ויתרה על האולם הגדול ואביה הבריא מהמחלה

המשפיע הנודע הגאון הצדיק רבי אברהם אלימלך בידרמן, סיפר בשבוע האחרון מעשה נורא, אשר התרחש זה עתה ממש, רבי מיילך מספר כי שמע את הסיפור מאיש נכבד העובד באחת האולמות בעיר בני ברק (השם המלא של האולם שמור במערכת מ.ו.), שם יש שני אולמות לעריכת שמחות, האחד גדול ומפואר, והשני יותר קטן ממנו הן בגודלו הן ביופיו והן הדרו.

ביום ראשון פר' ויחי ח' טבת תשפ"ב נכנס אותו אדם למטבח באולם בכדי לראות שהכול מתנהל כשורה, ומיד הבחין במנהל האירועים כשכולו גועש ורועש, זיעה נוטפת ממנו מרוב כעס ואיבוד עשתונות, וסיפר לו בקצרה כי בהנהלת האולם הכינו להיום, את האולם הגדול עבור משפחה א. ואת השני – הקטן למשפחת ב.

אלא שכשהגיעו שתי המשפחות אל האולם התברר גודל ה'שבר', בטעות סיכמו עם שני משפחות שיעמידו לרשותם את האולם הגדול עבור שמחת שבע ברכות מאחר שהאחראי על ההזמנות שכח שכבר השכירו את האולם הגדול למשפחה אחרת, ועתה שני המשפחות עומדות על שלהם לערוך את שמחתם באולם הגדול - כפי אשר הובטח להם. ואף אחד מהם אינו מוכן לוותר.  

אותו אדם שסיפר לרבי מיילך את הסיפור, גם ראה בעיניו את בעל האולם עומד חיוור ואובד עצות, הלה סיפר לו שניסו להרגיע את הרוחות, אך הסערה הולכת ומתגברת, ולא עוד אלא שמשפחת ב. שקבלה את האולם הקטן מאיימת לערוך את השבע ברכות במקום אחר, ולאחר מכן לתבוע את הנהלת האולם על נזק ובתוספת עגמת נפש וכו'.

הצעקות הולכות וגוברות וראשוני האורחים כבר מופיעים לשמחות, ממשיך רבי מיילך ומספר: ביקשו ממנו לנסות להתערב להגיע אל עמק השווה, הוא פנה הלה אל משפחת ב. וביקש מהם לוותר, ואף הציע להם שיזכו לאירוע מפואר יותר ממה שחשבו, באופן שלא ישכחו כל ימיהם... וכן לפיצוי כספי ואף שהות לכל המשפחה בבית מלון בטבריה, אך הם התעקשו שאינם מוכנים בשום אופן, כי ברצונם לארח באולם הגדול.  

כשראה שעם משפחת ב. לא יזוז שום דבר פנה אל משפחת א. ש 'זכו' באולם הגדול וביקש מהם לוותר, אך הם מיאנו מאחר שהנגנים כבר העמידו את כליהם, ובנוסף, כי הצד שכנגד פגעו בהם מאד... אותו אדם שנכח במקום החל להפציר בהם ואמר "אנא, רחם נא, הבט וראה את הנעשה ... ותמורת זאת תזכו אתם לפיצויים שונים, אז נענה לו בעל השמחה, איני צריך פיצויים, די לי במה שהוכן עבורי... אך למענך מוכן אני לוותר, אבל, עליך לפנות אל אשתי והיא בוודאי לא תוותר. 

הוא ביקש ממנו רשות לדבר על ליבה של הגברת, אלא שהיא הייתה כסלע יצוק עד שאמר לה יש לך הזדמנות למעשה חסד ולזכות במצווה נדירה שבין אדם לחברו - ויתור לאחרים, וכי אינכם זקוקים לזכות גדולה וחזקה במשפחתכם, שתקה לרגע והחלה לבכות שאכן לפני כשבוע (פר' ויגש) גילו אצל אביה את המחלה הנוראה ה"י בבלוטות ה'לימפה' ובסוף שבוע עליו להתחיל בטיפולים קשים רח"ל בביה"ח בבריסל שבבלגיה, אמר לה, אם כן, 'הרי שלכם לפניכם' בזכות מצוה רבתי כזו יזכה אבי המשפחה לרפואה שלימה.

בעלת השמחה בקשה לחשוב ולשקול את הדברים, וכעבור רגע אמרה שאכן היא מוותרת ולוקחת את הזכות הזאת לרפואת אביה, מיד החליפו במהרה את הכלים והמאכלים, והכל בא על מקומו בשלום.  

אחר כמה רגעים הגיעה המוותרת ואמרה, ששמעה תוך כדי המריבה שבעל האולם אומר שהוא מפטר את העובד שהאשמה תלויה בו, ומאחר שהיא רוצה שהזכות שלה תהיה מושלמת על כן מבקשת שיבטיחו לה להחזיר אותו פקיד לעבודתו, ובכך לא יצא נזק לשום אחד. 

וכאן מגיע סופו של המעשה, באותו שבוע, יום חמישי פר' ויחי י"ב טבת, הגיע ה'חולה' לבית החולים לצורך טיפול כימותרפי הראשון, ולפני שהתחילו עשו לו שוב צילום 'סיטי', ניגש אליו הרופא ואמר היתה כאן טעות, ה 'גידול ' אינו ממאיר כמו שחשבו מקודם, ואין שום צורך בטיפולים, לא כימותרפיה ולא 'הקרנות', אולי צריך כדורים ותו לא, ועתה שוב לביתך לחיים ולשלום. אך לפני כן תקבע תור לביקורת לעוד חצי שנה.

אומר רבי מיילך לסיום: "למען תדע כוחה של ותרנות הבאה מתוך קושי ושבירת הטבע אשר היא פועלת גדולות ונצורות מחוץ לגדרי הטבע ממש. ואם יש בכולה לשנות 'צילומים', על אחת וכמה שביכולתה לפעול שלא תבוא המחלה כלל". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!