מדוע רקד ר' חונא עם בני הזוג בדירה בקרית בעלזא?

חתונת העשור של בעלזא הסתיימה. רבבות חגגו בחופה ובחתונה עצמה, בשמחה שהייתה לשיחת היום בכל הציבור החרדי ובערוצי התקשורת השונים - ישראלים וזרים, משודרים וכתובים, כולם טרחו לסקר את המעמד ההיסטורי.

במסגרת החתונה, היו גם מספר אנקדוטות מעניינות, כיאה למעמד רב כותרות שכזה.

אחד האדמו"רים שנכחו בקבלת פנים והתכבדו בברכה בחופה, היה האדמו"ר מסלונים. מעבר לידידות רבת השנים של האדמו"ר מבעלזא עם חצר סלונים, הרי שבין האדמו"רים שוררת קרבה משפחתית, שכן האדמו"ר מסלונים הוא חתנו של הרה"צ רבי נפתלי חיים אדלר זצ"ל מדז'יקוב, שהיה חתנו של האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל.

על פי התכנית, לא היה האדמו"ר מסלונים אמור להגיע לחופה, כי אם לחתונה עצמה. הסיבה לכך, שכן ביום זה חל הילולת האדמו"ר ה'ברכת אברהם' מסלונים זצ"ל. האדמו"ר היה אמור לערוך את שולחנו לעתותי ערב, לרגל ההילולא, בזמן שבו החופה הייתה אמורה להתקיים. אולם פניות שנעשו מחצר בעלזא לסלונים בבקשה לבואו של האדמו"ר לחופה, הניבו את התוצאה המיוחלת. האדמו"ר הגיע לקבלת הפנים כדי להשתתף בחופה שהייתה אמורה להיערך בשעה 19:00. מתחת לחופה, אף כובד באחת הברכות.,

עוד בנושא:
• כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ • גלריה מרהיבה מחופת בעלזא
• האיר פני המזרח • שולחן הכבוד בשמחת בעלזא
• הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו • כך חגגו את שמחת בית בעלזא
• ואז קם האדמו"ר, אחז בידי הגר"ע יוסף והחל לרקוד
• בעלזא חגגה עד הבוקר • וידאו: החופה וה'מצווה טאנץ'
• החתן. הכלה. האדמו"ר. החסידים. האורחים. מאחורי הקלעים • נחומי בחתונת בעלזא
• ה'מצווה טאנץ': ככה מרקדין לפני הכלה • צפו
• 3:07: האדמו"ר מבעלזא רוקד 'מצוה טאנץ'. החסידים בעננים

ההכנות לטיש בסלונים נערכו, והחסידים המתינו לשובו של האדמו"ר מהחופה כדי לערוך את השולחן כמצופה. אלא שכניסת האדמו"ר מבעלזא לקבלת הפנים התאחרה מעבר לצפוי, והתמהמהות זו שיבשה לאדמו"ר מסלונים את התכניות.

כאשר הפנים, כי לא יספיק להגיע מבעוד מועד לטיש, ביקש מהגבאי להתקשר לגבאים שנותרו בבית המדרש, ולהורות להם להתחיל את סעודת ההילולא בלעדיו. רק לקראת השעה 21:00 חזר האדמו"ר לבית מדרשו. מחמת הזמן הרב שחלף, הסתפק האדמו"ר בישיבה קצרה בצל החסידים, ולאחר כעשרים דקות, הסתיים הטיש המקוצר.

'מצוה טאנץ' כפול שלוש

שלושה מעמדים הקשורים ל'מצוה טאנץ' התקיימו בשמחת בית בעלזא:

האחד, היה אירוע ה'חתן מאל', שבו ליתר דיוק היה 'אמור' החתן לרקוד עם הכלה, כמנהג בית טשערנוביל, שעם צאצאיהם נמנה החתן. המעמד התקיים לילה לפני החתונה, כנהוג, התקיימה סעודה, תזמורת ניגנה, השמחה גאתה, אבל המנהג לא בוצע הלכה למעשה.

בבעלזא מסבירים, כי מדובר בשני מנהגים שנקבצו ובאו לערב אחד. ה'חתן מאל' נועד לסעודה שמוקדשת לחתן לרגל החתונה. ואילו הריקוד של החתן והכלה במעמד זה, הוא מנהג נוסף ומקורו מבית טשערנוביל.

ומדוע לא התקיים מנהג טשערנוביל? הסיבה לכך נעוצה בכתביו של הגה"ק מבילגוריי זצ"ל - אביו של האדמו"ר מבעלזא, שנמצאו לאחרונה, ובהם הוא מותח ביקורת הלכתית על מנהג זה. האדמו"ר קבע איפוא, שלמרות שבעבר נהגו בכך, הרי שמחמת הסתירה שיש במנהג להוראתו ההלכתית של אביו - 'שב ואל תעשה עדיף'.

המעמד השני, היה לאחר החופה, כאשר הגר"א הלפרין ביקש לרקוד 'מצוה טאנץ', מחמת נבצרותו להשתתף ב'מצוה טאנץ' המרכזי שאמור להתקיים בשעות הקטנות של הלילה. המחותנים, החתן והכלה, הגיעו לביתו של הרה"צ רבי אהרן מרדכי, ועל אתר נערך 'מצוה טאנץ' קצר, ללא חרוזים מוקדמים כנהוג...

המעמד השלישי, היה כמובן, ה'מצוה טאנץ' החגיגי עצמו, שהתקיים לאחר הסעודה.

החיבה לניגוני ויז'ניץ

חסידי בעלזא הופתעו, כאשר המקהלה הרבתה לשורר לחנים ויז'ניצאיים רבים במהלך השמחה. זה החל מהניגון 'חמול על מעשיך' שמהווה את אחד ההמנונים של ויז'ניץ והושר בחופה, ועד ללחן תוסס שהושר בעת הריקוד של האדמו"ר ב'מצוה טאנץ'. זאת בנוסף לשירים רבים, איטיים וקצביים, שנוגנו במהלך הסעודה.

על פי גורמים בחסידות, הייתה זו הוראה של האדמו"ר שכידוע הסתופף בצל ויז'ניץ לאחר נישואיו. הניגונים הויז'ניצאיים התחבבו עליו והוא אף הרבה לחקור ולברר אודותם. אחד האישים שממנו הרבה האדמו"ר לשאוב לחנים אלו, היה המלחין הרב יצחק אונגר. האדמו"ר היה מתלווה אליו בעת תקופת מגוריו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, ורוכש בשקיקה את שירי הערגה והכיסופין, כמו גם את השמחים והעליזים שבהם.

כפי שכבר פורסם ב'בחדרי חרדים', האדמו"ר ביקש להעביר מסר להרב אונגר, שילחין לחן חדש לכבוד החתונה. הלחן - 'אך טוב וחסד' שנסיבותיו פורסמו פה בהבלטה, הושר כמובן על ידי המקהלה במהלך החתונה. כמו כן, גם הלחנים שהולחנו בשעתו בחתונת האדמו"ר, על ידי המלחין והמנצח הר"ר שמואל רובין ז"ל, הושמעו כאן לאורך השמחה.

ובסוד קדושים מי יעמוד

שני האחים האדמו"רים מויז'ניץ הסבו זה לצד זה בחתונה, והסתודדו ביניהם בעניינים שונים. יום לפני כן, הגיע האדמו"ר מויז'ניץ להזמין את אחיו ממרכז חסידי ויז'ניץ לחתונת נכדתו. במהלך הביקור הסתגרו האדמו"רים ממושכות.

'בחדרי חרדים' מביא בחשיפה בלעדית את תוכן השיחה, כפי שסופרה בהמשך על ידי האדמו"ר מויז'ניץ למקורביו.

האדמו"ר המארח פנה לאחיו הגדול האדמו"ר האורח ואמר לו: "עד לאחרונה, נאלצתי להשתתף בחתונות המשפחתיות רק בקבלת פנים ובחופה מפאת האבל לאבינו זצ"ל. אבל מכיוון שכעת מתחילה עונת החתונות, והשבוע צפויה להתקיים שמחת נישואי נכדתך, אני מבקש לנקוט במנהג שכבר השתרש לפני שנים רבות בין חצרות מונסי וסקווירא אודות הכיבודים".

מדובר במנהג לפיו לא מעניקים כיבוד כלשהו לאדמו"רים כשהם משתתפים בחופות הצאצאים של זולתם, כדי שלא להכביד על המחותנים. קרי, כשמתקיימת חתונה במונסי, האדמו"ר מסקווירא איננו מקבל כיבוד בחופה כשהוא משתתף בה, וכשמתקיימת חתונה בסקווירא, האדמו"ר ממונסי (שהינו גיסו) לא מקבל כיבוד. הסיבה לכך היא מחמת תכיפות החתונות והמנהג שלא לפצל את ה'שבע ברכות' הנאמרות מתחת לחופה. האדמו"רים קבעו ביניהם, כי מכיוון שאין זה יאה, שכאורחים יטלו לעצמם את כל הברכות, הם מוותרים מראש על הכבוד והכיבוד.

"אני לא רוצה להכביד לקראת החתונה הקרובה", המשיך האדמו"ר. "לכן, אינך צריך להיות מוטרד מכך. אני מוותר מראש על הכיבודים. ואנהג כמו אצל דודינו (מונסי) וגיסו (סקווירא)".

בתגובה, החזיר לו האדמו"ר: "אני מסכים לכך, רק בתנאי שגם בעת השמחות שיתקיימו אצלכם, לא תעניקו לי שום כיבוד"...

באירוע הקרוב, יוכח האם ההבנות שהושגו, יתורגמו בשטח למעשים.

אגב, האדמו"ר ממרכז חסידי ויז'ניץ, נוהג גם בחופות של חסידיו להימנע מכיבודים. האדמו"ר לא לוקח סידור קידושין, משום שזה לא היה נהוג אצל אדמו"רי ויז'ניץ. למרות שהוא משתתף בחופה, הוא רק מנהל את השירה ורוקד לאחריה עם החתן והמחותנים. זאת כאמור, כדי לא לפצל את הברכות. את ה'שבע ברכות' שמבקשים החסידים להעניק לרבם, הוא נוטל בעת הסעודה השלישית, כאשר זו מתקיימת בבית מדרשו.

המרדף אחר גור

בין האדמו"רים, בלטה נוכחותו של האדמו"ר מגור שהסב בחתונה למשך מספר דקות. גם להופעתו קדמה סאגה קטנה. בעת שהרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח ביקר אצל האדמו"ר לפני החתונה כדי להזמינו, התבטא האדמו"ר מגור, שמן הסתם תהיה בחתונה המולה רבה, והגעתו רק עלולה להוסיף לשאון הקיים בלאו הכי. הרב רוקח הגיב, כי אם קשה על האדמו"ר להשתתף בחתונה, הוא יסתפק בהופעתו באחד מימי ה'שבע ברכות'.

הגבאי הרב שמעון וולף קליין ששמע על כך, מיהר להתקשר למשב"ק האדמו"ר מגור, והביע את בקשתו, כי האדמו"ר ישתתף בכל זאת בחתונה, תוך שהוא מבטיח כי תישמר הנוחות הנדרשת ו'ברור כי הדבר יסב עונג וכבוד לכל חצר בעלזא'. האדמו"ר נעתר לבקשה והתייצב בהדרו בשמחה הגדולה.

ההיתר של בחורים להשתתף ב'מצוה טאנץ'

לאחר ברכת המזון, התבקשו אלפי הבחורים לעזוב את המתחם, כדי לפנות מקום לנשים על הגלריה, ולאפשר את קיום ה'מצוה טאנץ'. הגבאי הרב שמעון וולף קליין דחק בהם לעזוב את המקום, אך לא כולם מיהרו לציית. גם קריאותיו הנואשות על כך שהם מעכבים את קיום המעמד, נפלו בחלקם על אוזניים ערלות.

קליין המשיך להאיץ בהם לעזוב, ובשלב מסויים ניסה לאתגר אותם כאשר הכריז, כי "מי שיעזוב את האולם מהר, גם יזכה להתארס מהר..." הקריאות אמנם עשו את שלהם, אבל עדיין נותרו עקשנים רבים על הטריבונות שמיאנו לצאת. רק שיגורם של מספר סדרנים, שמיהרו לסלק את כל ה'מפריעים' האחרונים, סלל את הדרך להתחיל את ה'מצוה טאנץ'.

היה מי שניסה בדיעבד לסנגר על הבחורים שסירבו לצאת, והזכירו את הסיפור שעלה השבוע בעת השבעה לפטירת מרת חיה לוסטיג ע"ה, אלמנת הרה"ח רבי לייבל לוסטיג ז"ל, משב"ק האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל.

היה זה בעת חתונת האדמו"ר מברגזעס פתח תקוה, הרה"צ רבי אברהם פולק זצ"ל, שאמו הרבנית תבלחט"א (שאושפזה היום במצב קשה) נישאה להאדמו"ר המהר"א מבעלזא זצ"ל. המהר"א השתתף בחתונת בנו חורגו לבת הרב מרדכי וובר זצ"ל, מחשובי חסידי בעלזא. ישנם הטוענים כי הייתה זו הפעם היחידה שבה השתתף הרבי בריקודי ה'מצוה טאנץ'. גם אם פרט זה איננו מאומת כל צרכו, הרי שברור, שהאדמו"ר לא הרבה להשתתף במעמדים אלו.

האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל, שהיה חסיד בעלזא מובהק, השתתף בחתונה כשהוא מלווה בגבאי שלו שהיה אז עדיין בחור, הלא הוא ר' לייבל לוסטיג הנ"ל. כשהגיעה עת ה'מצוה טאנץ' והנשים החלו להתקבץ באולם, ביקש לוסטיג לצאת, מפאת נימוקי גדרי קדושה וצניעות. אבל האדמו"ר משומרי אמונים מנע ממנו את הדבר: "הרבי מבעלזא הולך לרקוד מצוה טאנץ, ואתה מבקש לוותר על מעמד נשגב ונדיר זה?" תהה.

"אפשר שזו הסיבה שגם הפעם, ביקשו רבים מהבחורים להשתתף בכל זאת במעמד הנוכחי, שכן לא בכל יום רואים את הרבי מבעלזא רוקד מצוה טאנץ"... הליצו יושר.

תשלום ה'שבת געלט' לחברותא של האדמו"ר

את האדמו"ר הזמין לריקודי המצווה החברותא שלו וראש הכוללים של בעלזא, הרה"ג רבי פנחס פרידמן. מעל דפים מודפסים מראש, הופיעו התכנים המרגשים שנאמרו בחרוזים, בהם קידם את פניו. בתום ריצוי הדברים, שהסתיימו בתיבות מתוך הלחן הבעלזאי העתיק 'אדון עולם', שעל מקורו חלוקות הגרסאות, כאשר ישנם המייחסים אותו גם למגיד ממעזריטש זי"ע.

הקהל פצח בשירת 'אדון עולם', אותו נוהגים לשיר גם ביום הכיפורים לאחר תפילת ליל ערבית. השירה הייתה סוחפת והציבור התעטף במחצלות של התרגשות והתרוממות הרוח. האווירה, ניתן לומר, דמתה ליום כיפור, כאשר את הכול אפפה דומיה ודריכות לקראת הרגע הנכסף שבו יטול האדמו"ר את האבנט לצורך הריקודים.

כאשר ירד האדמו"ר מבמה, לא שינה האדמו"ר מהמנהג לתת תשר לבדחנים, אותם הם מכנים 'שבת געלט', הוא ניגש אל הרב פרידמן ותקע לידו חופן דולרים נכבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!