גזירות 2013 • "לא היו כאלו בהיסטוריה. רוצים לסגור הכל"

לאחר נאומו של שר האוצר יאיר לפיד במרכז למחקרי ביטחון לאומי, נחשפה טיוטת חוק ההסדרים בתקציב החדש. בין השאר עולה, כי המימון למוסדות החינוך החרדים יקוצץ בחצי מהנהוג כיום.

על פי הדיווח, הממשלה תוסיף את ההשתתפות במבחני המיצ"ב וכן את לימודי מקצועות הליבה כתנאי למוסדות החינוך החרדים לקבלת המימון. טיוטת החוק כוללת קיצוץ של 340 מיליון שקלים בתקציבים המועברים לישיבות החרדיות.

במקביל צוין בטיוטה, כי הסבסוד למעונות יום יינתן רק למשפחות שבהן שני ההורים עובדים, וכי ישנו מיצוי של כושר ההשתכרות של ההורים. כך, למעשה, מי שיזכה בסיוע יהיה "האדם העובד" בלבד. תנאי זה יחול על כל אלו שיבקשו קבלת הקלות והנחות בתשלום הארנונה. כמו כן, תינתן עדיפות בדיור בר השגה למשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים ועומדים במבחן כושר ההשתכרות.

אבל לא רק החרדים סופגים פגיעה של ממש בטיוטת החוק החדש. על פי הפרסום, חמישית ממניות התעשייה הצבאית ורפא"ל יופרטו ויונפקו לציבור. אמש התייצב שר האוצר מול באי כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, והתייחס בהרחבה גם לשינויים ולרפורמות שיאלץ לבצע בתקציב הביטחון.

"הבור התקציבי הוא הזדמנות - מכריח אותנו להגדיר מחדש את סדר העדיפויות", אמר לפיד. "אין לנו ברירה. אנחנו לא יכולים רק לשייט משנה לשנה על טייס אוטומטי. אין לנו ברירה אלא לצלול לתוך כל סעיף ולתוך כל תקנה שעברה מאוחר בלילה, כשכלבי השמירה הלכו לישון", אמר לפיד.

דבריו של שר האוצר דומים מאוד לסטטוסים הארוכים שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו: "האדם העובד במדינת ישראל אינו במרכז העשייה של ישראל כבר לא מעט שנים. הוא רק משלם את החשבונות. אם התשלום הממוצע שמקבלת ישראל על משאבי הטבע שלה הוא נמוך במיוחד וכולכם יודעים שאני עדין עכשיו, אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד וצריך לשנות את זה. אם עשרות ומאות אנשים בריאים חיים מקצבאות שסידרו להם, אז מכרנו. אם קבוצות כוח קטנות שולטים בנמלים שלנו, אז בשמו של האדם העובד - מכרנו את האינטרס שלנו".

בתוך כך, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל ביקר את הכוונה לקצץ 30% בתקציבי הישיבות, כחלק ממסקנות וועדת השרים לענייני שוויון בנטל. בדברים שאמר ל'מעריב' טען: "ההתנהלות שבה גורמים בעלי אינטרסים מוציאים כותרות מגמתיות, במטרה לפגוע בציבור החרדי ולצבור הון פוליטי, אינה מקובלת ואינה ראויה".

אריאל הוסיף: "לצד האחריות שלנו לעודד את הציבור החרדי ליציאה לשוק העבודה, אסור לפגוע בעולם התורה והישיבות. הסכום שאמור להיות מנוכה מתקציב הישיבות, על פי התחשיב, אינו סופי ולא סוכם באף פורום. לא אתן יד לקריסת עולם הישיבות מבחינה כלכלית והנושא יידון בהרחבה ובצורה שקולה בוועדה".

היום תקיים ועדת פרי לשוויון בנטל דיון נוסף בהצעת החוק העתידית, שבמהלכה מתכוון השר אריאל למחות על ההחלטה לקצץ 340 מיליון שקלים מתקציב הישיבות החרדיות.

שאיפות האוצר: חרדיות ישמשו כמורות בבתי ספר חילוניים

בטיוטת חוק ההסדרים מובאים, לצד מספרים וטבלאות, דברי הסבר על הרעיונות העומדים מאחורי הדברים. לגבי הסמינרים החרדיים לבנות נטען, כי המציאות בה כולן לומדות הוראה מובילה למצב בו קיימות יותר מידי מבקשות עבודה בשוק ההוראה ללא שיש לכך ביקוש: "היום לומדות בסמינרים חרדיים להכשרת מורות כ-18,000 תלמידות. לעומת זאת, הביקוש למורים חדשים במגזר החרדי מוערך כיום בכ-2000-2500 בשנה. משמע, יש עודף היצע של מורות במגזר החרדי, ולכן הן
מתקשות להשתלב בעבודה בהוראה לאחר סיום הסמינר".

לדברי הכותבים, התלמידות החרדיות בעלות תעודות הוראה אינן יכולות לשמש כמורות במערכת החינוך הכללית ("גם אם ירצו בכך", כלשונם), כיוון שהן אינן בעלות תואר אקדמאי או אקוויוולנטי. הצעתם היא כי התלמידות ילמדו לתואר, כך שיוכלו לשמש כמורות במערכת החינוך הכללית, במקרה שלא ימצאו עבודה בבתי הספר המגזריים.

דבר זה, הם אומרים, יסייע גם להעלאת איכות המורות במגזר החרדי: "בכדי להתאים את היצע עובדי ההוראה לצרכי מערכת החינוך ולהעלאות את איכות המורים במגזר החרדי, מוצע להתאים את מודל התקצוב של הסמינרים להוראה למודל התקצוב של המכללות האקדמאיות להוראה על ידי ביטול התמיכה במוסדות שאינם מכשירים לתואר אקדמאי או אקוויוולנטי ובנוסף לקבוע מכסות ללימודי הוראה, כנהוג במכללות להוראה במגזר הכללי".

התכנית כי נשים חרדיות תשמשנה כמורות בבתי ספר חילוניים תיתקל במכשולים במישורים שונים: לא הרבה נשים מהציבור החרדי יסכימו ללמד בבתי ספר חילוניים, בהם לא נהוגה הפרדה בין המינים, בוודאי לא בכיתות גבוהות. גם ההסכמה של הורים חילוניים כי נשים חרדיות ילמדו את בניהן – מוטלת בספק.

לדרישה זו, כי מערכת החינוך החרדית לבנות תעבור שינוי, הציבה ההנהגה החרדית התנגדות מוחלטת. באסיפת מועצת גדולי התורה שהתקיימה בשבוע שעבר הוחלט: "לא יכניסו במסגרת הלימוד של החינוך העצמאי, בית יעקב ומערכת החינוך החרדית הכללית, לימודים אקדמאים". יתירה מזאת, המועצת הוסיפה, כי לא יועסקו במערכת החינוך אנשים בעלי תואר אקדמאי. גם לעבודה במקומות חילוניים, התיבה המועצת התנגדות.

הדרך לשינוי אופי הישיבות: קיצוצים ותמריצים

על מערכת החינוך החרדית לבנים, עולם הישיבות, כותבים מנסחי הטיוטה: "שיעורי התעסוקה והפריון במגזר החרדי, נמוכים באופן משמעותי מהמגזר הכללי, בין היתר, בשל העדר לימודי יסוד המהווים מרכיב מרכזי ברכישת הכלים המתאימים ליציאה שוק העבודה".

לימודי היסוד, לפי תפיסתם, הינם עברית, מתמטיקה ואנגלית. בשל החוסר בלימודים הללו, טוענים מחברי החוק: "נוצר מצב כי בנים בגילאי אלה במגזר החרדי אינם לומדים לימודי יסוד כלל ומסיימים את מערכת החינוך ללא תעודת בגרות וללא הכשרה מתאימה לשוק העבודה".

הדרך לשינוי, לדעתם, הינה באמצעות קיצוצים ותמריצים: "מוצע לפעול להעלאת הזכאים לבגרות בקרב האוכלוסייה החרדית על ידי הקמת ועדה שתבחן תמריצים אפשריים לישיבות הקטנות ללימודי בסיס ובנוסף תבחן הרחבת הישיבות המגישות לבגרות. מוצע להוריד את אחוז תקצוב מוסדות תרבותיים ייחודיים ל-%21 מתלמיד עיוני כנגד חיוב לימוד בסיס בשיעור של %21 מתלמיד במערכת הכללית".

"בנוסף, מבחני המיצ"ב מועברים כיום בכלל המערכת הרשמית ומהווים חלק מכלי הניהול של משרד החינוך לצורך מיפוי תמונת המצב הלימודית בבתי הספר. רוב בתי הספר החרדיים אינם משתתפים במיצ"ב או משתתפים בו באופן חלקי. על מנת ליצור תמונת מצב מלאה לצורך קבלת החלטות ניהוליות, פדגוגיות ותקציביות מוצע להתנות את תקצוב כלל מערכת החינוך, לרבות מוסדות החינוך החרדי, בהשתתפות במבחני המיצ"ב ובמבחנים בינלאומיים".

בתגובה לטיוטת חוק ההסדרים, אמר ח"כ משה גפני: "לא היו גזירות כאלו בהיסטוריה. הם רוצים לסגור את הכל. מעונות, סמינרים, ישיבות, בתי ספר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!