מושב הקיץ • שרי רוט עם טור מיוחד: חמש זירות מדממות

זירת הוועדות:

מי שחשב שחיי אופוזיציה משעממים, עומד בימים אלו על טעותו.

מתברר, כי על מעט התפקידים להם זוכה האופוזיציה - ניטשים בימים אלו קרבות עזים, אפילו יו"ר הקואליציה החדש יריב לוין אינו מאמין למראה כמות האמוציות המושקעת בקטטות הללו. עד כה נראה כי הוא נוקט במדיניות של אי התערבות, אך באם סגנון 'גן הילדים' יימשך - הוא ייאלץ לעשות מעשה.

הנידון הוא ארבעת התפקידים אותם קיבלה האופוזיציה: יו"ר האופוזיציה – תפקיד שכבר הוענק ליו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', ראשות ועדת הכלכלה, ראשות הועדה לביקורת המדינה וראשות ועדת המדע.

ש"ס מצידה טוענת, כי לאחר שהעבודה זכתה בתפקיד היוקרתי הנ"ל, אין סיבה שהיא עצמה לא תקבל שתי ועדות. למה שתים? לכאורה הגיוני שהמפלגה הגדולה באופוזיציה תקבל את תפקיד היו"ר, אבל אין כל סיבה לכך שמפלגה בת 11 מנדטים תקבל שתי ועדות, אחת המגיעה לה ועוד אחת על חשבון העבודה. מסבירים בש"ס: יהדות התורה מונה רק 7 חברים, הייתכן שגם הם וגם אנו נקבל ועדה אחת, שווה בשווה?

ביהדות התורה מתעקשים כמובן על ראשות ועדה 'נחשבת', ואם ש"ס מתעקשת על ועדת הכלכלה, 'מוכנים' ביהדות התורה 'להסתפק' בועדה לביקורת המדינה. על פחות מכך, קרי ועדת המדע, "אין על מה לדבר". בש"ס, כאמור, מבקשים גם וגם.

בעבודה מתקשים להבין את ההיגיון של ש"ס. מבחינתם, ועדת הכלכלה 'שלהם' (המועמד המוביל הוא ח"כ אבישי ברוורמן), את הועדה לביקורת המדינה וועדת המדע הם מותירים למפלגות החרדיות.

הצעת פשרה אותה ניסו להציע, דיברה על כך שכל מפלגה תקבל תפקיד אחד, הם את היו"ר, החרדיות שתי ועדות, ומרץ, גם היא סיעה באופוזיציה, ועדה נוספת. אלא שעד מהרה התעורר חשדן של המפלגות החרדיות, והן קלטו כי מרץ 'אינה עומדת בתור' לקבל ועדה, וכי הועדה תועבר בסופו של דבר לידי מפלגת העבודה.

עד שהצדדים מסיימים להתקוטט הועדות הנ"ל אינן מתאכלסות ביו"ר קבוע, ומסתפקות ביו"ר הזמני. עד שיבוא יו"ר הקואליציה ויחליט, אולי 'יעניש' אותן ויחלק את השלל למפלגות מהקואליציה? כפי שהדברים נראים כעת ח"כ יריב לוין אינו מהסוג שיתעמת עם מפלגות, ודאי לא בנושאים קטנוניים, והוא ימתין בסבלנות עד שהן תסיימנה לריב. או שתפקע סבלנותו...

זירת הרבנות הראשית:

כמו במשחק הקוביה ההונגרית מנסים החלקים השונים לתפוס את מקומם, עד כה רב הבלגן על המסודר.

וככה עובדת הקוביה.

אם.

אם ישונה החוק להארכת גיל הרבנים הראשיים ויותר להתמודד גם מעל 70 שנה, הרי שיש סיכוי טוב לרב יעקב אריאל מרמת גן לזכות בתפקיד.

למה מדובר ב'אם' בלבד? כי המלצת היועץ המשפטי קובעת בדרך כלל שאם משנים חוק הנוגע לבחירת אישים - השפעת השינוי לא תחול על הבחירות הקרובות. עם זאת, מדובר בהמלצה בלבד, כך שסיכוי לשינוי יש גם יש. אחרי הכול, גם החוק להארכת כהונת הרב הראשי, המכונה בשם 'חוק הרב עמאר' דומה בבסיסו לחוק הנ"ל.

אם.

אם ישונה החוק להארכת גיל הרבנים הראשיים, למה שהרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של העיר תל-אביב, ומי שכיהן בעבר כרב ראשי לישראל, לא יציע אף הוא את מועמדותו? נכון שבנו, הרב דוד לאו, רבה של העיר מודיעין, חשב אף הוא להתמודד על התפקיד, אך ברור כי אם לאב ישנו סיכוי להיבחר, הבן יוותר על האפשרות. תמיד יוכל לשוב אליה בעוד עשר שנים...

כך או כך, מדובר בביצה שלא נולדה, וכפי שמגיבים רשמית בלשכת הרב לאו, "הרב אינו עוסק בנושא לעת עתה".

אגב, אם אכן יתמודד הרב לאו, סיכויי בחירתו נוסקים לגבהים. הרב מחובר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמשפחתו, משתתף בכל אירועי המשפחה, ונחשב במובן מסוים ל'רב של המשפחה'. גם בחוגי המפד"ל מעמדו איתן, שלא לדבר על החוגים החרדיים, כולל בש"ס.

אם.

אם תוארך כהונת הרב עמאר, תבקש 'הבית היהודי' בתמורה מינוי 'שלה' למשבצת האשכנזית. הרב סתו, הרב אריאל או הרב יעקב שפירא, מועמדו של סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן. מאידך, הרב בן דהן לא יסכים 'לשלם את המחיר' ולתמוך בבחירתו של הרב עמאר, באופן רשמי בשל העובדה שהוא אינו נותן יד לדילים, ומשום שהרבנים הם שצריכים להחליט על מועמדים לרבנות הראשית.

אם.

אם לא תוארך כהונת הרב עמאר, תתפנה המשבצת הספרדית לרב ראשי ד"לי – מועמד מוביל הוא הרב שמואל אליהו, החביב אף הוא של הרב בן דהן, או אז המשבצת האשכנזית תוכל להיות שייכת למועמד אשכנזי. כאמור לעיל.

אם.

אם ירוץ הרב ישראל מאיר לאו לתפקיד, לא ירוצו הרבנים גרוסמן וסתו לתפקיד. הרב גרוסמן בכל מקרה לא אמר את המילה האחרונה באשר לכוונתו בנושא.

אם.

אם לא ירוץ הרב לאו, ואם יחליט הרב סתיו שסיכוייו להיבחר הולכים וגדלים, תעשה ש"ס כל מאמץ כדי לסכל את בחירתו, לא רק כדי שיהדות התורה לא תוכל לתקוף אותה על דיל עמאר-סתיו המפורסם, אלא משום שראשי ש"ס מתנגדים למינוי, כך גם הגר"ע יוסף שאמר את דברו בהקשר זה. מצד שני, צריך לזכור שהרב סתיו הגיע לנחם בימי השבעה, ואם הגיע - מן הסתם הוזמן להגיע.

הזירה הש"סית:

לא נכביר מילים מחדש על המאבק סביב סוגית תואר היו"ר למפלגה, עד כה מעדיף הרב עצמו לשמור על קונספט 'שלושת הקודקודים', ואינו מוכן לשמוע על אפשרות אחרת. אם תרצו, זהו הנס הגלוי של ח"כ אלי ישי, שעדיין נושא בתואר היו"ר, הגם שהוא חולק אותו.

די היה לעקוב אחר ההתרחשויות הפנים ש"סיות בימי השבעה לפטירתו של הרב יעקב יוסף זצ"ל, כדי להבין עד כמה מדובר ביורה רותחת. בעוד אלי ישי מקפיד לבלות את כל ימות השבוע אצל הגר"ע, יחד עם המנחמים הרבים שצבאו לפתחו, אריה דרעי בחר להגיע רק כשהגיעו המוזמנים הנבחרים, אבל דאג לשגר כל העת את אנשיו יוסף חיים כלף ודוד עמאר (המשמש גם כעוזרו הצמוד של הרב יצחק יוסף, ומסתבר, תופתעו, שאין כאן ניגוד אינטרסים), שביצעו את הוראותיו בשמירה על הדלתות והתמונות...

ההוראות מלמעלה היו ברורות: כל תמונה עוברת רק באישור, תמונות של רבנים וגדולי ישראל פוזרו לתקשורת כמעט באין מפריע, תמונות של פוליטיקאים ניתנו במשורה. הרצון היה למתג את ימי השבעה ככאלו שאליהם הגיעו בעיקר גדולי ישראל. תמונות מביקורו של שר הביטחון משה בוגי יעלון, לא הצלחתי לראות עד עצם היום הזה. ויש תמונות, הרי הן שמורות במצלמתו של צלמנו בשטח. היתר מיוחד ניתן במקרה בו מגיע לנחם ח"כ חרדי, המשול כרב, ותמונתו מותרת לבוא בקהל.

ומפאת קדושת ימי השבעה נעצור כאן.

הזירה הפנים חרדית:

בהמשך למאבק הועדות נזכיר (לכל מי שלא חשב על כך בעצמו), כי אם תינתן ראשות ועדה ליהדות התורה ייפתח הקרב הבא: למי ילך התפקיד? מספר אחת ברשימה, יעקב ליצמן, או שמא ליו"ר דגל התורה משה גפני...

באשר לש"ס, אם תחליט להעניק את ראשות הועדה לח"כ שאינו משלישיית היו"רים עשויה הסוגיה להיפתר בשקט יחסי. אם יוחלט כי אחד מהקודקודים מקבל את ראשות הוועדה - צפו למלחמת עולם שלישית ומשולשת.

בקשת רחמים שלוחה מכאן ליו"ר הקואליציה יריב לוין, שטרם הורגל להכניס את ידו לרפש. יעבור לך, יריב, תלמד גם תלמד לנהל את הקרבות הללו. רק הקפד נא לנקות את ידך בכל פעם בה תוציא אותה לאוורור קל מביצת הזוהמה. שלא יידבק גם בך, חלילה.

הזירה הקואליציונית:

בשעה טובה וגם מוצלחת תפתח הכנסת מחדש את שעריה ביום שני הקרוב, לאולם המליאה יעלו ויבואו החברים. וראש הממשלה ייאלץ להתמודד עם שתי המפלגות שחברו אליו - ללא עודף סימפטיה אליהן, יש עתיד והבית היהודי.

יש אומרים, שבביקור הניחומים של הגר"ש אויערבך סיפר לו הגר"ע יוסף שנתניהו בכה לו שאין לו כוח ללפיד, אחרים טוענים להד"ם, וכי הדברים לא נאמרו בשם נתניהו אלא בשם הרב שהתרשם כך בעצמו.

בשיחה עם אלי ישי, הוא טוען נחרצות "נתניהו לא דיבר איתי מעולם נגד לפיד". אם אכן כך, משתמע שהרב לא אמר זאת, שהרי האיש היחיד בש"ס המדבר עם ביבי בימים אלו הוא ישי, וכל דבר שייאמר לרב בנושא - ייאמר מפי ישי. אם ישי לא אמר, הדברים לא נאמרו, ואז גם הרב לא אמרם.

כך או כך, משא כבד מוטל על כתפיו של נתניהו, וספק אם מתחשק לו "לחזור לעבודה". בפניו ניצבים כמה מכשולים: העברת תקציב, חוק גיוס בני הישיבות, ולסיום - בחירת נשיא המדינה הבא.

מצד שני, הוא בישל לעצמו את הדייסה.

מצד שלישי, וכי הייתה לו ברירה?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!