המדריכה שיתפה בהתרגשות: "ראיתי איך הילד עובר מהפך בלתי רגיל"
בעמותת יד רחל נחשפים למאות מקרים קשים בקרב ילדים שהמצוקה המשפחתית הותירה אותם חשופים מול אתגרי החיים • כעת העמותה מגייסת עובדים, המעוניינים להשתלב במקצוע רווי משמעות ותחושת סיפוק • עדות מרגשת שהגיעה למערכת לא תשאיר אתכם אדישים
- יוסף אור כתבה מקודמת
- ה' כסלו התשפ"ב
יש אנשים שפשוט נולדו על מנת להעניק ולסייע לאחרים. הם חושבים עזרה לזולת ופועלים למען עזרה לזולת. כזאת היא עדינה, (שם בדוי) רכזת בעמותת יד רחל שמשתפת אותנו בפעילות המרגשת והמדהימה בה היא נוטלת חלק.
"לקום כל בוקר במין חדוות עשייה ורצון לעזור, זה משהו שאפשר רק להתפלל עליו. זאת מתנה אמיתית שקשה להעריך אותה, עד שנמצאים במקום הזה".
למי שלא מכיר, עמותת יד רחל מטפלת במהלך השנה באלפי ילדים המגיעים ממשפחות במצוקה, לרבות משפחות חד הוריות, הורים שעזבו את הבית ועוד מקרים מורכבים רבים הגורמים לפערי לימוד אצל הילד, בעיות התנהגות וקשיים רגשיים.
רוצים לתרום לקהילה? אנו מחפשים רכזות ומדריכות שיצטרפו לצוות המועדוניות שלנו:
עדינה, המשמשת כרכזת במועדונית בירושלים בוחרת לשתף אותנו בסיפור מרגש במיוחד שחוותה במועדונית, שלדבריה מהווה דוגמה ששופכת אור על הפעילות כולה. "יום אחד נכנס למועדונית ילד שובב ברמה בלתי רגילה. מציק, לא מקשיב ומפריע להתנהלות התקינה. אלא שלאחר שנות ניסיון רבות בתחום, מהר מאוד ידעתי לזהות אצלו מין רגישות ועדינות פנימית, שפשוט לא באו לידי ביטוי באופי שלו שהושפע מאוד מהסביבה המורכבת בה גדל". עדינה מציינת כי לראשונה הרגישה בחוש את הפתגם הקלישאתי "אין ילד רע, יש ילד שרע לו".
"העניין הוא שלא היו הורים בסיפור", ממשיכה לשתף. "האבא הסתבך עם התמכרויות להימורים והאמא לא הייתה לגמרי בריאה בנפשה, כך שהאתגר היה קשה שבעתיים. כיוון שלרוב חלק גדול מהתמיכה מגיע מכיוון ההורים. אחרי הכוונה והדרכה שהם עוברים על ידינו, הרבה יותר קל לפעול וליצור שינוי בדפוס ההתנהגות של הילד שמרגיש כי גם בבית משתנים היחס והאווירה כלפיו".
אלא שהפעם באופן מפתיע, מגמת השינוי החלה ממקור בלתי צפוי. "עקבתי אחרי הילד במשך כמה ימים. צפיתי בו מהצד בסוג של חוסר אונים. עד שיום אחד ילד במועדונית הציע לו לשחק במשחק הרכבה של מקלות שצריך לחבר אחד לשני ושמתי לב איך משהו אצלו מתרכך ורוח הסערה בה היה שרוי, קצת נכבית". מסבירה בשפתה הנהירה.
"לא שיש לי ידע רחב מדי בתחום הפסיכולוגיה, אבל הרגשתי שעליתי כאן על נקודה שאפשר לפתח אותה. הבנתי כי כנראה הילד חש במין מצוקה כל השנים בשל מחסור באמצעים מאוד בסיסיים בחייו, כך שלמד כי על מנת להשיג דברים, עליו לדחוף, לצעוק ולהשתמש בכל האמצעים עד אשר בקשתו תענה", מנמקת במקצועיות. "לכן, בשיחות סגורות ביקשתי מהילדים שהיו יותר מקובלים חברתית שפשוט יחלקו איתו דברים וישתפו אותו יותר במשחקים. כמובן שלכל ילד תורמת האינטראקציה איתנו ועם הילדים. אנו סבורים שעצם הפעילות במועדונית, היא התרופה הטובה ביותר לקשיים של הילדים. אולם אצלו הרגשתי בשינוי מיידי, במהפך בלתי רגיל שהתחולל בנפש שלו ובאישיות שלו וזה היה לא פחות ממדהים".
בימים אלו, תרה החברה אחר עובדים ועובדות מסורים, על מנת לאייש מספר משרות באחת מהמועדוניות הפרוסות בירושלים, חולון וראשון לציון.
"יש נערות רבות שמגיעות לכאן מתוך שליחות להציל נפשות, פשוטו כמשמעו" מספרת עדינה. "התפקידים מתאימים עבור כל אחד ואחת, בעלי אופי של נתינה, דאגה ואכפתיות שרוצים לחזור בסוף היום הביתה עם תחושת סיפוק אמיתית".
(פרטי הסיפור שונו על-מנת לשמור על חיסיון המטופלים)
מחפשים עבודה עם משמעות? מעוניינים להשתלב בארגון מדהים וערכי בעל אווירה משפחתית?
רוצים לתרום לקהילה? אנו מחפשים רכזות ומדריכות שיצטרפו לצוות המועדוניות שלנו:
בחולון, ראשון לציון וירושלים.
שעות העבודה בין 11:00-18:00 בימים א-ה. (לא עובדים בערבי חג ובחוה"מ)
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות