באמצע חודש אייר: האדמו"ר מסאטמר יצא לברכת אילנות
שבועיים אחר חודש ניסן, נצפה האדמו"ר מסאטמר בקרית יואל יוצא לברכת האילנות • סאטמר עדיין לא הפכה לאמישנוב: סיבת האדמו"ר למעשיו - הלכתית מובהקת
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- י"ב אייר התשע"ג
- 12 תגובות
סאטמר הפכה לאמשינוב? כנראה שלא. אך אתמול (א) בצהריים נצפה האדמו"ר מסאטמר בקרית יואל יוצא לברכת אילנות, כמעט שבועיים לאחר כניסתו של חודש אייר. הסיבה - הלכתית מובהקת.
עמודי תמונות הרבנים והאדמו"רים באתרים, בעיתונים, בשבועונים ובמגזינים החרדיים של חודש ניסן, מלאו בתמונות ההווי של חודש זה, הגדוש באירועים שרובם ככולם עוסקים במצוות הנוגעות לניסן. החל מברכת האילנות, המשכו בכל תהליכי אפיית המצות, וגם מעמדי עלייה לרגל, תפילה בכותל המערבי, נעילת החג וביקורים הדדיים של גדולי ישראל.
אך בעוד שמרבית המעמדים התמקדו פחות או יותר סביב חלק מהחודש בהם היו רלוונטיים, הרי שתמונות ברכת האילנות אצל גדולי ישראל, מתפרסות על פני כל החודש, החל מאלו שממהרים כבר ביומו הראשון של החודש לברך את הברכה – החד שנתית, ועד לאלו שממתינים מסיבות שונות עד לרגע האחרון של סוף החודש.
מקובל לחשוב, כי כאשר תם וחלף לו חודש ניסן, לא נצפה יותר בתמונות אילנות הפרי המלבלבים כשברקע שלהם, עומד גדול ומברך. "היום זהו יום האחרון שבו אפשר לברך" – מקובל לומר בקרב הציבור.
אבל דווקא אתמול בצהריים, כמעט בעיצומו של חודש אייר, יצא האדמו"ר מסאטמר לברכת האילנות בקרית יואל, והזים בכך את המסורת שהשתרשה בפי רבים. אילנות אלו החלו לפרוח וללבלב רק בימים האחרונים, והאדמו"ר המתין לשעת כושר זו, כדי לברך למהדרין, בשם ומלכות.
"רבים שוגים בהלכה", הקדים האדמו"ר והסביר למקורביו, "וסבורים משום מה, שזמן הברכה הוא רק בחודש ניסן. אולם זה איננו נכון על פי ה'שולחן הערוך'. הברכה בשם ומלכות מותרת כרגיל, במשך כל זמן הפריחה, עד לרגע שבו האילן מניב פירות והם נובטים ונראים על גביו. המקור לאלו שסבורים שאין מקום לברך בחודש אייר, הוא על פי הקבלה בלבד, שממנה עולה שאין לברך בשם ומלכות לאחר חודש ניסן. אולם בפועל, כאשר אצלנו האילנות החלו לפרוח בשטח רק כעת, ודאי שניתן לברך בהידור, בשם ומלכות".
עמודי תמונות הרבנים והאדמו"רים באתרים, בעיתונים, בשבועונים ובמגזינים החרדיים של חודש ניסן, מלאו בתמונות ההווי של חודש זה, הגדוש באירועים שרובם ככולם עוסקים במצוות הנוגעות לניסן. החל מברכת האילנות, המשכו בכל תהליכי אפיית המצות, וגם מעמדי עלייה לרגל, תפילה בכותל המערבי, נעילת החג וביקורים הדדיים של גדולי ישראל.
אך בעוד שמרבית המעמדים התמקדו פחות או יותר סביב חלק מהחודש בהם היו רלוונטיים, הרי שתמונות ברכת האילנות אצל גדולי ישראל, מתפרסות על פני כל החודש, החל מאלו שממהרים כבר ביומו הראשון של החודש לברך את הברכה – החד שנתית, ועד לאלו שממתינים מסיבות שונות עד לרגע האחרון של סוף החודש.
מקובל לחשוב, כי כאשר תם וחלף לו חודש ניסן, לא נצפה יותר בתמונות אילנות הפרי המלבלבים כשברקע שלהם, עומד גדול ומברך. "היום זהו יום האחרון שבו אפשר לברך" – מקובל לומר בקרב הציבור.
אבל דווקא אתמול בצהריים, כמעט בעיצומו של חודש אייר, יצא האדמו"ר מסאטמר לברכת האילנות בקרית יואל, והזים בכך את המסורת שהשתרשה בפי רבים. אילנות אלו החלו לפרוח וללבלב רק בימים האחרונים, והאדמו"ר המתין לשעת כושר זו, כדי לברך למהדרין, בשם ומלכות.
"רבים שוגים בהלכה", הקדים האדמו"ר והסביר למקורביו, "וסבורים משום מה, שזמן הברכה הוא רק בחודש ניסן. אולם זה איננו נכון על פי ה'שולחן הערוך'. הברכה בשם ומלכות מותרת כרגיל, במשך כל זמן הפריחה, עד לרגע שבו האילן מניב פירות והם נובטים ונראים על גביו. המקור לאלו שסבורים שאין מקום לברך בחודש אייר, הוא על פי הקבלה בלבד, שממנה עולה שאין לברך בשם ומלכות לאחר חודש ניסן. אולם בפועל, כאשר אצלנו האילנות החלו לפרוח בשטח רק כעת, ודאי שניתן לברך בהידור, בשם ומלכות".