חייל חרדי נשפט ל-27 ימי מעצר כי סייע לאישתו ההרה
חייל חרדי יצא מהבסיס ללא אישור כדי לסייע לאשתו ההרה - שמשפחתה מתגוררת בחו"ל • מתלונן: "בשנתיים בהן אני משרת, לא ראיתי אחד שקיבל יותר מ-20 ימי כלא"
- אלי שלזינגר, בחדרי חרדים
- כ"ט אייר התשע"ג
- 35 תגובות
חייל חרדי. אילוסטרציה: דו"צ
יצחק בנון, בן 22, עלה בגיל 17 לישראל מצרפת. בהגיעו לגיל 20.5, לפני כשנתיים, התגייס לשורות צה"ל. עשה טירונות בניצנים, ולאחר מכן עבר קורס למשגיחי כשרות של הרבנות הצבאית.
עם סיום הקורס נשלח בנון לשרת באוגדה סמוך לאילת, שם הוא משמש כמשגיח כשרות.
החייל יצחק, נישא לאשתו לפני ארבעה חודשים, אף היא ילידת צרפת, ואמור לסיים את שירותו הצבאי בעוד כחצי שנה.
לפני כשבועיים, ביום רביעי י"ד אייר פסח שני, נטש את הבסיס בשעות הצהרים, במקום ביום חמישי בבוקר. זאת לאחר שאשתו ההרה לא חשה בטוב, ומשפחה תומכת יש לה רק בצרפת. כשהיה בדרך לביתו, הקצין הממונה שלח אליו הודעות שיחזור לבסיס.
לדברי יצחק, למחרת (ה) התקשר הקצין למשפחה המאמצת שלו, ואמר כי אם הוא ישוב לבסיס - לא יעניש אותו. "בעקבות כך, ביום חמישי בלילה עליתי על אוטובוס, נסיעה של חמש שעות וחזרתי לבסיס. שלא כמו שהובטח, הקצין הודיע לי שאעלה למשפט כבר למחרת. בסופו של דבר, לא עליתי למשפט, וחזרתי הביתה לשבת. הקצין התקשר ורצה שאחזור ביום ראשון, ובכך לוותר שבוע של חופשה שהגיעה לי, אך כמובן שלא הסכמתי, בפרט במצב הרגיש של אשתי".
שבוע לאחר מכן חזר יצחק לבסיס - ונשפט. "הסברתי לקצין שלישות כי היו לי בעיות עם אשתי והמשפחה, וכן אזכרה משפחתית, ולכן יצאתי ביום רביעי. אך הוא לא התחשב בי, ושפט אותי ל-27 יום בכלא צבאי. לאחר המשפט דיברתי עם הרב הצבאי שראה בבכך אי צדק ועונש כבד. הוא שוחח עם הקצין, אך דבר לא עזר והעונש בעינו עומד".
גם אשתו התקשרה לשופט, התחננה שיפחית את ימי המעצר, אך גם זה לא הועיל.
החייל מצהיר: "מכל החיילים שאני מכיר בבסיס בשנתיים האחרונות בהן אני משרת, אני לא מכיר חייל אחד שקיבל יותר מ-20 ימי כלא על נפקדות. בפרט, שבמקרה שלי מדובר בנפקדות של יום אחד בלבד. השופט לא נימק את החלטתו למה קיבלתי כל-כך הרבה ימי מעצר, למרות שבכל שירותי הצבאי נפקדתי רק פעם אחת למשך יומיים.
"איך אני אמור להתמודד עם 27 ימי מעצר מבלי לסייע לאשתי ההרה? אני מוגדר כחייל בודד, ואין מישהו אחר שיכול לסייע לאשתי בתקופת המעצר הארוכה הזאת".
עם סיום הקורס נשלח בנון לשרת באוגדה סמוך לאילת, שם הוא משמש כמשגיח כשרות.
החייל יצחק, נישא לאשתו לפני ארבעה חודשים, אף היא ילידת צרפת, ואמור לסיים את שירותו הצבאי בעוד כחצי שנה.
לפני כשבועיים, ביום רביעי י"ד אייר פסח שני, נטש את הבסיס בשעות הצהרים, במקום ביום חמישי בבוקר. זאת לאחר שאשתו ההרה לא חשה בטוב, ומשפחה תומכת יש לה רק בצרפת. כשהיה בדרך לביתו, הקצין הממונה שלח אליו הודעות שיחזור לבסיס.
לדברי יצחק, למחרת (ה) התקשר הקצין למשפחה המאמצת שלו, ואמר כי אם הוא ישוב לבסיס - לא יעניש אותו. "בעקבות כך, ביום חמישי בלילה עליתי על אוטובוס, נסיעה של חמש שעות וחזרתי לבסיס. שלא כמו שהובטח, הקצין הודיע לי שאעלה למשפט כבר למחרת. בסופו של דבר, לא עליתי למשפט, וחזרתי הביתה לשבת. הקצין התקשר ורצה שאחזור ביום ראשון, ובכך לוותר שבוע של חופשה שהגיעה לי, אך כמובן שלא הסכמתי, בפרט במצב הרגיש של אשתי".
שבוע לאחר מכן חזר יצחק לבסיס - ונשפט. "הסברתי לקצין שלישות כי היו לי בעיות עם אשתי והמשפחה, וכן אזכרה משפחתית, ולכן יצאתי ביום רביעי. אך הוא לא התחשב בי, ושפט אותי ל-27 יום בכלא צבאי. לאחר המשפט דיברתי עם הרב הצבאי שראה בבכך אי צדק ועונש כבד. הוא שוחח עם הקצין, אך דבר לא עזר והעונש בעינו עומד".
גם אשתו התקשרה לשופט, התחננה שיפחית את ימי המעצר, אך גם זה לא הועיל.
החייל מצהיר: "מכל החיילים שאני מכיר בבסיס בשנתיים האחרונות בהן אני משרת, אני לא מכיר חייל אחד שקיבל יותר מ-20 ימי כלא על נפקדות. בפרט, שבמקרה שלי מדובר בנפקדות של יום אחד בלבד. השופט לא נימק את החלטתו למה קיבלתי כל-כך הרבה ימי מעצר, למרות שבכל שירותי הצבאי נפקדתי רק פעם אחת למשך יומיים.
"איך אני אמור להתמודד עם 27 ימי מעצר מבלי לסייע לאשתי ההרה? אני מוגדר כחייל בודד, ואין מישהו אחר שיכול לסייע לאשתי בתקופת המעצר הארוכה הזאת".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 35 תגובות