כפיה אנטי-דתית. במקום לכפות, צריך להגיע להסכמות.

"הבנתי את הנקודות הכאובות", סיכם פרס, "ואנסה לטפל בדרכי אני. אני לא אופוזיציה לממשלה, אני יודע שהיא נאבקת בבעיות קשות מאוד, חור תקציבי, אבל גם במצבים קשים עדיפה עד כמה שאפשר הידברות מתוך כבוד".

הימים הבאים יוכיחו עד כמה גדול כוח השפעתו של נשיא המדינה.

פרוש וליצמן עונים על השאלה: להכין נעלם נציג 'דגל'?

וכמו תמיד בפוליטיקה החרדית, מסתתרות הנקודות הקטנות.

השאלה העולה היא: מדוע הגיעו ליצמן ופרוש בלי לקחת איתם נציג של 'דגל התורה'? סיבות טכניות ניתן למצוא בלי בעיה. גפני לא פנה ללשכת הנשיא, הם פנו, קיבלו מענה - והגיעו.

אבל דומה כי הדברים קצת יותר עמוקים. מתברר, כי מאז יום הבחירות החל הקשר ליצמן-פרוש להתהדק. שיחה שהתקיימה בין השניים ביום הבחירות הובילה לסיכום מפורש. מאז ועד היום ניתן לשים לב כי אין ביניהם חיכוכים. להפך, קיים שיתוף פעולה פורה בתוך אגודת ישראל.

זה בא לידי ביטוי בעבודה משותפת ערב הבחירות, אך אז עוד היו משקעים שבלב; זה בא לידי ביטוי משמעותי יותר מיד לאחר הבחירות, כשגולת הכותרת היא הביקור היום. אין ספק כי מדובר בניסיון לאותת לקודקודי דגל התורה: נוצר פה ציר חזק שלא תוכלו להתעלם ממנו, כשאתם באים לשבץ ולדון בכל עיר ועיר, ערב הבחירות לרשויות המקומיות.



וכך נשמעו ההצטדקויות בפי ליצמן.

• הרב ליצמן, חסר לי פה גפני, או נציג מדגל התורה. יש פה רק שני נציגי אגודת ישראל...

"אנחנו הוזמנו בגלל שאני כתבתי לנשיא מכתב אז הוא הזמין אותי".

• ופרוש?

"גם דיבר, גם פנה".

• וכמו שהזמינו אותי, למה לא יכלו להזמין נניח גם את גפני?

"זה לא שייך אלי..."

לח"כ פרוש היה הסברים דומים, לרגע נדמה כי תיאמו גרסאות.

• למה אתם חושבים שמה שלא הצליח ראש הממשלה, או לא רצה, יצליח הנשיא פרס לעשות?

"כי נתניהו כבול בכבלים הפוליטיים..."

• ואותם יתיר פרס?

"הוא יותר משוחרר.הוא גם אמר שיפעל. הוא לא מבטיח שיגיע לאן שאנחנו רוצים שיגיע, אבל הבטיח שיפעל. ואכן, כשהוא היה בפוליטיקה נהג אחרת. גם חשוב לו להראות שהוא מאחד את כל חלקי העם. בפרשת עמנואל הוא קרא לי ביום ההפגנה וביקש לנסות ולמנוע את הקרע. אין ספק שכפי שהדברים נראים כרגע, אין ספק שהמצב יסלים וזה יגיע לדברים שלא ישדרו אחדות בעם.
ולא חלילה שאני מאיים, אבל זה מה שיקרה, וזה יגיע גם לחו"ל. זה מה שחסר למדינת ישראל? אם הנשיא יכול לפעול קודם שזה קורה, טוב שיפעל".

• אפרופו אחדות, למה לא הוזמנו כל חלקי יהדות התורה כולל נציג של דגל התורה?

"אני הוזמנתי בנפרד וחיברו את הפגישה..."

• אז רק כשל טכני?

"אני מודיע לך שפניתי ללשכת הנשיא, ליצמן כתב להם בנפרד, פנו אלי מהלשכה ושאלו האם אפשר לאחד את הפגישות. אני יכול לכפות עליהם משהו?..."

• לא. אבל יכולתם לבקש שיצרפו עוד מישהו, נניח את ח"כ משה גפני...אורח לא מזמין אורח?

"לקח לי הרבה זמן עד שזימנו אותי, ואז אמרו לי שהרב ליצמן גם כתב ואם אפשר לחבר, אמרתי בסדר, דיברנו בינינו והגענו יחד..."

• זה סתם שאנחנו העיתונאים מחפשים מריבות...

"זו העבודה שלכם, אבל אני חייב לומר את האמת..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!