"אנשים ניגשים אל אחי שחזר בתשובה ומעליבים. כואב לי"

יחסי דתיים-חילוניים שעלו על שרטון הם עדיין הנושא הבוער ברחוב הישראלי וגם בכיכר העיר החדשה - הרשת החברתית. מלחמת עולם של ממש מתנהלת בין שני הצדדים: סטטוסים מובילים לשיתופים ולתגובות ואלו ואלו מתכתבים ביניהם על גבי הדף הוירטואלי. כבר לא ברור מי מושפע ממי - הרשת מהדיון הפוליטי או דווקא להיפך.

סטטוס חריג שהפך ויראלי סיפר את סיפורה של של מורן להב שאחיה, בן 36, חזר בתשובה, התחזק והפך לחסיד חב"ד. לאחרונה, על רקע הימצאות החרדים בנושאים שנויים במחלוקת הנמצאים על סדר היום, הייתה להב עדה לתקיפה מילולית נגדו, הנובעת כתוצאה מההסתה הפוליטית והתקשורתית. "הגזענות שגם אני נטלתי בה חלק חזרה אלי כמו בומרנג ופגעה בי".

להב פרסמה את הסיפור, שגרר מאות לייקים ועשרות תגובות: "התהליך הזה שהוא עובר החל לפני 6 שנים בערך, החל מימי הכיפה הסרוגה על הראש בתוספת זיפים חמודים ועד לזקן שהוא מגדל היום פרא, והתהליך הזה עוד נמשך ומתפתח בכל יום עוד קצת, מתעצם. יש אומרים מתחזק.

הוא ומי שלימים הפכה לרעייתו שהיו חילוניים גמורים החלו את המסע הזה פחות או יותר ביחד, כל אחד מסיבותיו. ההתמודדות של המשפחה עם זה גם היא בבחינת מסע שלא תם. לא ראינו את זה בא.

ב-36 שנותיו הספיק אחי בין היתר לשרת שירות של 3 וחצי שנים בצה"ל כלוחם בפלחה"ן צנחנים, בילה את שנות ה"אקשן" הגדול ביותר שידע דרום לבנון במוצבים כמו ריחן, סוג'וד וחבריהם. זמן מה לאחר השחרור השתלב בענף ההיי-טק בו הוא עובד עד היום.

כיום מידי בוקר הוא מתעורר כשהשמש עוד נוחרת כדי להניח תפילין, לבקר בבית הכנסת, ועוד שלל מנהגים שאיני מבינה בהם הרבה. לאחר מכן ממשיך לעבודה, בדרך שם את הילדים בגן (כי אשתו יוצאת מוקדם למשרד), בערב חוזר, משכיב את הילדים ונוסע ללמוד את מה שלומדים אצל הדוסים. תורה? תלמוד? תניא? וואטאבר. שב מאוחר בלילה, בקושי ישן כמה שעות וחוזר חלילה. בימים של סליחות הבנאדם זומבי מהלך. לא קל להיות דוס. אז מה? זו הבחירה שלו. לא על זה כואב לי.

"כואב לי, כי בשבועיים האחרונים ב-3 מקרים שונים, ניגשו אליו בצעקות זרים גמורים ברחוב ורשפו לעברו עלבונות, קללות והאשמות על היותו פרזיט, ואף המליצו לו לחפש עבודה. "יאיר לפיד הכניס לכם סוף סוף, עכשיו תראו מה זה". כאלה. כואב לי כי הגזענות - שגם אני נטלתי בה חלק ממש עד לא מזמן - חזרה אלי כמו בומרנג ופגעה בי בסופו של דבר.

"כי כאלה אנחנו - שבטיים ופרימיטיביים, וכשמכאיבים למישהו מהמשפחה שלנו, זה כואב לנו הרבה יותר.מה שכן...למדתי מכל הנושא הזה שיעור חשוב, ומקווה שמי ששרד את קריאת הפוסט הזה, ילמד אף הוא".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!