"שלום לכם, אני יאיר" • אולפן הכנסת הושק במופע ציני

בימי שני, הורגלו העיתונאים, שסיעת ש"ס מספקת את ההצגה הטובה בעיר. הקרקס המשולש על דיוני פתיחת ישיבות הסיעה (אחרי מנחה, כמובן), מי יישב בראש, מי באמצע ומי בצד, סיפק חומר רב לתקשורת.

ביום שני האחרון לא היה זכר למסורת הזו. אולי בגלל שה'ביג בוס', זה שמסוגל לעשות סדר בין הניצים, נתקע מבלי יכולת להגיע לכנסת, ובלי קשר למדיניות 'השמים הפתוחים' עליה הוחלט השבוע בממשלה.

לא תאמינו, אבל בסדר מופתי התיישבו אלי ישי ואריה דרעי זה לצד זה, איש לא נטל לעצמו את ה'אמצע', והשלום והשלווה שררו בישיבת הסיעה הראשונה של ש"ס במושב הקיץ, שיעזור ה' ויבוא עליה לטובה ולברכה.

הטירון נגרר להצגה רדודה

את ההצגה קיבלנו במלואה באולם המליאה. כשהגיע ח"כ בנימין פואד בן אליעזר לנחם את הגר"ע יוסף, העיר לו אחד מהנכבדים בחדר: "הכנסת עכשיו כל כך צעירה, המון תארים, שני וגם שלישי, אבל ניסיון פוליטי כמו שלך אין שם, איך אתה מרגיש בנוח עם כל החדשים?" פואד צחק, ממרומי גילו הוא כבר ראה את הכול.

כי אכן, הכנסת הנוכחית מביאה עמה משב רוח הומוריסטי וקטנוני כמוהו לא היה כבר שנים, ראינו ח"כים מפזרים מטהר אויר, מרימים שלטים, מעירים הערות ביניים ולובשים טלית, אבל נאום כמו זה של לפיד - ששוב ושוב נגרר להערות ביניים קטנוניות, נדמה שקשה למצוא בפרוטוקול הכנסת.

הוא התחיל בנימה רצינית.

"שלום לכם".

רגע, ככה סתם? שלום ודי?

"מאז שאני בכנסת תמיד הייתי פותח את נאומי: רבותי וגבירותי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש", העיר לו ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד, ובצדק. "אבל מר יאיר לפיד עלה לדוכן בנימה סחבקית: שלום, והתחיל לדבר. אחר-כך עלתה אחריו חברת הכנסת רות קלדרון. אותו דבר. אפילו לא אמרה שלום. התחילה לדבר מיד. אני בעד זה, אבל אם אני הייתי עושה את זה כולם היו אומרים: הוא מזלזל בכנסת, הוא לא נותן כבוד, אין הדר, אין זה, אין עניינים".

לפיד המשיך כאילו נותר בתפקידו ב'אולפן שישי': "הקשבתי לכל הצעות אי האמון. אני אענה על שלוש הראשונות. אני אתחיל בהצעת אי האמון של מר פרוש. קודם כול אני משתתף בצערו של אדוני על זה שאתם לא בקואליציה. אני מבין שזה קשה ועוברים עליכם ימים לא פשוטים".

מכאן ואילך היו לנציגים החרדיים שתי דרכים לבחירה: להתעלם מההברקות הציניות הרדודות של לפיד ולהותיר את נאומו משעמם ולא מסוקר, או לשחק לידיו ולהפוך את נאומו לרב רייטינג.

"ממש לא, מאוד טוב", פתח ח"כ משה גפני, וספג מיד: "חבר הכנסת גפני, אני יודע שאתה נהנה. השתתפתי בצערו של מר פרוש", נגרר לפיד הטירון להצגה הטובה בעיר.

והמשיך, ברצינות: "דווקא הקשבתי לו בתשומת לב. הוא דיבר על המסים שהולכים לעלות אל מול הגירעון".

אבל שוב התקשה להתאפק, "מר פרוש, אני רוצה להיזכר: הממשלה שיצרה את הגירעון הזה, אתם לא הייתם שותפים לה? אתם הייתם עד עכשיו על המאדים? אתם הגעתם רק הבוקר למדינת ישראל? אתם ישבתם בכל ממשלה שהיא כבר 30 שנה, והגירעון הזה רשום על שמכם – אני רק זה שצריך לפתור את הגירעון שאתם יצרתם. וגם לא הייתם החברים הכי זולים בקואליציה הזאת, אני מזכיר לך. זה לא שאתם ישבתם ואמרתם שמתוך דאגה לעם ישראל אתם החלטתם לקחת פחות כסף מתקציב המדינה".

"החלק הכי מעניין זה שהיה בך העוז לבוא לכאן ולהגיד שהדבר המרכזי במדינת ישראל הוא הנושא הביטחוני, ואתה מודאג מהירידה באחוזי הגיוס. אתה מודאג מהירידה באחוזי הגיוס. אני רוצה להגיד לך, אדוני, אל תדאיג את עצמך. הממשלה תטפל בזה שיהיו הרבה מתגייסים חדשים, היישר מתוך החצר האחורית שלך".

יותר מידי זמן בשקט? לפיד הרים להנחתה לגפני: "הדבר היחיד שקרה, חבר הכנסת גפני, זה שאתם לא בקואליציה", זה הספיק, גפני לא נותר חייב והפנה את לפיד לדבר על כלכלה ולא על החרדים.

לזה חיכה שר האוצר: "ואני לא שואל אותך על מה אני מדבר או על מה אני לא מדבר. אני לא מקבל מכבודו הוראות. המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות. בגלל זה אתה כבר לא יושב ראש ועדת הכספים כי נמאס לנו לקבל ממך הוראות".

כמה דקות של מהומה, ואחריהם המשיך שר האוצר: "אני חוזר על דבריי, חבר הכנסת גפני, אני אדבר על מה שאני חושב שנכון לדבר. אני רוצה להגיב לכם על טענתכם המתמדת על זה שאתם לא בקואליציה. יש דבר כזה בדמוקרטיה ממשלה שאין בה חרדים. זה לא רשום על שמכם בטאבו, מדינת ישראל לא רשומה על שמכם בטאבו, ממשלת ישראל לא רשומה על שמכם בטאבו, וזה לא הופך אתכם לפחות חשובים או פחות אזרחים. אנחנו מכבדים אתכם, אנחנו מאמינים בחשיבות קולכם הדמוקרטי מספסלי האופוזיציה".

לפיד לגפני: "מרשים הריאות שיש לך, איש קטן"

מכאן עבר לפיד לנושא הבא: "חבר הכנסת מזרחי פתח את נאומו במילים: 'הממשלה הזאת לא מביאה שום חידוש ושום שינוי'. אני רוצה לשאול את חבר הכנסת מזרחי שאלה אחת: איך אתה יודע? הממשלה הזאת קיימת חודש".

קריאת ביניים: "הוא קרא בפייסבוק". ושוב גפני מתעורר: "אדוני השר, למה אתה מוציא הודעות כל הזמן בפייסבוק? למה בשבת?"

לפיד: "אני אגיד לך, אני מוציא הודעות בשבת מפני שאני אינני שומר שבת. אני לא אומר לך מה לעשות בשבת, ואתה לא תגיד לי מה לעשות בשבת. אני לא שואל אותך.

ח"כ יעקב אשר: "למה דווקא בשבת? מה רע ביום חמישי?"

לפיד מבין שאשר עוד לא בפרונט מבחינתו, וחוזר להתמקד בגפני: "אני רוצה להגיד לך שמאוד מרשים זוג הריאות שבהן ברך אותך הקדוש ברוך הוא – איש קטן, קטן כמוך, שיוצא ממנו קול כל כך גדול, חבר הכנסת".

ושב להתייחס לח"כ זהבה גלאון ממרץ, ולבקש ממנה להתאזר בסבלנות, כי בהמשך ייעשו דברים בזירה המדינית. "אבל בנט נגד?" הקשתה גלאון. "הוא חבר שלך, הוא אח שלך".

אין ספק, החברים יחמיאו לכוכב, ששוב 'דפק הופעה'.

עם מי הסתודד דרעי?

איפה היו החברים בש"ס באותה שעה?

ובכן, לא תאמינו, אבל במהלך דיוני המליאה נצפה אריה דרעי כשהוא מסתודד עם לפיד. כן, עם ה'אשמדאי' ממשרד האוצר, כפי שכונה על ידי הגר"ע יוסף במהלך ה'שבעה' על בנו בכורו הרב יעקב יוסף זצ"ל.

אם האמירה נאמרה, למה הוכחשה נמרצות בידי בכירים בש"ס? למה כעסו על הכתב שהוציא את האמירה? ולמה שתקו ח"כי ש"ס אמש, והותירו את זירת המתקפות הציניות לח"כי יהדות התורה?

אז זהו, שבניגוד לעמיתה האשכנזית, בש"ס סבורים שעדיף לנסות ולהציל מה שאפשר. כך הנחה אותם הגר"ע יוסף.

ביהדות התורה לא אוהבים את זה, אבל "אנחנו לא עובדים אצלם", כפי שהתבטא באוזני אחד מבכירי ש"ס.

הצינורות המטפטפים

לא עובדים אצלם, זה נכון, אבל שיתוף פעולה הדוק נותר.

מאז ומעולם היה ערוץ חשאי פורה בין חצרות הרבנים והאדמו"רים. אלי ישי (פיתח ערוץ פורה מאד מול חזון איש 5, כשנכנס אריה דרעי לזירה, פתח גם הוא בערוץ מקביל, את ח"כ אריאל אטיאס לעומתם - כל העסק הרבה פחות מרתק.

איכשהו הצינורות הנ"ל נסדקו, ומעת לעת נוזלות מהם טיפות פה ושם. כיצד נוצרו הסדקים ולמה קשה לתקנם? זה כבר נושא לטור בפני עצמו.

השבוע, במהלך תיאום בצינורות הללו, דלפה טיפה החוצה: "מכתב נשלח בידי הגראי"ל שטינמן לגר"ע יוסף, ובו בקשה לשיתוף פעולה בנושא הרבנות הראשית".

ובכן, נבירה מעלה כי מכתב שכזה לא נשלח, אולם היה גם היה מכתב דומה. מתברר שאחד מגדולי ישראל (שמו שמור במערכת) ניסח מכתב "לכבוד מרן... שר התורה וכו'", ובו ביקש שיתוף פעולה בנושא. לאחר שהוסבר לאנשי חזון איש 5, כי חשוב שיצטרפו - הם עשו זאת והוסיפו את השורה של "גם אני מצטרף", בחתימת קודשו של ראש הישיבה, שמטבע הדברים כל נושא הרבנות הראשית אינו טורד את מנוחתו,

ודאי לא נמצא אצלו במקום גבוה בסדר העדיפות.

מבזקי רבנות ראשית:

וכמו בכל טור בחודשים האחרונים, יש 'עדכון רבנות ראשית':

1. בכירי המשפטנים (בכירי משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה) מתנגדים לכל שינוי חוקתי שישפיע כבר על הבחירות הקרובות. היועץ המשפטי של משרד הדתות, ישראל פת, אף מתנגד לעריכת שינויים בגוף הבוחר. אין זה אומר שהמלצתו חייבת להתקבל, וזכות הכנסת לחוקק בעינה עומדת. אך להתנגדותם יש השלכות מקיפות, כולל אי הגנה של משרד המשפטים במקרה של פנייה לבג"ץ.

2. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, מתנגד בכל תוקף לשינוי החוק בכל הנוגע להארכת כהונת הגר"ש עמאר, וכפי שהדברים נראים, כל שינוי שכזה ייתקל בחומת התנגדות עזה מצידו. לא סביר שיו"ר מפלגתו יפעיל עליו משמעת סיעתית, שכן גם הוא לא מאוהדיו הבולטים של הרב עמאר. לעקוף את הוועדה, בפרט כשעומדות לרשות הכנסת שבועות ספורים, יהיה מסובך ביותר.

3. סיעת 'יש עתיד' תומכת במועמדותו של הרב דוד סתיו. מי שמוביל את התמיכה הוא שר החינוך, הרב שי פירון, חברו הטוב של הרב סתיו מארגון צוהר.

4. אנשיו הקרובים של הגר"ש עמאר ממשיכים להאמין בכל ליבם ש"הרב עמאר הוא הרב הראשי הבא". בעזרת ה', ובעזרת אולי עוד משהו שהם יודעים. האם הם מאמינים בכך באמת ובתמים? מי יודע.

5. באם ישונה חוק ההגבלה של גיל 70 (גם לכך יש התנגדות משפטית) יוותר הרב דוד סתיו על מועמדותו, לטובת הרב ישראל מאיר לאו. האם ירוץ הרב לאו לתפקיד? אם להגדיר זאת במדויק, נכון לעכשיו "הוא אינו מתלהב", אך "בהחלט אינו פוסל את האפשרות".

6. שיתוף הפעולה בין יהדות התורה לש"ס: "לא סוגרים שום דילים עם מפלגת הבית היהודי". ולא צריך לפרט ולהסביר למה ועל מה. מאחר ובפרק הזמן שנותר לא פשוט לבית היהודי להבטיח שלפחות מועמד אחד ייבחר מטעמה, הרי שבלי דיל ובלי שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות יתכן שבסופו של דבר הם ימצאו עצמם מול שני רבנים ראשיים חרדיים.

7. המועמד החביב ביותר על הגר"ע יוסף הוא הגר"ש עמאר, וכל חברי הגוף הבוחר הסרים למרות הגר"ע יבחרו בו. השאלה מה יקרה אם לא יהיה דיל מוסכם מראש. האם יתמוך הרב בבנו, הרב אברהם יוסף, אולי תצוף מחדש מועמדותו של הרב יהודה דרעי, ואולי יקצור את הפירות דווקא רב משורות הציבור החרדי-לאומי, כמו הרב שמואל אליהו (לשמחתו הגדולה של סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן).

8. אמש, בישיבת סיעת 'הבית היהודי', דנו בנושא. למי שציפה לסדקים ולחילוקי דעות בין המפד"לניקים שבסיעה לבין אנשי תקומה, ציפתה אכזבה. פה אחד הוחלט שאם צריך לרקוח דיל ולהאריך לשם כך את כהונת הרב עמאר, ייעשה הדבר. למשבצת האשכנזית הסכימו כולם על מועמדותו של הרב יעקב אריאל. חזרה לסעיף 1 – לא פשוט להעביר את החוקים, חזרה לסעיף 5 – ש"ס לא תסכים לרקוח דיל, ואידך זיל גמור.

9. "ומה תעשו אם ישונה החוק לשינוי גיל הבחירה, כולל אפשרות בחירה מחדש לרב מכהן, ותמצאו את עצמכם מול שני רבנים חרדיים – הרב עמאר והרב ישראל מאיר לאו?" את השאלה הזו הפניתי לגורמים בבית היהודי, שדי נבוכו לשמוע אותה. כן, הם חוששים מכך ומודעים לאפשרות. באין פרטנר במפלגות החרדיות לסגור מולו דיל, הם בהחלט בבעיה. בתחילה ניסו לרקוח את הדיל מול אנשיו של הרב עמאר, בהמשך עברו לפעול מול קודקודי ש"ס. כשהתברר להם שהגר"ע מתנגד לכל דיל עמם - ניסו לגשש מול החברים ביהדות התורה, אך כעת הולך ומתברר להם שהעסק נעול היטב מכל קצותיו, ויתכן שמפלגת הבית היהודי תמצא עצמה בלי רב ראשי מטעמה, למגינת לב חברי המפד"ל, שחלקם כבר הכינו בד לחליפות.

גפני מוותר על המדע

מתברר שלא הכול רע בכנסת החדשה. נכון, לשרים החרדים (לשעבר) נלקחו רכבי השרד, המאבטחים, הבודקה והצוות, אבל נותרו עדיין כמה נקודות אור.

ראשית, ראויים לציון כל המתנדבים בע"מ. מתברר, כי גם לאחר שפוטרו מתפקידם כליל, יש עוזרים (בכירים) שממשיכים לעבוד ללא כל תמורה עבור הבוס לשעבר ("אני אוהב אותו, לא עוזב אותו בשביל כל הון שבעולם. יש כמה חודשים דמי אבטלה, אחר-כך ה' יעזור"). אחרים ממשיכים לעבוד על משכורת שהופחתה משמעותית, מצפים לימים טובים יותר, אך לא מעלים בדעתם לנטוש.

עוד נקודה מפתיעה: יו"ר אגודת ישראל ויו"ר דגל התורה אינם רבים.

על המדף עומדת ראשות ועדת המדע (לא מציאה גדולה, ובכל זאת כל ראשות ועדה מעשירה את מלאי העוזרים בתקן) ולכל מי שציפה לקרב איתנים בין ליצמן לגפני - קבלו עדכון: למרות שהסיעה עדיין לא הודיעה לכנסת על מועמדה לתפקיד, מריבה לא תהיה.

מסתמן: גפני מאוהב בוועדת הכספים וימשיך לכהן בה כחבר (כולל עקיצות חוזרות ונשנות כלפי יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי, הערות אותן שולף גפני ממרומי ניסיונו רב השנים בתפקיד) ויעניק לליצמן את הראשות, בכיף. בלי מריבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!