ב'המודיע' ייסדתי את מדינת החרדים • טור מושחז

קראתי את מאמרו של יעקב שמעונוביץ בעיתון 'המודיע', שאיים בהקמת אוטונומיה חרדית בערים בני-ברק, ירושלים, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש, ואלעד - וממש התחברתי למה שנכתב שם,

אני אפילו רואה את זה בעיני רוחי מתגשם בקרוב ממש.

נגיד ככה: אנחנו נהיה ה"שתי מדינות לשני עמים" הכל-כך מיוחל ומתבקש, ונחיה בשלום לצד שכיננו ממדינת ישראל. הרי אין סיבה ממשית שנריב איתם. אנחנו לא נכפה עליהם את דעתנו, ולהם לא תהיה זכות לכפות את דעתם עלינו. אוטונומיה נפרדת, אמרנו.

בבכל הקשור לכבישים ותשתיות, נוכל להמשיך לבקש שתושבי מדינת ישראל יעשו זאת עבור האוטונומיה שלנו. הרי בין כה עד היום אנחנו נוסעים בכבישים שאף חרדי עוד לא סלל, ואנחנו חיים בבני ברק על התשתיות שהם סיפקו לנו.

שימשיכו עם זה. הרי צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

במקרה חירום הדורש טיפול רפואי מקצועי, תמיד נוכל להטיס אותו מבני-ברק לתל השומר, כמו שבני דודינו מעזה או רמאללה עושים. כמובן שזה יהיה כרוך בהנפקת ויזות מתאימות, אבל אלו דברים של מה-בכך עבור אנשים כמונו. במיוחד אחרי שעזר מציון כבר הקימו ממש בניין שלם.

תרופות נוכל לייבא מהמדינה שלידינו, כמובן לאחר קבלת אישור מ'וועדת הרבנים לענייני תרופות'. ואם יהיה מחסור, תמיד אפשר לבקש מהאנשים שהקימו את 'קופת העיר', שישבו ויכינו נוסחאות חדשות לתרופות על טהרת הקודש.

צבא אנחנו לא צריכים, כי בין כה לא נתגייס. כנ"ל לגבי משטרה, כי הרי אין פשע אצלנו. את כל הפרענקים, בעלי תשובה, מזרוחניקים לשעבר, שבבניקים, באבות שעסוקים במתן שוחד - את כל מי שנכלל ברשימה הזו, נגרש בטרנספר הישר אל המדינה של מרביצי הקשישים.

הכלכלה שלנו תשגשג, ללא ספק, ברמות מטורפות. אנחנו נייצא את כל מוצרי הסת"ם והיודאיקה לכל העולם. כי סופרי סת"ם הלא לא חסר לנו. גם משגיחי כשרות יש לנו עודף, ונוכל לספק למדינה שלצידנו כמה שרק יירצו, זאת במידה והמסורתיים עוד ידרשו כשרות.

אצלנו הכל יהיה כשר ממילא, כי משרד ה"ת" (לשעבר תמ"ת) ידאג לכך, אם כי סביר להניח שרוב המשגיחים ישתייכו לחסידות של הרב השר שליט"א. אבל למה להתעסק בזוטות.

כשתגיע לאיזור אישיות בכירה מארה"ב לביקור, נדרוש שתגיע גם אלינו, כדי להתרשם מהפיתוחים האחרונים, כמו ארגוני חסד וגמ"חים חדשים שנפתחו. בטוחני שכל המבקרים ירצו להעתיק את ההמצאות שלנו.

לפני שמחתנים ילדים יהיה אפשר ללכת לחו"ל, מבלי להיכנס להוצאות מטורפות של טיסות וכדומה. פשוט נעבור את הגבול בכרטיסיית כבוד הרב-קו באוטובוס.

עד אז ייצאו, כמובן, הנחיות ברורות מטעם הכנסייה הגדולה, בעניין כמה כל אחד צריך להפריש לצדקה למען מוסדות התורה והיראה. כי מישהו יהיה חייב הרי לממן את האוטונומיה שלנו.

חוקי המדינה יהיו חוקי התורה, רק שהם יעברו תיקונים של ועדות רבנים למיניהם. שם, בוועדות, יישבו העסקנים החשובים דפה, שלוחי דרבנן, וייקבעו את סדר יומנו. אבל לא נורא. לזה יהיה לנו קל להתרגל.

כי את זה הם עושים לנו גם כיום.

ימות המשיח, אין ספק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!