הקהל התאכזב: הזמר המפורסם לא הופיע ובמקומו זומן אדם אחר

בבית האופרה בפריז, זמר מפורסם היה אמור לבצע קונצרט, וכרטיסים נמכרו מראש. ביום המופע כל הכרטיסים נמכרו, ולא היה מקום להכניס סיכה. באוויר הייתה הרגשת ציפייה והתרגשות.

ואז עלה מנהל המקום על הבמה והודיע ברמקול: "רבותי וגבירותי, תודה רבה על כך שבאתם, הדבר מחמיא לנו מאד. אך לצערי, בעקבות תקלה לא צפויה, הזמר לא יוכל לשיר. ולכן עשינו את המיטב והמרב, וברגע האחרון הצלחנו להשיג בהתראה קצרה מישהו שאנו מאמינים שיסב להם הנאה לא מבוטלת כיאה לקהל שכמותכם.

הקהל הגיב בקולות של מרמור ואכזבה, ובקושי שמעו את השם של הזמר המחליף. האווירה התחלפה מהתרגשות לתסכול. הזמר המחליף נתן הופעה מושקעת, הוא השקיע את כל מה שהיה לו. כשהוא סיים - לא היו מחיאות כפיים, הייתה פשוט שתיקה רועמת. אף אחד לא הריע לו.

לפתע, מאחת המרפסות של האולם, ילד קטן נעמד וצעק: "אבא, היית מדהים"... ואז הקהל החל להריע ולמחוא כפיים.

כל אחד מאתנו צריך מישהו שיעמוד מדי פעם בעבורנו, ויגיד "אתה מדהים".

בפרשה, יעקב אבינו נשאר לבד, כמו שכתוב: "ויותר יעקב לבדו..." והחל המאבק המפורסם עם המלאך, שבסופו המלאך פוגע בירך יעקב  - "ותקע ירך יעקב". מאז נצטוו עם ישראל שלא לאכול את גיד הנשה, כזכר לאירוע הנ"ל.

רבי חזקיה בן מנוח, המכונה ה"חזקוני", שחי לפני כ-700 שנה בצרפת, כותב בפירושו לתורה שמה שנצטווינו לזכור מהאירוע הזה הינו – שלא משאירים מישהו לבד! יעקב חזר בגלל פכים קטנים, אבל איפה היו הבנים שלו? למה הם לא באו איתו? למה נתנו לאבא ללכת לבד? מכאן נלמד - לא משאירים מישהו לבד.

וגם אם פיזית הוא אינו לבד, אולי רגשית הוא כן. תנו מילה טובה, עידוד. בינינו, אין אחד מאתנו שלא צריך את זה.

אז לסיום – אתם מדהימים.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!