מקומם: מי דאג להעלות גוים מאתיופיה לישראל ומדוע?

עשרות אזרחי אתיופיה שישראל העלתה השנה במבצע חשאי מאזור הקרבות במדינה, התגלו כלא-יהודים. ברשות האוכלוסין וההגירה הגדירו את המבצע, שסיכן חיי אדם ואת יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם אתיופיה, כ"קנוניה מתוכננת שניצלה את המערכת". כך דיווח מיכאל האוזר טוב ב'הארץ'.

על פי הדיווח, כאשר 61 בעלי שורשים יהודיים הוברחו מלב אזור הקרבות באתיופיה, השרויה במלחמת אזרחים בשנה האחרונה, חשבו כי מדובר ביהודים - אלא שעד מהרה החלו לעלות ספקות משמעותיים: בבדיקה של רשות האוכלוסין התגלה כי רוב העולים הגיעו לבקשתו של אזרח ישראלי, שרצה להביא ארצה את גרושתו ואת פועליו, וכי רובם כלל אינם יהודים וככל הנראה חייהם לא היו בסכנה.

ההחלטה החשאית להביא ארצה קבוצה של אזרחי אתיופיה התקבלה במהלך השנה האחרונה על ידי ממשלת נתניהו, זאת בשל מידע שהתקבל בירושלים ולפיו חייהם בסכנה. באותו זמן, מלחמת האזרחים באתיופיה הייתה בשלביה הראשוניים והתמקדה בעיקר באזור חבל הארץ הצפוני תיגראי. החשש היה לחייהם של אנשי "זרע ישראל", בני משפחות בעלות שורשים יהודיים הזכאיות לעלייה ארצה על פי החלטת ממשלה, המתגוררים במקום.

השנה אישרה ממשלת בנט את ביצוע המבצע והוא יצא לדרך - 61 עולים הובאו מאתיופיה. הם שוכנו במרכז הקליטה בבית אלפא, ושם עברו הליך זיהוי על ידי משרד הפנים ורשות האוכלוסין. אלא שאז הבינו אנשי הרשות כי ככל הנראה בכלל לא מדובר בצאצאים לזרע ישראל וחייהם לא היו, בזמנו, תחת סכנה ממשית מכיוון שהם כלל לא התגוררו באזור הקרבות. בעקבות החשדות פתחה רשות האוכלוסין בבדיקה חשאית של הנושא.

מסקנות הבדיקה, כפי שצוטטו בדיווח: "ישנו ספק גדול אודות השתייכותם של המוזמנים לזרע ישראל למרות הצהרותיהם,. עוד נכתב: "מרבית המוזמנים כלל לא באו מאזור הלחימה כפי שנטען וכלל לא היו בסכנת חיים. לסיכום - למרבית חברי הקבוצה הנ"ל לא היה כל סיכוי להגיע לארץ". מקור בכיר ברשות הוסיף: "עד כה הצלחנו להוכיח את השורשים היהודיים של ארבעה עולים בלבד".

ברשות האוכלוסין בדקו מי גיבש את רשימת העולים וגילו כי 53 מתוך 61 מהעולים הגיעו ארצה בהתאם לבקשתו ולמידע שסיפק אזרח ישראלי בשם ס.ס. שעלה לישראל מאתיופיה ב-1996. "גרושתו הנוצרייה נכנסה לארץ עם בעלה הנוצרי ושלושה ילדים משותפים. שני בחורים טענו שהם ילדיו. מספר מוזמנים אחרים מטעמו תפעלו או עבדו בעסקים של ס"ס", נכתב במסמך הבדיקה של רשות האוכלוסין.

"התחושה שהתקבלה היתה שנוצרה כאן איזו קנוניה מתוכננת שניצלה את המערכת. רב הנסתר על הגלוי לגבי הכוונות שניתנו על ידי נציגי הקהילה בארץ", כתבה על כך מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות במנהל האוכלוסין, מיכל יוספוף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!