ז' חשון התשפ"ה
08.11.2024
דו"ח עצוב

בעקבות אסון מירון: עלייה חדה במס' הילדים שנפטרו מחנק

לפי הדו"ח השנתי של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בשנת 2021 הייתה עלייה בתמותת ילדים בשכחה או הילכדות ברכב | עוד עולה מהדו"ח כי נרשמה עלייה חדה בתמותה כתוצאה מחנק, בעיקר בעקבות אסון מירון בו נהרגו 11 ילדים ובני נוער. עם זאת, הנתונים מצביעים על ירידה בתמותה ביחס לשנים 2017-2019

בעקבות אסון מירון: עלייה חדה במס' הילדים שנפטרו מחנק
אסון מירון צילום: David Cohen/Flash90

ארגון בטרם לבטיחות ילדים מסכם את שנת 2021 וכבכל שנה מפרסם דו"ח תמותה שנתי. לפי הדו"ח, בשנת 2021 נהרגו 117 ילדים ובני נוער בתאונות שונות. גורמי התמותה הבולטים הן תאונות דרכים (50 מקרים), חנק (20 מקרים), טביעה (19 מקרים), שריפה (8 מקרים) ושכחה או הילכדות ילדים ברכב (6 מקרים).

לפי הדו"ח, בשנת 2021 עמד שיעור תמותת הילדים מתאונות על 3.9 מקרים ביחס ל-100,000 ילדים. מדובר על עלייה של כ-41% בהשוואה לשנת 2020 שבה נהרגו 82 ילדים ובני נוער בתאונות. בארגון בטרם מדגישים כי שנת 2020 הייתה חריגה בהיקף ההיפגעות המצומצם, ככל הנראה כפועל יוצא של משבר הקורונה ותקופות הסגר והריחוק החברתי שנלוו לו.

כאמור, בשנת 2021 אשר במהלכה הוקלו ההגבלות שיעור התמותה עלה, אך עדיין מדובר בירידה של כ-16% ביחס לשיעור התמותה הממוצע בשנים 2017-2019.

השפעת אסון מירון: אסון מירון שהתרחש בל"ג בעומר האחרון גבה 45 קורבנות, מתוכם 11 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18, השייכים כולם לחברה החרדית. כתוצאה מכך נרשמה עלייה משמעותית בהיקף התמותה של ילדים ובני נוער כתוצאה מחנק: 20 מקרים בשנת 2021, לעומת 9 מקרים בממוצע השנים 2017-2020.

הכפלת מקרי התמותה בחנק, הפכה אותו לגורם התמותה השני בשכיחותו אחרי תאונות דרכים, ובכך הוא מקדים את התמותה מטביעה שהייתה בחמש השנים האחרונות הגורם השני לתמותה.

מנגנון נוסף שגבה גם הוא יותר קורבנות בשנת 2021 היא תמותה כתוצאה משכחה או הילכדות ברכב, בה איבדו את חייהם 6 ילדים לעומת 2.75 בממוצע השנים הקודמות. ששת הילדים שמתו משכחה או הילכדות מהווים חתך משקף של כלל האוכלוסייה בישראל.

ילדים ערבים נמצאים בסיכון יתר: מבין כלל הילדים ובני הנוער בישראל שנהרגו בתאונות השנה, 54 מהם היו מהחברה הערבית, והם מהווים 48% מהמקרים. לאור הנתונים, ובחישוב חלקם היחסי באוכלוסיית הילדים, הסיכון של ילד ערבי להיהרג בתאונה גבוה פי 2.7 מהסיכון של ילד יהודי.

חלק משמעותי מתוך המקרים בחברה הערבית ניתן לייחס לחברה הבדואית. בשנת 2021 מספר מקרי התמותה בקרב ילדים בדואים אף היה גבוה יחסית בהשוואה לשנים הקודמות: 26 מקרים, לעומת 18 מקרים בממוצע עבור השנים 2018-2020.

לפי הנתונים הסיכון של ילד בדואי בדרום למות בתאונה גבוה פי 2.9 ביחס לילד ערבי ממחוז אחר, ובכך הסיכון של ילד בדואי הוא הגבוה ביותר לתמותה בתאונה ביחס לכלל ילדי ישראל.

מבין גורמי התמותה בחברה הערבית, בלטה השנה עלייה במקרי הטביעות ותמותה כתוצאה משריפה- 9 ילדים ובני נוער ערבים טבעו למוות השנה, ביחס ל-5 בממוצע בשנים הקודמות, ו-6 מקרים של תמותה בשריפה לעומת 3.25 בממוצע השנים הקודמות.

נתון נוסף המאפיין את החברה הערבית הוא ריבוי תאונות בסביבת הרכב ("דריסה לאחור") המהוות 27% מתמותת ילדים ערבית בתאונות דרכים.
עוד עולה מהדו"ח כי בעוד בחברה היהודית ישנה ירידה של כ--21% בשיעור התמותה לעומת 2017-2019. באוכלוסייה הערבית, שיעור התמותה נותר דומה לשנים 2017-2019.

למרות שהירידה בשיעורי התמותה בשנתיים האחרונות ממוקדת באוכלוסייה היהודית, המגמה ארוכת הטווח מצביעה על ירידה בהיקף דומה בשתי קבוצות האוכלוסייה: הן בקרב ילדים ובני נוער יהודים והן בקרב ערבים, שיעורי התמותה בשנים 2019-2021 נמוכים בכ-28%, בהשוואה לשנים 2008-2010.

מהו הגיל הכי מסוכן? מבחינת נתוני התמותה בחמש השנים האחרונות עולה כי בני הנוער בגילי 15-17 מהווים כ-25% מהמקרים - פי 1.7 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני הנוער. הסיכון של בן נוער בגילי 15-17 למות כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 1.2 מהסיכון של ילד בקבוצת הגיל לידה עד 4, פי 3.5 מהסיכון של ילד בקבוצת הגיל 5-9, ופי 2.5 מהסיכון של ילד בקבוצת הגיל 10-14.

בני 15-17 בולטים במיוחד מבחינת סיכון התמותה בתאונות דרכים, ומהווים כ-34% מכלל מקרי התמותה מתאונות דרכים בשנים 2017-2021
קבוצה גיל נוספת אשר נמצאת בסיכון מוגבר לתמותה בתאונות היא זו של תינוקות ופעוטות בגילי לידה עד 4, המהווים כ-44% ממקרי התמותה. קבוצת גיל זו בולטת במיוחד מבחינת סיכון התמותה בתאונות בזירת הבית, ומהווה כ-74% מכלל מקרי התמותה מתאונות בזירת הבית בשנים 2017-2021.

לפערים חברתיים יש גם השפעה על הסיכון לתאונות. לאורך חמש השנים האחרונות, שיעורי התמותה בקרב ילדים מיישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה גבוהים משמעותית משיעורי התמותה של ילדים מיישובים ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה. הסיכון של ילד מהאשכולות הנמוכים למות כתוצאה מהיפגעות גבוה פי 1.4 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים ופי 2.6 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים.

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים: "שנת 2020 הייתה שנת הקורונה והתאפיינה בסגרים מרובים וצמצום פעילות פנאי. הורים רבים יצאו לחל"ת או עבדו מהבית והיו נוכחים משמעותיים לצד ילדיהם. מצב החירום כנראה הגביר את ההשגחה ורמת הדאגה לילדים ולצד כל ההשלכות השליליות של הקורונה - ראינו ברכה במיעוט תאונות ילדים וצמצום משמעותי בתמותה. לעומת זאת, שנת 2021 התאפיינה בחזרה לשגרה, ולצערנו זה כולל גם את שגרת התאונות. במיוחד לאור הניסיון של השנתיים האחרות, אנחנו שבים וקוראים להורים לקחת אחריות ולפעול לצמצום הסיכונים והגברת הבטיחות של הילדים. את מרבית תאונות הילדים ניתן למנוע באמצעות התאמה הסביבה לילדים ואימוץ הרגלי התנהגות בטוחה. רק ככה נוכל למנוע את האסון הבא".

אסון מירון תשפ"א

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}