פולמוס הלכתי מרתק בין הראשל"צ לרב הראשי של איראן

רבה הראשי של איראן הרב יהודה גראמי שלח מכתב תורני לראש"ל והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף, במכתב נאמר, "נתעורר אצלנו בערב החג שאלה בענין מחצלאות העשויות מקני סוף שאינן עשויות ואינן ראויות לשכיבה כלל ועשויות לגידור או לסיכוך, והקנים קשורים זה לזה בחוטי צמר גפן שמצד עצמם מותרים לסכך". הרב גראמי מציין כי "כמו שהעלה מורינו ואור עינינו מרן הראש״ל זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד כו') שעל פי פסקיו אנחנו פוסקים באיראן והולכים לאור תורתו. אלא דדא עקא יש אנשים שאחרי שקונים את המחצלאות נותנים אותה שיתפרו בשפתה סרט מבד".

"ויש שרוצים להביא ראיה שהמחצלת הזאת שתפרו סביבה סרט מקבל טומאה ופסול לסוכה מתשובת מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל באגרות משה (חלק א סימן קע"ז) "שוילונות של עץ שתולין בחלונות והמעמיד של המקלות הוא אריג שמיטמא בכל שהוא ומפורט בכמה מקומות שבשביל האריג טמא כל הכלי אף שלא היה טמא מצד עצמו עיין בפ"ג מעדויות (מ"ה) גבי קלע ובפכ"ג מכלים (מ"ה) לגבי החרם שטמא מפני זוטו שהוא אריג ובביצה (דף כ"ג) לגבי רחים של פלפלין וא"כ גם הוילון של עץ יטמא מפני האריג המחזיק העצים וממילא פסולים לסכך מדינא ואף אחרי שיסתרם כמו בלאי כלים שפסולין לסכך" ע"כ".

עוד כתב הרב, "אבל אחרי עיון נראה לדחות ראייתם שבוילון המדובר האריג מעמיד ומחזיק את העצים ובלי האריג לא יהיה כאן שום כלי אלא מקלות בעלמא וכן לגבי קלע שבית קיבול שלה ארוג שבלי בית קיבול לא יהיה כאן כלי לדעת ר' דוסא בן הרכינס וכן לגבי חרם שבלי זוטו שהוא החלק התחתון ברשת וארוג כבגד לא מתעביד מלאכתיה וכן לגבי רחים של פלפלין שהאמצעית הוא חלק מהכלי אבל בנדון שלנו המחצלת גמורה ועשויה בלי שום סרט בד ומוכרים אותה בלי הסרט הזה ורוב האנשים משתמשים בה בלי הסרט ויש אנשים שאח"כ מוסיפים את הסרט הזה למחצלת והמחזיק של המחצלת הם חוטי צמר גפן ולא הסרט".

ועוד הביאו ראיה ממדרש תורת כהנים (פרשת שמיני סוף פרשה ו) וז"ל: "תלמוד לומר 'בגד' מה בגד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא אפילו חוט, אפילו משיחה תלמוד לומר 'או עור' ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה" ע"כ וכן במשנה מסכת כלים (פרק יז משנה יג): "העושה כלים מן הגדל בים וחבר להם מן הגדל בארץ אפילו חוט אפילו משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא" ע"כ והרמב"ם בהלכות כלים (פ"א ה"ג) פסק וז"ל: חבר מן הגדל בים עם הגדל בארץ אפילו חוט או משיחה אם חברו חבור שמשים את שניהם כאילו הן אחד לטומאה שאם נטמא זה יטמא זה הרי הכל מקבל טומאה" עכ"ל. אבל יש לדחות ראייתם דשאני הכא שיש רבוי מ"או עור" אבל לא מצינו ריבוי לעץ וכמו דמוכח מכלים (פרק יג מ"ו) ש"המתכת המשמשת את העץ טהורה" ולכן אין ללמוד משם לנידון המחצלת שלנו וזאת הסבה שאגרות משה מרחוק תביא לחמה ומביא ראיה לנדון שלו מקלע וחרם ורחיים ולא מביא את המדרש ורמב"ם בהלכות כלים .

ויש לציין שאפילו לדבריהם שהמחצלת הזאת מקבל טומאה אם התיר התפירה והסיר את הבד הויא כשברי כלים שאין מסככים בהם מדרבנן משום גזירה ויש הרבה אחרונים שסוברים שאם שיבר את כלי העץ בכוונה לשם סכך ואין השברים ניכרים שהיו שברי כלים כשרים לסכך בהם ומהם ערוך השולחן (סי' תרכט ב"ה) שמתיר בשיברם בכוונה, ושו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' כב) שהוסיף תנאי שלא יהיה ניכר שהשברים באו מכלים וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר (ח"יג סי' סו) וכן דעת מרן הראש"ל זצ"ל מעיקר הדין אלא שהוסיף שנכון להחמיר ולכן אע"פ שיש אחרונים שפוסלים כדאי הם המתירים לסמוך עליהם בשעת הדחק.

לסיום כותב הרב גראמי, "השאלה הזאת נתעוררה אצלנו השנה לפני החג והיו הרבה משפחות ובפרט בעיר שיראז שהיה להן מחצלאות כאלו, והיה קשה מאד להחליף את המחצלאות ולא היה פנאי לשאול את דעת כת"ר והוריתי להם שיתירו ויסירו את הסרטים ויהיה כשר לסכך, ובאתי בזה לשאול את דעת כבודו ויורינו וכדבריו נעשה וישא ברכה מאת השם".

הראש"ל והרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף השיב במכתב מנומק לרב הראשי הרב גראמי, הרב יצחק יוסף שיבח את הרב גראמי, ופתח בתשובתו בדברי שבח. ‏"לכבוד ‏הרב החשוב מרביץ תורה והלכה במסי"נ, ‏שמן תורק שמו, כבוד שם תפארתו הרה"ג רבי יהודה גראמי שליט"א ‏הרב הראשי, אב בית דין צדק המרכזי ליהודי איראן - טהראן".

‏ע"פ מה שהעלה מרן ‏אאמו"ר זצ"ל בשו"ת יחוה דעת חלק א סי" סד, ובחזו"ע סוכות ע' כו), אלא שדא עקא שיש אנשים ‏שלאחר שקונים את המחצלאות תופרים בשפתה סרט מבד. ויש שרוצים להביא ראיה ‏שהמחצלת הזאת שתפרו סביבה סרט מקבל טומאה ופסול לסוכה, מדברי האגרות משה ‏(חלק א סימן קעז) בדין וילונות של עץ שתולין בחלונות והמעמיד שלהם מאריג, שמטמא ‏בכל שהוא את כל הכלי, כמבואר בפ"ג מעדויות (מ'"ה) גבי קלע, ובפכ"ג מכלים (מ"ה) לגבי ‏החרם שמטמא מפני זוטו של ים. וכב' כתב לחלק ששם האריג עשוי להעמיד את הכלי ‏כמבואר בנו"כ על המשניות, ובכך מיירי בתשובת האגרות משה שהאריג מחזיק את ‏הווילונות, משא"כ בנ"ד שקני המחצלאות כבר תפוסות בחוטי הפשתן ולא ע"י האריג ‏הנוסף.

‏ויש שרוצים להביא ראיה שהמחצלת הזאת שתפרו סביבה סרט מקבל טומאה ופסול לסוכה ‏מתשובת מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל באגרות משה (חלק א סימן קע"ז) "שוילונות של עץ ‏שתולין בחלונות והמעמיד של המקלות הוא אריג שמיטמא בכל שהוא ומפורט בכמה מקומות ‏שבשביל האריג טמא כל הכלי אף שלא היה טמא מצד עצמו עיין בפ"ג מעדויות (מ"ה) גבי קלע ‏ובפכ"ג מכלים (מ"ה) לגבי החרם שטמא מפני זוטו שהוא אריג ובביצה (דף כ"ג) לגבי רחים של ‏פלפלין וא"כ גם הוילון של עץ יטמא מפני האריג המחזיק העצים וממילא פסולים לסכך מדינא ‏ואף אחרי שיסתרם כמו בלאי כלים שפסולין לסכך" ע"כ.
‏
‏אבל אחרי עיון נראה לדחות ראייתם שבוילון המדובר האריג מעמיד ומחזיק את העצים ובלי ‏האריג לא יהיה כאן שום כלי אלא מקלות בעלמא וכן לגבי קלע שבית קיבול שלה ארוג שבלי בית ‏קיבול לא יהיה כאן כלי לדעת ר' דוסא בן הרכינס וכן לגבי חרם שבלי זוטו שהוא החלק התחתון ‏ברשת וארוג כבגד לא מתעביד מלאכתיה וכן לגבי רחים של פלפלין שהאמצעית הוא חלק מהכלי ‏אבל בנדון שלנו המחצלת גמורה ועשויה בלי שום סרט בד ומוכרים אותה בלי הסרט הזה ורוב ‏האנשים משתמשים בה בלי הסרט ויש אנשים שאח"כ מוסיפים את הסרט הזה למחצלת והמחזיק ‏של המחצלת הם חוטי צמר גפן ולא הסרט.

‏ועוד הביאו ראיה ממדרש תורת כהנים (פרשת שמיני סוף פרשה ו) וז"ל: "תלמוד לומר 'בגד' מה ‏בגד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל ‏שהוא אפילו חוט, אפילו משיחה תלמוד לומר 'או עור' ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה" ‏ע"כ וכן במשנה מסכת כלים (פרק יז משנה יג): "העושה כלים מן הגדל בים וחבר להם מן הגדל ‏בארץ אפילו חוט אפילו משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא" ע"כ והרמב"ם בהלכות כלים (פ"א ‏ה"ג) פסק וז"ל: חבר מן הגדל בים עם הגדל בארץ אפילו חוט או משיחה אם חברו חבור שמשים ‏את שניהם כאילו הן אחד לטומאה שאם נטמא זה יטמא זה הרי הכל מקבל טומאה" עכ"ל.
‏
‏אבל יש לדחות ראייתם דשאני הכא שיש רבוי מ"או עור" אבל לא מצינו ריבוי לעץ וכמו דמוכח ‏מכלים (פרק יג מ"ו) ש"המתכת המשמשת את העץ טהורה" ולכן אין ללמוד משם לנידון המחצלת ‏שלנו וזאת הסבה שאגרות משה מרחוק תביא לחמה ומביא ראיה לנדון שלו מקלע וחרם ורחיים ‏ולא מביא את המדרש ורמב"ם בהלכות כלים.

מכתבו של הרשל"צ והרב הראשי לישראל

מכתבו של הרב הראשי של איראן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!