תורה תורה חיגרי שק • רבבות בהלווייתו של הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל • וידאו

ברוך דיין האמת: אבל כבד בעולם היהודי, עם פטירתו של הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל.

כמאה אלף איש השתתפו בהלוויתו של הגאון הרב יעקב יוסף הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, רב שכונת גבעת משה וראש בית המדרש 'חזון יעקב' בירושלים, והוא בן 66 בלבד בפטירתו.

הגאון נפטר בערב השבת בשעה 3:30 לערך, בבית החולים הדסה עין כרם.

הלוייתו יצאה בשעה 04:30 מבית הכנסת 'בורוכוב' רחוב דוד בשכונת הבוכרים, להר המנוחות בירושלים, שם נטמן למנוחת עולמים.

צילום: א. ר.


בשל השבת הספידו קצרות רק אביו הגר"ע ובנו יונתן. כך גם פסק הגר"ע כי רק מי שמתכווין לשהות בירושלים רשאי להשתתתף בהלוויה, וזאת כדי להמנע מחשש חילול שבת.

בשנה וחצי האחרונות חלה הגר"י זצ"ל במחלה הממאירה, ונזקק לעבור טיפולים קשים ומרים כשהוא מקבל את הייסורים באהבה. רבנים ומקובלים הוסיפו לו את השם 'חי', ותלמידיו הרבים שומעי לקחו העתירו לרפואתו של הרב יעקב חי בן מרגלית. אך נגזרה הגזירה, ובערב שבת פרשת טהרה השיב את נשמתו ליוצרה.

עוד בנושא:
• מהסרת הפרוכת ועד סתימת הגולל • גלריית ענק
• בצל האבל הכבד • השבת אצל הגר"ע יוסף
• זכרון יעקב • מראות מחיי הגר"י יוסף זצ"ל
• "הלך בדרכי אביו" • בנימין נתניהו מספיד הגר"י יוסף זצ"ל
• מרביץ תורה • 48 שעות שעות במחיצת הגר"י יוסף זצ"ל
• צוואתו האחרונה של הגר"י: לא לערב שוב את השלטונות

מאז שנודע לו דבר מחלתו, הגביר הגר"י את קצב לימודו, ואף עבד בשבועות האחרונים על הוצאת ספרו החדש.

הותיר אחריו את אביו הגר"ע, אחיו הגר"ד יוסף, ראש ביהמ"ד 'יחווה דעת', הגר"י יוסף, ר"י 'חזון עובדיה', הגר"א יוסף, רב העיר חולון, והגר"מ יוסף ראש בד"ץ 'בית יוסף'. רעייתו שתחי', ושמונה ילדים, בהם בניו הרבנים: עובדיה, עמרם, אברהם בנימין, יונתן ומשה,


תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

ואלה תולדות:

הרב יעקב יוסף זצ"ל נולד בירושלים בכ"ג תשרי - מוצאי שמחת תורה שנת תש"ז, כבנו השני של הגר"ע יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה.

בבחרותו למד בישיבות 'פורת יוסף' ו'קול תורה' בירושלים, שם קנה את תורתו, לאחר נישואיו עם רעייתו הרבנית נצחיה שתחי' למד בכולל 'קול יעקב' ובמוסד הרב קוק בירושלים, שם גם הוסמך לרבנות.

בגיל 26 החל במסירת השיעורים לאחר שאביו הגר"ע התמנה למשרת רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו, ואף בבית הכנסת 'בורכוב', שם ביקש ממנו אביו ש"לפחות ישמור על המניין", הגר"י השקיע ביתר שאת, יסד שם שיעורים לבעלי בתים - שהפכו ליומיים ומשכו אליהם קהל רב.

ברבות השנים נקרא אל הדגל הפוליטי, וכיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם ש"ס. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ ברשימת ש"ס, שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת, ונבחר במסגרתה לכנסת,

לאחר פרישתו מהכנסת ייסד את ישיבת 'חזון יעקב', הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה ז"ל. והחל לכהן כרב שכונת גבעת משה בירושלים, הגר"י שימש גם כחבר במערכת הכשרות 'בד"ץ ישא ברכה' ואף ישב רבות בהרכבי מושבי בית הדין של 'קהילת היראים' בירושלים שבראשות האב"ד הגאון רבי ישראל שווארץ.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 תמך במפלגת האיחוד הלאומי, ואף כתב הסכמה לספר 'תורת המלך' שעורר סערה תקשורתית בעקבות עיסוקו בהלכות הקשורות להריגת גויים, בזמן שלום ובזמן מלחמה, בעקבות כך אף זומן לחקירה במשטרה. לאחר שסירב להתייצב אליה - עוכב לחקירה על ידי המשטרה בשעת בוקר, בדרכו חזרה מתפילה בקבר שמעון הצדיק, אך שוחרר לאחר חקירה קצרה.

בכל שנה בל"ג בעומר נהג להדליק את המדורה בהדלקה המסורתית בציון 'שמעון הצדיק' בירושלים.

במשך עשרות שנים נשא בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים וברחבי הארץ, דרשותיו התאפיינו בסגנון פשוט ועממי שחיבבו אותו על קהל השומעים.

גדלותו בתורה ובעומק ההלכה הייתה לאין שיעור, נודע במיוחד בכוח התמדתו בתורה שעות על גבי שעות, ולימוד במסירות נפש של ממש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!