כתב אישום נגד 'קצא"א' ו-4 בעלי תפקידים: "פגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו"

המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר (שלישי) לבית משפט השלום בב"ש כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך.

על פי כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה- סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה- ארתור וייס וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א, נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.  

סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון ₪. התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. במסגרת זו, הוקם צוות חקירה מיוחד (צח"מ) ביחידה שערך פעולות חקירה משמעותיות אשר שפכו אור על נסיבות האירוע.
 
כעולה מכתב האישום בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א- קו צינור אשקלון אילת בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת, אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה.

לצורך כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.
 
מכתב האישום עולה, כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ- 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.
 
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א.  האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו, נגרמו על פי כתב האישום, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו. 

כתב האישום, אשר הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.
 
נזכיר גם שבעקבות האירוע, הוגשה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו. במסגרת גישור שהתקיים במסגרת ההליך האזרחי, הצטרפה המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים. זאת לאור עמדתה, כי המדינה היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך – לכלל הציבור.
 
במסגרת הסכם הפשרה, שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בב"ש ובו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ- 100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!