א' חשון התשפ"ה
02.11.2024

אחי הלוחמים, כמו עובדי תברואה - אל תתגאו במדים

במכתב אישי של מפקח חינוכי הוא מסביר: חלילה לנו מלפעול באלימות, אבל גם אחינו שנאלצו להתגייס כדי לצאת לעבוד - צריכים להשתתף במאבק, ולא להתגאות במדים

חיילים חרדים. צילום: נצח יהודה
חיילים חרדים. צילום: נצח יהודה

בדחילו ורחימו אבוא בקצירת האומר.

"אחיי לובשי המדים, קובעי עיתים לתורה, אקווה שתרדו לסוף דעתי ותדונו אותי לכף זכות.

כבר זעק מקירות ליבו הטהור סופר ההשקפה הרה"צ ר"מ שינפלד זצ"ל בהכוונת מרנא החזו"א זצוק"ל מעל 'דגלינו': "האלימות זמורת זר במחנינו!"

"רבי יוחנן קרי למנאי מכבדותא" - כלומר, הבגד הוא כבוד האדם. עוד מצאנו ש"בשעת הגזירה נהרגים על ערקתא דמסאני". אם הגויים יכריחו אותנו בשעת השמד ללכת עם רצועות ומנעלים שחורים, צריך למסור את הנפש על כך אף על פי שזה לא מג' עבירות החמורות.

לומדי התורה נמצאים כעת באחת מהשעות הקשות מאז הקמת המדינה. מנסים בכל דרך (מתווה, מכסות) לעקור אותם מהסטנדר והגמרא. ידועה דעת רבותינו נ"ע בעבר: 'מי שנאלץ לפרנסת ביתו לעזוב מקור חיים לימוד התורה הק', ילך לצבא - שלא יהיה כ'רודף' על הלומדים!'

בימינו, חרדי ירא ה' מאוד קשה לו להיות במחנות הצבא ואכמ"ל. אך ישנם אחים שבהיתר רבותיהם התגייסו למסגרות שונות, אולי מותאמות וכדומה. בשעה קשה זו, שאנו במלחמת מצווה של ממש (בתוספת הסתה של הקנאים החדשים, חרדקי"ם וכדומה) - הבד בגוון הזית הוא בד אדום לעת הזאת במחוזותינו!!!

כי גם לשיטת רבותינו, קידשנו כעת מלחמה על מי שמקדש מלחמה על ד' ועל משיחו. על כן אין זה מהתבונה ואין זו דוגמה חינוכית לצעירי צאן קדשים לעטות את המדים דווקא בגטאות (מרצון..) שלנו, ובפרט שגם הצבא מקבל את זה כמוסכמה שכשיוצאים מהבסיס מחליפים את הבגדים.

אשאל שאלה, לא חלילה בכוונה לפגוע: אחד מאנ"ש העובד לפרנסתו בתברואה (משלמים מצוין..), או בזבל בלשון העם, האם יגיע לביתו או לבית מדרשו בסרבל העבודה הריחני?

כן, החילוניים מקדשים את המדים, אך אנו בזים להם. נכון, בעבר לא היה עד כדי כך, אבל כעת אנו בשעת מלחמה כאמור.

על כן אחיי הצדיקים קובעי העיתים לתורה ועבודת השם להביא פרנסה הביתה, שזוהי גם מצווה, וגם בטוחני שבליבכם פנימה אתם מעריצים את המתייגעים בתורה הק' ושואפים בכל מאודכם שכך יהיו צאצאיכם שיחיו מהם תזכו לרוב נחת יהודי אמכי"ר, אין ספק שגם אתם תלחמו עד טיפת דמכם האחרונה יחד עם כל היהדות הנאמנה שקול התורה לא יפסק לעולם.

בברכת "חילכם לאורייתא"...
בינו זאת.....

שנזכה שלא תמוש התורה הק' מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו עד עולם אמן.

לסיום, מילה על האלימות - רפי המח, ה'קנאים החדשים', תוקפים את האדם שעשה מעשה! אני רק מבקש ומתחנן: מדים לא קדושים, לא ברחובותינו.

נכתב על פי דעתי הענייה.

מ. נחמיאס, מפקח חינוכי
חרדים מפקח מלחמה מדים חיילים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 60 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}