יום הגזירות • הממשלה התכנסה לדיון מיוחד ב'תקציב הקיצוצים'

הבוקר (ב) התכנסה ממשלת ישראל לישיבה מיוחדת במהלכה דנו השרים בתקציב המדינה. מחוץ לבניין נערכה באותה עת הפגנה נגד הגזירות הכלכליות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר החליט כי הקיצוץ בתקציב הביטחון ימותן ויעמוד על שלושה מיליארדי שקלים, במקום ארבעה מיליארד כפי שדרש משרד האוצר. המיתון בקיצוץ יתבצע תוך שימוש ברזרבות תקציביות של שנים קודמות, כך שלא יביא להטלת גזירות נוספות בתקציב המדינה.

לדברי ראש הממשלה, הוא ישב אמש עד לשעה מאוחרת כדי לדון בנושא תקציב הבטחון, וקיבל החלטה להביאו בפני הקבינט ורק אחר כך בפני הממשלה. מדובר ב"החלטה שעיקרה מיתון בקיצוץ המוצע בתקציב הביטחון, מיתון של מיליארד שקל שלא יבוא על חשבון הציבור. ואני מבקש להבהיר שצה"ל על מפקדיו, על לוחמיו, על כלי הנשק שלו - הם חיוניים לביטחון ישראליים. חיוניים הן בהגנה והן בהתקפה - אלה שתי חזיתות מרכזיות.

"חזית ההתקפה ברורה, חזית ההגנה הולכת ומתרחבת לכלול את העורף כולו, את מדינת ישראל כולה. ולכן אנחנו צריכים שצה"ל ימשיך בתהליך ההתייעלות שלו, אבל אנחנו צריכים גם עוד 'כיפות ברזל', ואני מאמין שהנתיב שאני מציע נותן היום את האיזון הנכון בין צורכי המשק וצורכי הביטחון, על מנת לאפשר לנו להשיג את שני היעדים הללו, אף על פי שתמיד יש פשרה בין צרכים כאלה, ואני חושב שזו הפשרה הנכונה".

נתניהו סיים בנושא התקציב: "אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא היום שהממשלה תעביר תקציב. היום, מבחינת הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל, במשבר הכלכלי העולמי, חשוב שמדינת ישראל תסמן שהיא מעבירה תקציב. ההחלטה הזאת על תקציב הביטחון תאפשר לנו להעביר את התקציב. אנחנו נעשה את זה היום ולמדינת ישראל בסוף היום יהיה תקציב".

בשעה 12:00 הופסקה הישיבה למשך כמה שעות, ובמהלכן יתכנס הקבינט הביטחוני כדי לאשר את החלטת ראש הממשלה בנוגע לקיצוץ בתקציב הביטחון. לאחר מכן ישובו השרים לדיון על התקציב בפורום ממשלתי מלא.

למרות הקיצוצים, תקציב המדינה לשנה זו יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה בכ-20 מיליארד שקל. בשנה הבאה, יגדל שוב התקציב בהיקף של עוד כ-5 מיליארד שקל. זאת משום שבשל הגידול באוכלוסיה על התקציב לגדול כדי לספק רמת שירותים שאינה משתנה.

מצד שני, כוללת תכנית התקציב קיצוץ ניכר, כדי לעמוד במסגרת ההוצאות.

בין הקיצוצים והגזירות, קיצוץ רוחבי במרבית משרדי הממשלה, בעיקר במשרדי הפנים, החוץ, הגנת הסביבה, הבינוי והשיכון, קליטת עלייה, התיירות, לשכת נשיא המדינה ותקציב תמיכת הממשלה ברשויות המקומיות.

אך הקיצוץ במשרדים הבאים יהיה מוגבל או אף יגדל: הביטחון, המדע והתרבות, התקשורת, תקציב הגמלאות והפיצויים ותקציב מימון מפלגות.

משרד החנוך יזכה לתוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל וכך גם תקציב ההשכלה הגבוהה.

בין הגזירות: צמצום קצבאות הילדים, צמצום בתכניות לפיתוח תחבורה ציבורית, עדכון דמי הקבורה, קיצוץ במימון טיפולי שינים לילדים, העלאת שיעור ההשתתפות העצמית בביטוח בריאות, צמצום סבסוד צהרונים, צמצמום חינוך חינם מגיל 3, קיצוץ בסיוע למוסדות תורניים, צמצום התמיכות באברכים, הפחתה בשכר ראשי רשויות וסגניהם, רבנים וראשי מועצות דתיות ועוד.

שרי הליכוד, הבית היהודי ויש עתיד, וגם שרת המשפטים ציפי לבני, אמורים לתמוך בתקציב אך נעדר כל קול חרדי סביב שולחן הממשלה. הצעת התקציב כך נראה זכתה עתה גם בתמיכת שר הבטחון וצפוי לה רוב.

המפלגות החרדיות הורידו הילוך, וחברי הכנסת ממעטים בימים האחרונים לתקוף את התקציב, ועברו להתמקד בפעילות שקטה. "ללא קול חרדי ליד שולחן הממשלה", אומרים ביהדות התורה, "מה הטעם בכלל למחות? מי ילחם בעד האברכים?".

כך גם נובע הדבר מתקווה שהמחאה החברתית המתעוררת בארץ, היא שתגרום להעברת רוע הגזירות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!