"טראמפ הצרפתי": יהודי שונא זרים, מתמודד לנשיאות צרפת

אריק זֶמוּר, זהו שמו של המועמד היהודי לנשיאות צרפת, שמעיד על עצמו כי הוא מקפיד על אכילת מזון כשר בביתו ומבקר בחגים בבית הכנסת, ויחד עם זאת מואשם על ידי רבים באנטישמיות, בעיקר אודות לאמירה מקוממת אחרי הפיגוע, בו רצח מחבל מוסלמי מורה יהודי ושלושה תלמידים. בראיון שהעניק לאחרונה, טען זמור כי "לא המחבל שביצע את הפיגוע ולא שלושת הילדים היהודים שנרצחו בו היו צרפתים באמת, משום שכולם נקברו מחוץ לצרפת".

בפרופיל שהתפרסם אודותיו בעיתון 'יתד נאמן', נכתב, כי בעוד פחות מארבעה חודשים, ב-10 באפריל 2022, יצעדו מאות מיליוני אזרחי צרפת לקלפיות ויבחרו את הנשיא הבא שלהם. הנשיא המכהן עמנואל מקרון טרם הודיע רשמית על התמודדותו לכהונה נוספת, אך ההערכות הן שיעשה זאת בקרוב.

מול מקרון יתייצבו כמה מועמדים, חלקם זוטרים, אך שם אחד הוא המסקרן מכולם ותופס את הכותרות הראשיות בתקשורת הצרפתית, כשהכותרות לא בהכרח חיוביות.

אריק זֶמוּר, זהו שמו של המועמד, יהודי שמעיד על עצמו כי הוא מקפיד על אכילת מזון כשר בביתו ומבקר בחגים בבית הכנסת, ויחד עם זאת מואשם ע"י רבים באנטישמיות.

זמור - שכבר זכה לכינוי "טראמפ הצרפתי" למרות שהוא משכיל ומנומק הרבה יותר מהנשיא האמריקני לשעבר - מציג מסר פשוט המזוקק למספר רעיונות בסיסיים, כאלה הנקלטים היטב בקרב חלקים גדולים בחברה הסובלת מחוסר ביטחון וספקות לגבי העתיד.

זמור שימש במשך שנים כסופר ואיש תקשורת. הוא כתב כמה ספרים, בהם ספרו "ההתאבדות הצרפתית" שהפך לרב מכר בצרפת. הוא בעל דעות ימניות, מתנגד להגירה המאסיבית והבלתי מבוקרת לצרפת, ומזהיר מפני התפתחות "רפובליקות איסלאמיות" בשכונות מסוימות בצרפת. אנשיו של זמור מזכירים בעקשנות כי יותר מ-700 שכונות ברחבי צרפת כבר נמצאות בפועל תחת שלטון אסלאמי, והפכו לאזורים אליהם צרפתים "אותנטיים" אינם מורשים להיכנס.

באופן קבוע מוטחות נגדו ביקורות על עמדותיו הפולמוסיות. ב-2011 הורשע זמור בגין "הסתה לשנאה על רקע גזעי", לאחר שטען שרוב הפושעים בצרפת הם שחורים וערבים. שמו של זמור עלה במשך זמן רב כמועמד לנשיאות ובתחילת החודש, הוא הכריז רשמית על התמודדותו בבחירות הקרובות.

אריק זמור נולד ב-1958 במונטריי לזוג מהגרים יהודים מאלג'יריה והתחנך במוסדות יהודיים מוכרים. עם השנים אימץ זמור דעות חתרניות בכל הקשור להיסטוריה האנטישמית של צרפת, והוא אינו חושש להביע אותן מעל כל במה. בין השאר טוען זמור כי מי שעמד בראש משטר וישי בתקופת מלחה"ע השנייה, הגנרל פיליפ פטן, ששיתף פעולה עם הנאצים, "פעל להציל את היהודים הצרפתים ומסר לידי הגרמנים רק יהודים זרים". בכך הוא מעניק רוח גבית למחנה הימין הלאומני בצרפת, שדבק בטענה שמשטר וישי לא היה שותף פעיל לשואה – בניגוד לצרפת הרשמית, שהודתה אחרי עשרות שנים באחריות הצרפתית לשואה.

גם בפרשת דרייפוס המפורסמת - בה הורשע הקצין היהודי-צרפתי אלפרד דרייפוס בבגידה וריגול לטובת גרמניה, הושפל ונאסר ב"אי השטן", ולבסוף טוהר שמו - יש לזמור מה לומר. "הרבה אנשים ממהרים לטהר את שמו של דרייפוס, אבל הפרשה הזו עמומה. אנחנו לעולם לא נדע", אמר זמור שהוסיף: "בכל מקרה, דרייפוס לא הותקף כיהודי, אלא כגרמני".

אבל האמירה המקוממת ביותר של זמור נגעה דווקא באירוע שאירע לפני פחות מעשור – הפיגוע בכניסה לת"ת "אוצר התורה" בעיר טולוז, בו רצח מחבל מוסלמי מורה יהודי ושלושה תלמידים. הקורבנות הי"ד הובאו לקבורה בישראל והמחבל הנתעב מוחמד מראח נקבר באלג'יריה ארץ מוצאו. בראיון שהעניק לאחרונה טען זמור כי "לא המחבל שביצע את הפיגוע ולא שלושת הילדים היהודים שנרצחו בו היו צרפתים באמת, משום שכולם נקברו מחוץ לצרפת".

כפי שכבר ניתן להבין, זמור הוא דמות שנויה במחלוקת בצרפת, וכוחות הביטחון נערכו מבעוד מועד לאפשרות של עימותים סביב העצרת בה השיק בתחילת החודש את קמפיין הבחירות שלו לנשיאות. והעימותים אכן לא אחרו לבוא.

העצרת נערכה בפרבר צפוני של פריז, ולפי הערכות כ-10,000 מתומכיו של המועמד הפרובוקטיבי השתתפו בה. כתבים של סוכנות הידיעות AP דיווחו כי ראו כמה פעילים לבושים בשחור עם הכיתוב "לא לגזענות" על גב חולצתם סופגים מכות מאנשים בעצרת, ואז מוּצאים מהמקום תוך הפעלת כוח רב. העימותים הפיזיים, כך דווח, נמשכו מחוץ לאולם, בחילופי מהלומות בין מאבטחים לבין פעילים נגד הגזענות, ודווח כי המשטרה עצרה כמה מפגינים נגד זמור. תומכים של זמור נראו גם משליכים כיסאות לעבר פעילי המחאה. מנגד, במהלך העצרת תועד רגע שבו נראה פעיל מחאה לופת את ראשו…

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!