כך ייושם 'מתווה הכותל': המספרים, המשמעויות והתקציבים • מיוחד

'מתווה הכותל' עומד בימים אלה בראש סדר היום הציבורי בישראל, זאת בעקבות כוונת הממשלה הנוכחית בראשות נפתלי בנט, לאשר מחדש את המתווה, אבל מהי משמעותו של 'המתווה', איך תיראה רחבת הכותל אחרי אישור הממשלה, מהן התקציבים שיוקצו לשם כך, מהן הסמכויות שיינתנו לראשונה לרפורמים והקונסרבטיבים, וגם, הפגיעה ברבנים הראשיים. 'בחדרי חרדים' מגיש פרויקט מיוחד שמפרט אלו שינויים יתחוללו באם יאושר המתווה.

כדי להבין חזרנו להחלטת הממשלה משנת 2016, החלטת ממשלה מס' 1075, בדבר: "אימוץ המלצות הצוות המייעץ לסוגית הסדרי תפילה בכותל המערבי", שהגיעו בתום שנים של דיונים ועשרות שעות של מפגשים כשבצוות מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש דינה זילבר וח"כ לעתיד צבי האוזר, שם בין השורות שכללו תצלומי תוכניות, ניתן לצייר ולהמחיש איך יראה הכותל לאחר יישום המתווה והמשמעויות שיתלוו.

מתווה הכותל

הממשלה אישרה לראשונה בתאריך 31/1/16 את יישום המתווה החדש כולל הסדרי התפילה בכותל, במסגרתו תיבנה בסמוך לרחבת הכותל המערבי הקיימת רחבה תפילה נוספת שתנוהל על פי רצונם והשקפת עולמם של הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים. המתווה הוקפא לאחר מכן לדרישת הסיעות החרדיות וכעת הממשלה הנוכחית מבקשת לאשרו מחדש, ובכך להכיר לראשונה בזרמים הלא אורתודוקסיים, ולהעניק להם מעמד רשמי במקום המקודש ביותר לעם היהודי.
 
בניגוד ל"עזרת ישראל" הקיימת, תוקם רחבת ענק על פי מנהגי הרפורמים

אחת הטעויות הנפוצות בסוגיית הכותל, היא שהמתווה מתייחס לרחבה הקטנה הקיימת כיום, המוכרת כ"עזרת ישראל" אותה יזם נפתלי בנט בשנת 2013, בהיותו שר לענייני ירושלים, ולא הוא - המתווה החדש, והתקנות הנלוות מהוות שינוי מהותי מהנהוג כיום, וממתחם קטן ללא מעמד רשמי, מנהלתי, תקציבי או דתי, הופכת הרחבה למתחם ענק, במעמד שווה לרחבה הרגילה, תוך הגדרה חד משמעית כי היא תנוהל על פי מנהגי הרפורמים בלבד, לפי מדיניות המועצה שתוקם בהשתתפות נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל.

גודלה של הרחבה החדשה ישתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ"ר, שהוא כ-%70 מעזרת הגברים הקיימת, ו-%130 מעזרת הנשים הקיימת. המגע עם אבני הכותל – 25 מטר. זאת, הרבה מעבר לגודל "עזרת ישראל" הקיימת כיום - 450 מ"ר.

מתוך תכניות הממשלה.
 
כניסה אחת לשלוש רחבות: נשים, גברים ורפורמים

על פי המתווה, תהיה כניסה אחת לכל מתחם הכותל המערבי, שלא ניתן לעקפה. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה: נתיבי בידוק - נשים, גברים באופן מעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר - האורתודוקסי או הרפורמי.
 
תקצוב ממשלתי: 35 מיליון ש"ח ו-5 מיליון ש"ח להוצאות השוטפות

מעבר לתקציב הקמת המתחם בסך של 35 מיליון ש"ח, התחייבה הממשלה להעברת תקצוב שנתי שוטף לתחזוק הרחבה. התקצוב הממשלתי לרחבת הכותל הרגילה כיום עומד על כ-3 מיליון ש"ח, ולדברי מנכ"ל התנועה המסורתית יזהר הס, התחייבה הממשלה לתקציב שוטף לרחבה הדרומית בסך 5 מיליון ש"ח.

ציוד קבוע: ספרי תורה וסידורים ברחבה הרפורמית

בשונה מהמצב הקיים כיום ב"עזרת ישראל", ברחבה החדשה יוצבו בקביעות ספרי תורה, סידורים, שולחנות לקריאה בתורה, בדיוק כמו ברחבת התפילה הצפונית. על פי התקנות החדשות, תוגדר הרחבה כ"מקום קדוש" ויחולו בה תקנות המקומות הקדושים כחלק אינטגרלי מרחבת הכותל.

הפקעת סמכות רב הכותל והמקומות הקדושים

על פי התקנות החדשות, "הממונה על רחבת התפילה הדרומית" יהיה נציג שיבחר ע"י ראש הממשלה ולא על ידי רב הכותל. בכך נוצר מצב תקדימי שישנו מקום המוגדר כאחד "המקומות הקדושים" אך הוא מופקע מסמכויות "רב הכותל והמקומות הקדושים", או גורם דתי אחר.
 
ריקון מלא של סמכות הרבנים הראשיים

על פי סעיף 2 במתווה, תקנות המקום ישונו, והן לא תהיינה כפופות לפסיקת הרבנים הראשים לישראל, שעד כה כל החלטה בסוגיית הכותל הייתה מחייבת את התייעצותם ומעתה לא.
 
רחבת תפילה רפורמית "למהדרין" ואיסור מנהגים אורתודוקסים

התקנות החדשות מעניקות הרבה מעבר למתחייב על פי הוראת בג"ץ, לאפשר לרפורמים מקום תפילה, והן קובעות כי חל איסור לנהוג ברחבה החדשה שתוקם -  איזשהו מנהג "אורתודוקסי", כגון הצבת מחיצה, למעט מחיצה עבור "נשות הכותל".

לראשונה: הרפורמים מקבלים תפקיד רשמי במועצה ממשלתית

נציגים רפורמים וקונסרבטיבים רשמיים ימונו ל"מועצת רחבת התפילה הדרומית" והרחבה הדרומית תנוהל בכפוף למדיניות המועצה שתוקם, ולא בכפוף לרבנות הראשית לישראל. לראשונה, נציגי הזרמים מקבלים תפקיד רשמי במועצה ממשלתית.
 
תקדים דרמטי שישפיע על שינוים בגיור, נישואין וכשרות

אישור המתווה מהווה סכנה גדולה בפריצת הסטטוס קוו ובנתינת הכרה לארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים, לראשונה בתולדות המדינה. ההכרה ונתינת המעמד שיקבלו הרפורמים והקונסרבטיבים בהחלטה זו, הינה תקדים אשר מהווה פתח למערכות נוספות לדרישת הכרה ושוויון בנושאים אחרים בענייני הדת במדינה, כגון גיור, נישואין וכשרות.  
 
המתווה החדש לא ימנע את העימותים עם "נשות הכותל"

יודגש כי החלטת הממשלה לא נועדה לפתור נקודתית את בעיית "נשות הכותל" וחרב הבג"ץ התלויה ועומדת בעניינן, וכי מטרת יישום המתווה, היא לתת מקום וביטוי לזרמים שאינם אורתודוקסיים כחלק בלתי נפרד מן העם היהודי. המתווה החדש לא ימנע את המשך הפרובוקציה של נשות הכותל כפי שחלק מהן כבר הצהירו שתעשינה וככל הנראה המתווה לא נותן מענה לתביעותיהן בבג"ץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!