יונתן שוורץ במונולוג מצמרר: "אחרי המכות בישיבה עליתי לגג ורציתי לקפוץ"

הבעל מנגן הנודע, יונתן שוורץ, גולל את מסע התלאות שעבר בצעירותו לאחר שהתייתם מאמו ע"ה. זאת, לאחר שפורסמה הקלטה ברשת החרדית-אמריקאית, בה שוורץ נשמע תוקף את אחד מראשי הישיבות המפורסמים שהעיף את בנו מהישיבה על לא עוול בכפו וללא שום סיבה הגיונית.

"הפכתי ליתום בגיל 10. ילדות קשה ביותר"

שוורץ פתח את המונולוג האישי והמצמרר, שהפך לוויראלי מאוד, בתיאור השנים שלאחר מות אמו ע"ה: "רציתי לשתף אתכם במשהו אישי מאוד. נולדתי בירושלים. התייתמתי בגיל 10. לאחר כשלוש שנים שבהם אמא שלי נהייתה חולה כשאני הייתי בן 7 וחצי. ילדות קשה ביותר, באמת ילדות קשה".

"אני הייתי הילד שעליי כל המלמדים אמרו: 'לעולם לא ייצא ממך כלום'. אני הייתי ילד שאם הייתי בא הביתה ומספר שהמלמד נתן לי סטירה - הייתי מקבל עוד אחת או שתיים. ילדות קשה ביותר", סיפר הבעל מנגן.

שוורץ סיפר על יחסיו עם צוותי החינוך במוסדות הלימוד: "היו לי זמנים - בלי למצמץ אני אומר את זה ואם זה יציל יהודי אחד שווה לי להגיד את זה - כשהייתי בחור, ילדון יתום, הייתי בחור קשה, לא היה לי קל, ולא היה קל לצוות הישיבה, אבל היו שם אז מגידי שיעורים ומלמדים שעינו אותי עינויים קשים ביותר, ואני לא רוצה להגיד ח"ו שמות - הם בעלי משפחות ואני באמת מאחל להם מכל הלב את הטוב ביותר, אני לא מחזיק טינה או שנאה בלב לאף אחד. לא לסלוח לאנשים - זה לתת לאנשים לגור בתוך הלב שלך בלי לשלם שכירות. אני לא רוצה, אני סולח".

הטלפונים באמצע הלילה ו"מכות הרצח" שהגיעו לאחר מכן לעיני כל הישיבה

הרב שוורץ סיפר כי ניסה לנקום באחד המלמדים שהתנכל אליו ובתגובה קיבל עונש אכזרי שהשאיר בו צלקות לכל ימי חייו: "אני רוצה שתבינו מלמדים יקרים, שאני הייתי הילד שעליו כולם אמרו: 'ממך לא יצמח כלום. אתה, חכה בחוץ תמתין בחוץ'. הייתי יותר מחוץ לכיתה מאשר בפנים".

"אני זוכר", אמר שוורץ, "ומי שלמד איתי אז זוכר את זה, כשנכנסתי ללמוד בישיבה קטנה היה שם ראש ישיבה  - עשיתי שטות והתקשרתי מכל מיני טלפונים לאחד המלמדים שלי שעינה אותי עינויים קשים ביותר, פיזית ונפשית ויותר מזה. והייתי כל כך כעוס עליו ועשיתי לו כל מיני טלפונים באמצע הלילה, שזה דבר מאוד לא נכון לעשות. אני מתבייש שעשיתי את זה. אבל הייתי בחורצ'יק, בחור בגיל הטיפש-עשרה. והמשגיח של הישיבה קרא לי באמצע הסדר, כשכולם היו בישיבה, לקח מקל והרביץ לי 140 מכות ביד, מכות רצח שגרמו לי לכאבים עד היום הזה. מכות רצח".

נשנק מבכי: "אחרי המכות עליתי לגג. רציתי לקפוץ ולגמור את החיים שלי"

כאן שוורץ נשנק מבכי וסיפר על צעד דרמטי שהוא ניסה לעשות: "אני זוכר שאחרי המכות הללו עליתי על הגג. כן, אני. היו לי ייסורים קשים. רציתי לקפוץ ולגמור את החיים שלי. לא יודע מי הציל אותי. אני זוכר כשנכנסתי לישיבה גדולה, זרקו אותי מהישיבה על עוד שטות. נכנסתי למנהל הישיבה והתחננתי אליו, התחננתי אליו. הוא הצביע על המנורה בחדר ואמר לי: 'אתה יכול לדבר למנורה'. - אני לא אשכח את המילים שהוא אמר לי. 'יונתן, מי צריך אותך פה? מי צריך אותך פה? לך', הוא אמר לי בזלזול שחדר לי לעומקי נשמתי".

"כשזרקו אותי מהישיבה אז", המשיך שוורץ לספר, "הלכתי למתחם 'שנלר', היה שם באותה תקופה מחנה צבאי. התחננתי לפניהם שאני רוצה להיות בצבא. לא היה לי איפה ללכת. לא היה לי בית".

המשפט של האדמו"ר מבעלזא ששינה לו את החיים

הוא פנה במסר לאנשי החינוך: "אני רוצה להגיד לכם, עליי אמרו 'ממך לא ייצא כלום' - אבל התחתנתי, היו לי חיי נישואין קשים, ואז התגרשתי ולאחר תקופה נוספת נישאתי בשנית בעזרת השם, ומאז זכיתי להקים עסק מצליח עם מעל 40 עובדים, אני מוסר שיעור קצר מידי שבוע שמגיעים לעשרות אלפי אנשים, הקב"ה נתן לי חן. אבל אגיד לכם מה הייתה הנקודה ששינתה לי את החיים, מתי אמרתי 'אני כן יכול'".

"אני לא אשכח את זה אף פעם. זה היה בחג החנוכה לפני 35 שנה בערך, כשהשתתפתי במעמד ההדלקה אצל האדמו"ר מבעלזא, כאשר הרבי יצא מהיכל בית המדרש היו שתי שורות של חסידים. אני עמדתי שם עם חליפה שלא הייתה סגורה עד הסוף, והיה לי שעון-כיס בצבע זהב והשרשרת נקשרה לכפתור בחולצה. והאדמו"ר עצר את השעון שלי ואמר לי משפט אחד: "לבחור זהב מגיע שעון זהב". אפילו לא הייתי קרוב ל'בחור זהב' אבל אז התחיל השינוי שלי. 'אני בחור זהב ואני יכול'. נהייתי בדחן, זכיתי לשמח את כל האדמו"רים בכל העולם. ברוך השם, השתקמתי נהייתי למה שנהייתי", אמר שוורץ שמפורסם מאוד בקרב החוג החסידי, הודות לאלבומים המוסיקליים שהוציא לאור והרנינו לבבות רבים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!