החוקרים דוגמים את הקהילות החרדיות בנוגע לנגיף הקורונה

הקהילה החרדית של מונטריאול, שהושפעה באופן לא פרופורציונלי מנגיף הקורונה, היא נושא למחקר ארוך טווח שבוחן את רמות החסינות של המשתתפים במחקר וכיצד להגן בצורה הטובה ביותר על קהילות אחרות ברחבי קנדה. הסוציולוג ד"ר פיטר נוגוס, פרופסור לרפואת משפחה וחוקר הראשי של המחקר אמר לתקשורת בקנדה: "רצינו לדעת, בתוך הקהילה הצפופה איך הנגיף השפיע, כדי שיהיה לנו מושג כיצד המחלה מתפתחת ומה רמות החסינות של האנשים"

עוד אמר: "אנו מרגישים שזו קהילה שיכולה לתת עבורנו הרבה חומר לימודי בנוגע להשפעת הקורונה, צורת ה"ביחד" שהקהילות חיות הוא ערך חשוב מאוד, זה משהו שכולנו התמודדנו איתו".

המספרים הגבוהים של מקרי קורונה בקרב חרדים הביאו את ארגון החסד הרפואי 'רפואה וחסד' ליצור קשר עם הפקולטה לרפואה ולמדעי הבריאות באוניברסיטת מקגיל ולהציע את המחקר השיתופי, המגובה על ידי ממשלת קנדה באמצעות צוותי מחסנים של הממשלה.

פרטי פרויקט המחקר, שנמשך כבר חודשיים ויימשך עוד שנה וחצי, התפרסמו בקנדה ביום שלישי. לאחר יותר מעשר פגישות תכנון בין מדענים ועסקנים בקהילה החרדית, הוקם צוות רב תחומי של סוציולוגים, אנתרופולוגים, אפידמיולוגים וסטטיסטיקאים כדי לחקור כיצד המחלה השפיעה על פלח אוכלוסייה זה. המטרה הראשונה היא לקבוע עד כמה החיסונים שניתנו בקהילות החרדיות השפיעו, בין אם באמצעות הידבקות או חיסון או שניהם, אמר פרופ' נוגוס, "הכרה בבעיות גנטיקה ובריאות משותפות של חברים, והתנהגויות".

חוקרים לקחו דגימות דם מ-1,250 משתתפים לפני ואחרי חיסונים כדי ללמוד תגובות ותופעות לוואי. הם גם יבדקו עד כמה התגובות החיסוניות נשארות חזקות לאורך זמן.

הצוות יבדוק את כל המשתתפים, יערוך ראיונות עומק ויערוך ימי עיון בתוך הקהילה החרדית להבנת חיי היומיום והאתגרים של המשתתפים. "רצינו לדעת, בתוך הקהילות הצפופות מה קרה, כדי לקבל מושג כיצד המחלה מתפתחת ומהי רמת החסינות של האנשים", אמר אהרון פרידלנדר, איש הקשר הרפואי הבכיר של ארגון 'רפואה וחסד', "אנו יודעים שרבים מהקהילה חלו בקורונה, אך לרבים לא היו סימפטומים כלל, כך שזו הייתה אחת הסיבות שרצינו לבדוק את זה". נתוני הקורונה הממוצעים עדיין נחקרים, אמר פרידלנדר. בין התיאוריות שנבדקות לגבי השפעת הנגיף, משפחות ברוכות ילדים, כמו גם משפחות של כמה דורות המתגוררות יחד.

שיתוף פעולה בין הקהילות החרדיות הוא ברמה גבוהה, צוותים מתשאלים אנשים ממספר קבוצות חרדיות שונות בעיר ובסביבתה, מבקרים במרכזי קהילה ובבתי כנסת ומבקרים בכ-800 משפחות כדי להסביר ולבקש שיתוף פעולה, הם הציבו עד היום 16 מרפאות חיסונים, שבהן גם המשתתפים נשאלים אם הם מוכנים לתת דם כדי לבדוק אם יש רמות נוגדנים.

"הופתענו לטובה מהנדיבות והנכונות להשתתף", אמר פרופ' נוגוס. "הם אמרו לנו שהם רוצים לעשות זאת למען הקהילה, הם הסבירו לנו כי כך הם לומדים על עצמם".

ביום שני שהה פרופ' נוגוס בשכונה שבה מתגוררים חסידי טאהש, קהילה שמונה כ-4000 חסידים. החסידות עלתה לכותרות חיוביות בשיא המגיפה, כאשר העסקנים בגיבוי הרבנים עודדו את כלל החסידים להקפיד על 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ולציית לכללי הסגרים. האדמו"ר מטאהש עצמו יצא למרכז החיסונים כדי להתחסן.

"ככל שאנחנו לומדים יותר על הקהילות החרדיות, כך מגלים החוקרים שיש להם מכנה משותף עם כלל האוכלוסיה" אמר פרופ' נוגוס. לדבריו, "הם רוצים להישאר בריאים, הם רוצים שאהוביהם יישארו בריאים. רמות ההקפדה על חוקי הקורונה, הבטיחות, והנכונות להתחסן דומות לאלה שנראים בחברה הכללית, רובם מוכנים להתחסן, אך חלקם עדיין לא מוכנים". עכשיו לאחר שהאדמו"ר התחסן, אולי נראה יותר מתחסנים בחסידות.

"מחקר שבודק הן את האימונולוגיה והן את ההתנהגות האנושית הוא קריטי לממשלות כדי להבין כיצד ניתן להתמודד בצורה הטובה ביותר עם גלי הנגיף בעתיד, או מגפות חדשות" אמר פרופ' נוגוס. "אנחנו לא שולטים בטבע, הטבע עדיין נוקם, אז עלינו באמת לפתח דרכי חקירה אלה המשלבות את האימונולוגיה עם הסוציולוגיה, תוך התבוננות גם בהתנהגויות ובאמונות, בסופו של דבר ההתנהגויות הן שקובעות אם מדיניות ממשלתית עובדת טוב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!