האלמן התייסר: בכיתי שעות על גבי שעות למה? למה? למה?!

היה זה לפני מספר חודשים, אני מקבל טלפון. מבעד לשפופרת אני שומע קול של יהודי מבוגר: "מרדכי, שלום וברכה, אני אשמח לפגוש אותך". כשהגיע, ראיתי לפניי יהודי מבוגר בעל מראה מכובד בגיל שבעים ושלוש. "תשמע מרדכי", הוא אמר, אתה חייב לפרסם את הסיפור שלי.

אני נשוי זה חמישים ושלוש שנה, זה זמן די מכובד לחיות בזוגיות. ועל מה שרבנו לפני חמישים ושלוש שנה רבנו כל השנים.

צר לי להגיד לך אבל נכשלתי בענק בזוגיות שלי, הייתי רב עם אשתי ואשתי רבה איתי כבר חמישים ושלוש שנה.

מתווכחים, רבים, צועקים, פוגעים, משלימים, וחוזר חלילה. לא ויתרנו אף פעם על 'ה ת ע נ ו ג'.

לפני חודש וחצי אשתי נפטרה. קיבלה דום לב ונפטרה בחדר שינה שלנו בשנתה. כאילו כעסה עליי ולא רצתה להיפרד ממני בכלל.

לפני כשבועיים, בשעת לילה מאוחרת בעודי שוכב על מיטתי, החלו להתרוצץ בראשי מחשבות. חשבתי לעצמי מדוע רבנו כל השנים? על מה רבנו? מה היה חסר לנו? נעצבתי מאוד ומעיניי זלגו דמעות. בכיתי שעות על גבי שעות למה? למה? למה?!

ואז הגעתי לתובנה - שאומנם היא מאוחרת מידי בשבילי כי אשתי הלכה לעולם שכולו טוב.

והיא הסיבה למה רבנו כל השנים - פשוט גם אני וגם אשתי, וזו הייתה הבעיה של שנינו, שניסינו חמישים ושלוש שנים שבן הזוג ישתנה, שהוא יהיה כמו שאני רוצה. ופשוט לא ידענו להשלים עם החסרונות של כל אחד. במקום לנסות להשלים שזה בן הזוג שלי אלו המעלות שלו ואלו החסרונות שלו. ולהשלים שיש דברים שככה הם יישארו וזהו, ורק להתמקד בדברים הטובים שיש בשני.

וכך עברו השנים. עוברת עוד שנה ועוד שנה ואתה רואה שכמה שאתה מעיר לבן הזוג שלך על דברים שמפריעים לך והוא לא משתנה. זה המצב, זה הבן אדם. יש לו דברים שהוא ככה, זה הטבע שלו! אבל אתה ממשיך לנסות להנדס אותו מחדש שיהיה בדיוק כמו שאתה חולם.

ובמקום פשוט להשלים שזה בן הזוג שלי שהשם נתן לי, וכל אדם בעולם יש לו דברים טובים ודברים קצת פחות טובים. והשאלה היא למה אני נוטה להסתכל 'פחות' על הדברים הטובים ו'יותר' על הדברים הפחות טובים.

כותב השורות, מרדכי רוט.

בהרבה מן המקרים של מריבות בין בני זוג הבעיה היא הסתכלות והתמקדות בדברים הפחות טובים שיש בבן הזוג ולא בדברים הטובים. ובמקום שאדם ינסה להשלים שזה בן הזוג שלו הוא לא מוכן להשלים שיש דברים שאדם כך נולד וזה טבעו ולהשלים שיש דברים שזה בן הזוג השני וזו המציאות וזה יישאר כך עד מאה ועשרים שלו. ואז כאשר יש השלמה הכול נרגע. במקום זה אנשים מנסים כל חייהם הנה אולי בן הזוג שלי ישתנה עכשיו. אז פשוט כדאי לשחרר ולנשום ופשוט להשלים זו המציאות! אחד הדברים שמאוד יכולים לרפא זו השלמה עם מצבים בחיים שזו המציאות והדבר לא ישתנה וכך יישאר.

 לדוגמה אנשים ל"ע שמגלים אצלם מחלה שהם הולכים למות תוך זמן קצר ממנה. אז בשלב הראשון מגיע השלב של הבכי וחוסר ההשלמה, בשלב השני מגיע שלב ההשלמה ואז האדם נרגע ומקבל את זה ביתר רוגע.

איך פעם אמר לי יהודי: 'שלושים שנה ניסיתי שאשתי תהיה נקייה והבית יהיה מסודר, ומה אתה חושב?! עד היום עברו שלושים שנה והבית לא נקי ולא מסודר! במקום שהייתי משלים עם זה התרגזתי עליה שלושים שנה - גם לא עזר וגם רבתי עם אשתי שלושים שנה'.

ואתה יודע על מה אני מתחרט על משהו אחד שהלוואי והיה לי שכל לפני חמישים ושלוש שנה את התובנה שיש לי היום. להשלים. תגיד לאנשים שמגיעים אליך שהם היו יכולים לא לריב רק אם הם ישלימו. שישלימו שיש דברים שאי אפשר לשנות. להשלים שזה בן הזוג הכי טוב שהשם נתן לי. להשלים שהיא פשוט אשתי. לאנשים קשה להשלים ולהאמין לבורא עולם ולהיכנע אליו ולהאמין שבן הזוג שלי זה הדבר הכי טוב שהשם הביא לי.

חשוב לי להדגיש: כמובן שיש דברים שאסור להשלים איתם ואסור שיהיו וצריך לטפל בכך, אבל אני מדבר על הרבה דברים שיש בין בני זוג שאפשר להשלים איתם במקום לסבול שנים רבות.

אני מדבר על השלמה. על בני זוג שהם אנשים טובים בבסיסם, אבל לכל אחד מבני הזוג מפריע דברים אצל השני. לדוגמה: לגבר מפריע הסדר וניקיון של האישה, ולאישה מפריע שהוא מגיע מאוחר הביתה.

אם רואים שהבסיס טוב בין בני הזוג שזה אומר: כבוד, מחמאות, תקשורת, אבל יש דברים שהשני לא מצליח להשתנות בהם אחרי ששוב ושוב ניסינו, אז מגיע שלב ההשלמה. שזה בן הזוג שלי וזה מה שהוא...

אני לא אומר שכמובן אי אפשר לנסות לשנות דברים בצורה יפה, או אפילו בטיפול. אבל כל אחד יודע בתוך ליבו שיש דברים שהוא יכול להרפות ולהשלים. היום לצערנו השיטה - מה זה להשלים? לא טוב לך תזרוק, תחפש אחרת!

ובזה אני בטוח שאם אחד מבני הזוג מסתכל ומתמקד בדברים הטובים ומנסה להשלים את מה שאין הוא יראה רק טוב ואור בחייו.

יש משפט ידוע לא שורפים את מה שיש בגלל מה שאין.

הלוואי שיהיה שלום בעולם. אהבה, אור ואמונה. הלוואי.

שבוע טוב לכל עם ישראל היקר, שבוע של בריאות איתנה, שבוע של שלום ובשורות טובות.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!