רב העיר סופד למרן: כילד הוקסמתי מאישיותו הכובשת

בפרשת "ויחי", כשמתארת התורה את ההספד על יעקב אבינו, נאמר "ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד", ושואל מרן זי"ע (חזו"ע-ד' תעניות, עמ' תפד), לכאורה היינו גדול היינו כבד, ומה פשר הכפילות? והוא מיישב ע"פ מש"כ בשו"ע (יו"ד שמד, א) שמצוה גדולה להספיד על המת כראוי, ולומר עליו דברים המשברים את הלב ולהזכיר שבחו ומזכירים מידות טובות שבו ומוסיפים בהם קצת. ע"כ. והנה כל זה יתאפשר בנקל באדם רגיל, אבל באדם גדול כיעקב אבינו, שהיה כליל המעלות, כל מה שיאמרו עליו ויספדו לו אינו אלא מקצת משבחו האמיתי, וכמעט אי אפשר לקיים את ההלכה להוסיף משהו על שבחו. ולכן היה "כבד מאוד" למספידים אותו לקיים ההלכה הזאת.

כך נאמר גם אנו על מו"ר מאור ישראל זי"ע, כי לו דומיה תהילה, רק נאמר מעט שבמעט ממה שזכיתי להתחמם לאורו הגדול וליהנות מזיו הקודש.

בפרשתנו, מתואר נח כ"איש צדיק תמים בדורותיו", ואולם, בסופו של דבר, במבחן התוצאה לא עמדה לו צדקותו להציל את העולם שסביבו. בניגוד לאברהם אבינו ולמשה רבנו, נח לא מסר את עצמו למען הצלת אנשי דורו. ולכן, נעשה לו נס רק בעצם הישרדותו-הוא, יחד עם צאצאיו והבהמה, החיה והעוף אשר איתו, אבל לא מעבר לכך. האנושות, למעשה, נכחדה. בכך היה נח לראשון הצדיקים בעולם, שלימים דבק בהם הביטוי: "צדיק בְּפַרוָוה", שעל כך התבטא רבי מנחם מנדל מקוצק: כאשר קר, הוא לובש פרווה שתחמם אותו, במקום להדליק אש שתחמם את כולם... מאז ימי נח למד אפוא העולם, שישנם למעשה שני סוגי צדיקים: אלה שכאשר קר להם, מעלים אש בתנור ומבעירים מדורה גדולה שתפיץ אור וחום נעים לסביבה כולה, ואילו יש כאלו שמתעטפים בפרווה ודואגים רק לרווחת עצמם, בבחינת ""אני את נפשי הצלתי".

מרן זי"ע, כאברהם אבינו ומשה רבנו, מסר עצמו להצלת הדור, כמנהיג מסור ורועה נאמן, זכה וזיכה את הרבים, גידל עדרים עדרים של בני תורה, אך דאג גם לפשוטי העם, לחזקם ולעודדם, ללבות את רוחם באש התורה שנפח בהם בכל עוז.
הפעם הראשונה שבה זכיתי לחזות בזיו פניו של מרן זי"ע היתה בעת כהונתו כרבה הראשי של ת"א, כשביקר בעיר שדרות לחזק את העם שבשדות, ואני ילד קטן בכיתה ד'. נפעמתי מדמותו שהפיצה אור על כל סביבותיו, הוקסמתי מהאישיות הכובשת שליהטה חום ואהבה אמיתית לכל אחד, קטן וגדול, ובאותו מעמד החלטתי כי דרכי לעתיד ברורה, לצעוד בדרך התורה ולשאוף לגעת בקצה שיפולי גלימתו של אותו אדם הגדול בענקים!

ברבות הימים אף זכיתי לקשר אישי עם מרן זי"ע, בשאלות הלכתיות, עצות והדרכות בהנהגת הציבור, ולא אשכח את ברכתו אשר האציל לי מעומק ליבו לזרעא חייא וקיימא, ברכה שנשאה פירות, צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

לאחר הסתלקותו, כאקט של הכרת הטוב, החלטתי להציב לזכרו יד ושם ולהקים את מכון "דורות" שמטרתו להעניק תמיכה כלכלית וסיוע רפואי לזוגות חשוכי ילדים, כדי להקל מעליהם את ההתמודדות אותה הם חווים. כל ההכרעות נעשות ע"פ דעתו ולאור משנתו ההלכתית של מרן זי"ע, כאשר הרב הפוסק של המכון הוא חתנו, הגאון רבי אהרן בוטבול שליט"א.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!