בעל היקב הנוצרי שמחזיק 4 כשרויות ל'בחדרי': "סומכים על כשרות הרבנים; גאים בזה"

בעוד בישראל מערכת הכשרות של הרבנות הראשית כמרקחה, בשל רפורמות שהממשלה מבקשת לבצע, דווקא בספרד הרחוקה, ישנו יקב מדהים, שמייצר יין כשר למהדרין, בעליו הלא יהודי, קתולי הדוק, מספר כי הוא גאה לעבוד עם ארבעה גופי כשרות שונים, ומתגאה בכך.

מנהל היקב, יורגן ווגנר, איש חביב להפליא מספר ל'בחדרי חרדים', על האופן בו החברה מתנהלת מול ארבעה גופי כשרות, החברה שלו ממוקמת בעיר טרגונה, שבמחוז קטלוניה, בצפון-מזרח ספרד, והחברה מחזיקה מחלקה כשרה.

בעלי החברה עובדים מול ארבעה גופי כשרות שונים, OU, חב"ד ברצלונה, KF לונדון, וכן של הרב אשר אנשיל כץ (בד"ץ חרדים).

התנאים לקבלת הכשרות

המינימום הנדרש לקבלת הכשרות הוא ותק של ארבע שנים לכרמים. ללא דשנים אורגניים, תנאי היגיינה וניקיון קפדניים, את הביצים פותחים רק המשגיחים, ניתן להשתמש רק בבקבוקים חדשים. את השנה השביעית (שנת השמיטה) לא קוטפים. יורגן מתמצא מאד בנושא השמיטה מסתבר, "שנת השמיטה תקפה רק ליינות כשרים בישראל, אין שמיטה ליינות מחוץ לישראל", הוא אומר ל'בחדרי חדרים'.

עוד הוא מפתיע ומספר כי 1% מהרווחים הולך למטרות צדקה. לדבריו, רק יהודים שומרי שבת ומקפידים על הלכות רשאים לעבוד במחלקת הכשרות, ולכן רק הם יכולים לבוא במגע פיזי עם היין. כך הוא למד להכיר את ההלכות.

יורגן ווגנר הוא כיום מנהל יצוא ואחראי שיווק. הוא החל לעבוד בחברה לפני 25 שנה כיינן שותף, "במקור למדתי ייצור יין בגרמניה ובספרד, למעשה החלק הכשר העיר את הסקרנות שלי, חברת סלֶר דֵּה קַפְּסָאנֵס הציעו לי הצעת עבודה". לדבריו, "בלי היין הכשר, החיים האישיים שלי היו שונים לגמרי", הוא אומר ל'בחדרי חרדים'.

ווגנר מגלה בקיאות נוספת ואומר ל'בחדרי חרדים': "גופי הכשרות מאד מקפידים, אנחנו יודעים את ההבדלים ביניהם, ומבינים למה צריך כמה סוגי כשרות, יש חוקים והוראות מאד מאד ברורים, אנחנו עומדים בהם בלי שום פקפוק, אנחנו יודעים שכל גוף כשרות מיועד לסוג אוכלוסייה אחרת בעולם היהודי הדתי".

לגבי עובדים יהודים שומרי שבת ומקפידים על ההלכה שעובדים ביקב, אומר יורגן, "יש הפרדה מוחלטת בין המשגיחים והעובדים היהודים, אנחנו לא מעסיקים אותם, כל העובדים שומרי השבת, עובדים תחת הרב המקומי, הוא זה שנמצא בקשר רצוף עם ארבעה גופי הכשרות".

"אנחנו מבינים שאסור לאדם לא יהודי או יהודי לא דתי לגעת ביין, אנחנו מכבדים את זה ומבינים שזה ענין דתי ולא גזעני, אנחנו מייצרים 20 אחוז מהיקב לאוכלוסייה היהודית שצורכת יין כשר, אנחנו מוכרים את היין באירופה, ארה"ב, וישראל, חברת פלם משווקת אותם בישראל".

יורגן מספר שבשנים האחרונות הם הכניסו גם את כשרות 'חרדים' של הגה"צ רבי אנשיל כץ. לדבריו: "היתה לכך דרישה, ההבדלים בין ארה"ב לאירופה וישראל ממש משמעותיים, ולכן אנחנו מבינים שצריך כמה גופי כשרות, כי כל קהילה סומכת על סוג כשרות אחר, אנחנו גאים לעבוד עם הרבנים, הם מקפידים מאד מאד על היגיינה, מצד אחד אנחנו עובדים עם טכנולוגיה חדשנית, אבל מצד שני מקפידים על הייצור כמו לפני 3000 שנה, ככה הרבנים דורשים".

עוד אומר יורגן ל'בחדרי חרדים': "היינות שלנו עשויים בצורה הכי זהירה, אנחנו אפילו לא משתמשים בביצים כדי לשפר את היינות שלנו, אנו נזהרים מאוד במהלך הכנת היין ואיננו זקוקים לאף מהלך שיגרום לבעיות, כך כל היינות הכשרים שלנו גם טובים לטבעוניים".

יורגן מספר אנקדוטה מעניינת, בתקופת הקורונה החזקה, בגל הראשון, המחלקה הכשרה, חוותה ירידה לא משמעותית לעומת המחלקה הלא כשרה, "אנשים המשיכו לקנות יין כי הם ישבו בבית, אז הם פשוט חיפשו יין טוב לשתות, אבל מכרנו בעיקר יין לא מבושל, כי אנשים קנו לבית, לעומת זאת, היין המבושל שמגיע למסעדות או קייטרינגים לאירועים כמו בר מצווה או חתונה, נמכר הרבה פחות מהרגיל, כי אנחנו יודעים שאנשים קונים יין מבושל שלא יהיו להם בעיות עם יין שלא יהודי נגע בו, ובקורונה לא היו אירועים, אז לא היה צורך ביין מבושל'.

יורגן אומר כי "אנחנו יודעים שייצור וטיפול ביין חייב להיעשות אך ורק על ידי יהודים. יין, וכל המוצרים המכילים יין או מיץ ענבים, חייבים להישאר בידיים יהודיות לאורך כל תהליך הייצור והביקבוק. ורק אדם יהודי יכול לפתוח את הבקבוק".

המפעל נמצא במחוז טרגונה, כ-180 קילומטרים דרומית מערבית לברצלונה, בשנת 1995 פנתה אליו בבקשה יוצאת דופן, משפחה יהודית מברצלונה שחיפשה יין כשר, ושאלה האם היקב יהיה מוכן לייצר את אחד היינות הכשרים הראשונים של ספרד מזה מאות שנים.

"אין יהודים במקום, ובכל זאת חברי הקואופרטיב הקתולי השקיעו מכספם כדי לפתח יין כשר", אמר יורגן ווגנר, הייננולוג הלא יהודי ומנהל הייצוא, "אנחנו מתייחסים לייצור היין עם מסורת של אלפי שנים, בדיוק כפי שעשו יין לפני מאות שנים אבל עם ההקפדה והידע של היום".

יורגן אומר כי פסח והחגים הם הימים הכי עמוסים במחלקה הכשרה, "אנחנו מכירים את לוח השנה היהודי, ותמיד מתארגנים בהתאם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!