השידוך שלי הגיע בדרך שתישמע לכם הכי מוזרה בעולם
בגיל 29 פגשתי את אבא של אשתי בבית הכנסת, הוא ניגש ושאל אם ארצה להיות החתן שלו. שבוע לפני זה, בזאת חנוכה, התפללו עליי בכולל רינה של תורה אחרי שעות של לימוד בתענית דיבור • טור אישי חשוף ומרתק
- בחדרי בשיתוף רינה של תורה
- כ"ו כסלו התשפ"ב
- 2 תגובות
כבר בגיל 18 הבנתי את מה שהיה ברור: השידוכים שלי לא הולכים להיות קלים במיוחד. הגעתי מבית לא רגיל, עם אמא לא מתפקדת ואבא קצת עצוב, עם פרנסה מאד לא בשפע. הייחוס גם הוא היה מוטל בספק. בענווה גמורה אני חייב להגיד שאישית הייתי בחור מעולה מכל בחינה. לומד טוב, מרשים, מבריק, והסיפור המשפחתי הקשה שלי דווקא בנה אותי להיות טוב לב, ורגיש למצוקותיהם של אחרים. הרגשתי שמגיעה לי בחורה טובה ביותר מבית איכותי ביותר, אבל באותה המידה הבנתי כמה הסיכויים שלי להשיג כזו קלושים.
לחצו כאן לישועת מעוכבי השידוך>>>
לא אלאה אתכם בכל הפרטים. אבל בגיל 24 וגם 26 ואפילו 29 הייתי באותו מצב, כשמאחוריי פגישות בודדות ממש עם בחורות שלא התקרבו לאיכות ולרמה של מה שחיפשתי. בגיל 28 הרגשתי שהייאוש משתלט עליי. הייתי מלא בתסכול, הרגשתי שאני חווה משהו שכביכול לא מגיע לי. החלטתי להפוך את העולם. לא היה משהו שלא הסכמתי לעשות בשביל להתחתן, פרט לדבר אחד: סגולות. וכך סחבתי שנה נוספת. מלא תפילות, מלא פגישות בינוניות, מלא שדכנים - אפס סגולות.
בחנוכה של גיל 29 הרגשתי שאני קורס. שנשארו לי עוד כמה רגעים אחרונים של שפיות לפני שהייאוש יכריע אותי סופית, ואז נתקלתי בפרסום על מעמד תפילה מיוחד בזאת חנוכה. האנטי הפנימי שלי צעק לי בראש, אבל הייאוש הכריע. תרמתי והעברתי את השם שלי למעמד התפילה של רינה של תורה. משהו בתוכי הרגיש שזו לא רק סיסמה, שיש שם מעמד אמיתי, כזה שפועל בשמיים.
שבוע אחר כך נסעתי לסידורים מחוץ לעיר, סיימתי אותם מאוחר ונשארתי לישון אצל חבר נשוי. למחרת התפללתי בבית כנסת שמעולם לא ביקרתי. אחרי התפילה ניגש אליי אברך נראה חשוב ורציני, אמר שמאד התפעל מהתפילה שלי ושאל אם אני פנוי כעת להצעת שידוך כי הבת שלו כבר בת 27 ומחפשת בחור ירא שמיים כלבבה. מדובר באחת המשפחות התורניות והמובילות בעיר. אני יודע שזה נשמע מופרך, אבל האבא ביקש שאבוא אליהם הביתה באותו לילה. ככה, בלי לברר על המשפחה שלי או להבין את הרקע הבעייתי. בפגישה רביעית סיפרתי לבחורה הכל וביקשתי שתספר גם להורים. זה בכלל לא עניין אותם, שבועיים אחר כך התארסנו.
אני יודע שקשה לכם כבר לתרום ולהאמין בסגולות, אני מכיר היטב את הייאוש שאוחז בכם, ואת העייפות הנפשית שאין מה שינצח אותה. אבל אני מתחנן אליכם לשלוח את השם שלכם למעמד התפילה של רינה של תורה. אני מתחנן אליכם, כי אני יודע שהשמחה שלכם קרובה מאי פעם.
מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט״א כתב על מעמד זאת חנוכה: ״כשמאות אברכים לומדים שעות רצופות בתענית דיבור, דבר גדול הוא מאד. ובל״נ אם יהיה בכוחי אתאמץ גם אני להשתתף עמכם, ונכון שכל הצריכים לישועה ישתדלו מאד להיזכר בתפילה זו ובס״ד יצאו מאפילה לאור גדול״.
לחצו כאן לישועת מעוכבי השידוך>>>
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות