פרי מבטיח: "תוך ששה שבועות נציג חוק היסטורי"
בתום ישיבה ראשונה שקיימה הועדה לקידום השוויון בנטל, הבטיח היו"ר: "מהלך רגיש, אבל צרכי הצבא יהיו בראש" • מדוע נקלעו השרים עמיר פרץ ולימור לבנת לעימות?
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ד' אייר התשע"ג
- 12 תגובות
יעקב פרי. צילום: פלאש 90
ועדת פרי, ובשמה המלא 'הועדה לקידום השוויון בנטל', בראשותו של השר יעקב פרי, התכנסה היום (א) לראשונה, בהשתתפות נציגי צה"ל ומינהל השירות האזרחי.
המגמה המכוונת על ידי משרד ראש הממשלה בשיתוף פעולה עם שר הביטחון בוגי יעלון ובאופן לא רשמי היא להביא למציאת פיתרון, באמצעות מתווה איתו יוכלו החרדים להתמודד גם אם לא יאהבו אותו לכתחילה ולא יתמכו בו באופן רשמי. גם בהסכם הקואליציוני עם יש עתיד והבית היהודי כלול מתווה גיוס פשרני במקצת, בפרט ככל שנוגע הדבר לקדנציה הקרובה.
אולי ניתן לראות סימן לכך בעובדה שניסיון של גורמים חרדים לא פורמאליים לארגן ביקור לשר הביטחון בישיבות חרדיות הוקפא, ברמיזה שעדיף לא ליצור כותרות בשלב זה. כחלק המדיניות הפרקטית הוחלט למעט בכותרות לתקשורת ולהתמקד בעבודת הוועדה, בכדי למצוא פתרון יעיל.
תא"ל גדי אגמון, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, סקר בפני המשתתפים את יעדי הגיוס של צה"ל, תוך שהוא מסביר כי צה"ל נכון לקלוט חרדים נוספים לנוכח צרכיו, אך אינו מעוניין לפגוע באורח חייהם של בני המגזר החרדי.
שר שלום ג'רבי, ראש מינהלת השירות האזרחי, הציג את הנתונים של צמיחת השירות האזרחי בשנים האחרונות. צמיחה שנבלמה מאז בוטל חוק טל. גם שרת התרבות לימור לבנת [שצורפה בלחץ ארגוני הנשים] והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' נשאו דברים. שניהם דיברו על הצורך לבצע את הדברים ללא כפיה, מתוך התחשבות בצרכי המגוייסים ומבלי לשסות ציבור בציבור.
עם תום הישיבה הבטיח השר פרי בניסוח מפותל משהו: "תוך שישה שבועות נציג חוק היסטורי. המהלך יהיה רגיש, אבל צרכי הצבא יעמדו בראש סדר העדיפויות".
במהלך הדיון טען עמיר פרץ כי ההסכם הקואליציוני בין שלושת המפלגות לא מחייב אותו, אך לימור לבנת העירה לו כי חייבים לשמור על קיום ההסכם, ומי כמו התנועה צריכה לרצות שיישמרו ההסכמים הללו, שהרי הקואליציה לא תלויה בה. האם החיכוך מלמד על יצירת סדק בממשלה החדשה? קשה להאמין, ובכל מקרה, גם את התנועה תעזוב את הקואליציה לא ירשם זעזוע ממשי.
המגמה המכוונת על ידי משרד ראש הממשלה בשיתוף פעולה עם שר הביטחון בוגי יעלון ובאופן לא רשמי היא להביא למציאת פיתרון, באמצעות מתווה איתו יוכלו החרדים להתמודד גם אם לא יאהבו אותו לכתחילה ולא יתמכו בו באופן רשמי. גם בהסכם הקואליציוני עם יש עתיד והבית היהודי כלול מתווה גיוס פשרני במקצת, בפרט ככל שנוגע הדבר לקדנציה הקרובה.
אולי ניתן לראות סימן לכך בעובדה שניסיון של גורמים חרדים לא פורמאליים לארגן ביקור לשר הביטחון בישיבות חרדיות הוקפא, ברמיזה שעדיף לא ליצור כותרות בשלב זה. כחלק המדיניות הפרקטית הוחלט למעט בכותרות לתקשורת ולהתמקד בעבודת הוועדה, בכדי למצוא פתרון יעיל.
תא"ל גדי אגמון, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, סקר בפני המשתתפים את יעדי הגיוס של צה"ל, תוך שהוא מסביר כי צה"ל נכון לקלוט חרדים נוספים לנוכח צרכיו, אך אינו מעוניין לפגוע באורח חייהם של בני המגזר החרדי.
שר שלום ג'רבי, ראש מינהלת השירות האזרחי, הציג את הנתונים של צמיחת השירות האזרחי בשנים האחרונות. צמיחה שנבלמה מאז בוטל חוק טל. גם שרת התרבות לימור לבנת [שצורפה בלחץ ארגוני הנשים] והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' נשאו דברים. שניהם דיברו על הצורך לבצע את הדברים ללא כפיה, מתוך התחשבות בצרכי המגוייסים ומבלי לשסות ציבור בציבור.
עם תום הישיבה הבטיח השר פרי בניסוח מפותל משהו: "תוך שישה שבועות נציג חוק היסטורי. המהלך יהיה רגיש, אבל צרכי הצבא יעמדו בראש סדר העדיפויות".
במהלך הדיון טען עמיר פרץ כי ההסכם הקואליציוני בין שלושת המפלגות לא מחייב אותו, אך לימור לבנת העירה לו כי חייבים לשמור על קיום ההסכם, ומי כמו התנועה צריכה לרצות שיישמרו ההסכמים הללו, שהרי הקואליציה לא תלויה בה. האם החיכוך מלמד על יצירת סדק בממשלה החדשה? קשה להאמין, ובכל מקרה, גם את התנועה תעזוב את הקואליציה לא ירשם זעזוע ממשי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות