הרפורמה של בנט מבהילה את החרדים • "פירצה בחומות"

חברי הכנסת החרדים זועמים על הרפורמה המסתמנת בשירותי הדת של משרד הדתות.

ח"כ מאיר פרוש סבור, משום מה, שהמועצות הדתיות הינן כמוסד קדוש שאין לגעת כמלוא נימה במנהגיהן - ואלו דבריו: "כל רפורמה בדת מובילה אותנו שוב לכרוז שיצא על ידי רבני ירושלים, אשר הכריזו צום לפני 92 שנה בעת ייסוד הרבנות הראשית, והתריעו מפני כל שינוי שמבקשים לעשות, כאשר כל המטרה היא להביא שינויים בגופי משפטי התורה והדינים ולפרוץ פרצות בחומת דת ישראל

"בנושאים הנוגעים ליסודו של העם היהודי אל לנו לערוך שינויים במסווה של פישוט הביורוקרטיה. היום מדובר בהקלה טכנית, מחר זה חלילה תהיה פירצה במסורת ישראל".

עוד בנושא:
• מהפכת משרד הדתות: מינויים מקצועיים ואיחוד מועצות דתיות

ח"כ משה גפני נתלה באזרח הקטן והגיב: "מדובר במהלך חמור שנובע מרגשי נחיתות של בנט. המהלך יפגע באזרח. הוא רוצה להיראות נחמד אך אמירתו מגוחכת המעידה על חוסר הבנתו בתהליכים בסיסיים שקורים במדינת ישראל".

ח"כ אורי מקלב מתנגד לכך שרישום נישואין ייעשה בכל מקום. "אם דרכון ופתיחת תיק בבית משפט ניתן לעשות רק בישובים בהם אתם רשומים - מדוע שנישואין ניתן יהיה לרשום ביישוב אחר? הרפורמה פוגעת ביסודות הדת ומקעקעת את השמירה על היהדות".

גם יעקב אשר לא טמן ידו בצלחת ומגלה דאגה עמוקה לרבנות של המדינה הציונית: "התוצאות ההרסניות של ״מהפכה״ זו עלולות לקעקע באופן חמור את מוסד הרבנות", אמר.

"כהמשך ל״הנגשת השרות״ אותה הציע בנט", מציע אשר, כי כל אזרח יוכל לבחור לעצמו את פקיד השומה החביב עליו, ולהגיש את תוכניות הבניה לכל וועדה מחוזית בארץ.

״פשוט מגוחך לראות מה מוכנים לעשות אנשי ציבור בכדי להיכנס לתחרות הרפורמות ולקושש קצת סימפתיה ואולי קצת קולות בקלפי על חשבון המסורת והערכים עליהם נבנה הבית היהודי האמיתי מזה דורי דורות״.

בש"ס יכולים רק לבכות

בש"ס יכולים היום הזה רק להתגעגע לחוק שנלר, שאילו היה עובר בקדנציה הקודמת היה עשוי למנוע את הרפורמה עליה הוכרז היום, ואשר משמעותה - בין השאר - קיצוץ משמעותי במצבת כוח האדם הש"סי במועצות הדתיות בכל רחבי הארץ. גם פתיחת איזורי הרישום לנישואין יכלה להיעשות בצורה מבוקרת יותר על פי חוק שנלר.

כזכור, הכין מי שכיהן אז כח"כ מטעם 'קדימה', עתניאל שנלר, חוק לפתיחת אזורי רישום, כשהוא עושה זאת בתיאום מלא עם הראשון לציון הגר"ש עמאר, למרות שלא ניתן לעובדה זו אישור רשמי מעולם.

אלא שבשל אילוצים קואליציוניים נקבר החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט למשך למעלה משנה. ואז, כמעט בפתאומיות, הפציע החוק מחדש, בעטיפה מחודשת, על-ידי ח"כ פאינה קירשנבאום מ'ישראל ביתנו'.

ב'דגל התורה' כעסו על ש"ס וטענו כי הרצת החוק התאפשרה לאחר דיל עם 'ישראל ביתנו' בקשר ל'חוק הרב עמאר'. קרי, הסכמת האחרונים לקידום חוק להארכת כהונתו של הרב הראשי, בתמורה להסכמת ש"ס לקידום חוק פאינה.

בש"ס הדפו כמובן את הטענות הנ"ל. יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי, אף הבהיר בשיחה עמו כי הגר"ע יוסף עצמו הסכים להצעת החוק. ואז נתקע החוק, כמעט באורח פלא.

החוק נכנס בדלת הקדמית

בשיחה שקיימתי אז עם ח"כ דודו רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט אז וגם היום, סיפר כי "חוק עמאר הוא יתגדל ויתקדש" - נקבר סופית, וכי ש"ס לא תזכה לראותו עולה להצבעה.

וכל-כך למה?

ובכן, לדבריו, היה זה כאשר נסע לסין למספר ימים וסיכם עם ראשי ש"ס כי באותם ימים הם יעבירו בוועדה את הרפורמה, בתמורה, כמובן, ל'חוק הרב עמאר' אותו העביר עבורם בקריאה ראשונה. כאשר שב מחו"ל גילה כי לא דובים גם לא יער, וכי דבר לא קודם בחוק החשוב לו. לאור זאת החליט לעשות הכול כדי לקדם את החוק, ולו גם ביום האחרון של מושב הקיץ. מחוק עמאר, שישכחו בבקשה. מישראל ביתנו לא עושים צחוק.

לכאורה, היה בדברים משום אישור חד משמעי לקיומו של דיל. מה גם שאם אכן היה אישור רבני לקידום חוק פאינה, מדוע תקעה אותו ש"ס, שנרתעה מביקורתה של הסיעה האחות האשכנזית?

כאמור, כשנה לאחר שניצלה ש"ס את כוחה הפוליטי כדי לטרפד את החוק, היא קיבלה אותו היום בדלת הקדמית, כרפורמה של משרד הדתות, מבלי שיהיה צורך בחקיקה כלשהי.

גם 'חוק הרב עמאר', החוק החביב לשעבר על ש"ס, קבור כיום מבלי יכולת להוציאו מהנפטלין. לא הועילה חתימתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, אפילו לא התחייבותו בכתב של הגר"ע יוסף לתמיכה ברבנים עמאר ואריאל.

למען האמת כבר לפני כשנה טענו "מקורבים לרב עמאר", כי אריה דרעי הוא שתוקע את חוק עמאר על ידי ניצול קשריו הטובים עם אביגדור ליברמן. ולא קשה היה לשכנע את ליברמן בכך, שהרי כעסו על הרב עמאר שמור עמו עוד מהתקופה בה נלחם בו בחוקי הגיור והגיור הצבאי.

יש הטוענים כי בעוד אלי ישי רצה בהמשך כהונתו של הרב עמאר, ואף שוחח לא פעם עם יו"ר הקואליציה דאז זאב אלקין וביקשו לעשות הכול כדי לקדם זאת, היו"ר הנוכחי דרעי אינו מתלהב, בלשון המעטה, מהחוק. בבית היהודי אף היו שטענו, שלא באופן רשמי, כי חתימתו בזכות החוק כמו גם החתמת הרב על ידו, נועדו לצרכי הפרדה פנים מפלגתית בבית היהודי, שם, בניגוד לדעת רוב החברים הסרים למרותם של רבנים ובראשם הרב חיים דרוקמן, הרי שקודקודי המפלגה יעדיפו את הרב דוד סתו כרב הראשי האשכנזי הבא, תוך 'דילוג' על חוק עמאר הכרוך בקידומו של חוק אריאל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!