לאחר מאה שנה: יצא לאור הספר 'ערך לחם'

בשורה טובה לראשונה יצא לאור מתוך כתב יד הספר החשוב 'ערך לחם' לחכם רבי משה צלאח זצ"ל מחכמי בבל בדור האחרון. הספר יצא לאור לאחר יותר ממאה שנה מאז מלחמת העולם הראשונה שאז התחיל הרב המחבר לכתוב את החיבור.

הספר ערך לחם הוא חיבור נפלא על סדר אב"ד מערכות באגדה והלכה בכל חלקי פרד"ס התורה וכן שמועות מחכמי בבל בדור הקודם. הספר הראשון 'תורת משה' שני חלקים על התורה נ"ך, ש"ס, זוהר, ועוד... יצא לאור בשנת תשמ"ט על ידי הגאון הרב יעקב הלל כשהספר הזה נותר עדין שנים רבות בכת"י ועבר גילגולים רבים עד שיצא כעת לאור בס"ד.

חכם רבי משה צלאח זצ"ל נפטר לפני 56 שנה בתאריך י' בטבת תשכ"ו היה תלמידו של המקובל האלוקי חכם רבי יהודה פתיא זצ"ל שאיתו למד הרב המחבר בבגדאד בעת מלחמת העולם שאז נקראו בחורי הישיבות לצבא ונאלצו בחורי הישיבות בבגדאד להסתתר משלטונות הצבא, במשך כל שנות המלחמה ברחו לעיר בצרה. וכן היה תלמיד של המקובל הרב שמעון אגסי זצוק"ל מגדולי הדור בזמנו של מרן רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי'.

עם סיום המלחמה התפשטה מגיפת 'המלריה' בעיר שהפילה חללים רבים. רבים מבני העיר שחלו במגיפה הלכו לבית עולמם לאחר זמן קצר. המחלה לא פסחה גם על רבינו ותוך זמן מועט סכנת מוות ריחפה על ראשו של רבינו. זקנתו אם אמו מרת חביבה חורש ע"ה שהיתה בעיר בצרה לרגל חתונת בנה ראתה את מצב בריאותו הירוד של נכדה ואת הסכנה המרחפת עליו. היא התפללה לבורא עולם שירפא את נכדה והסכימה לקבל על עצמה את מחלתו, היא הסתובבה מסביבו שבע פעמים תוך שהיא ממלמלת את נוסח הכפרות של ערב יום כיפור, ואכן תפילתה נשאה פרי מיד ונכדה קם בריא ממיטת חוליו. ולאחר מספר ימים הלכה לבית עולמה.

בר"ח סיון יום ג' לפרשת במדבר שנת תשי"א עלה חכם משה לארץ הקודש שהוא אורז קצת ממטלטליו שבינהם שני ארגזים גדושים בספרים אותם לקח מספריתו הגדולה שנותרה בבגדאד ולא יכל להביא ארצה כמו רוב הרכוש של יהודי בבל שנפל כפרי בשל לשלטונות בעיראק.

בשנת תשי"ב הגיעה משלחת מטעם יהדות בבל שביקשו מרבינו לשמש כרבה של מעברת 'נחלת יהודה'. לאחר שנשלח רבינו לחכם רבי עובדיה הדאייה זצ"ל לתהות על קנקנו. בהשפעת חכם רבי דוד שהרבאני זצ"ל נאות רבינו כדרכו בקודש לכל דבר שבקדושה וקיבל על עצמו את עול הרבנות.

כאשר עלה רבינו מבגדאד לקח עמו סכום כסף גדול כ¬ 400 לירות מעודף קופת בית הכנסת "דינה" בבגדאד שם שימש כגבאי הביה"כ, על מנת לבנות בית כנסת בארץ הקודש. רבינו שמר כמה שנים טובות על אותו סכום כבבת עינו ולא לקח ממנו אפילו הלוואה קטנה ביותר גם בשעה שמצבו הכספי היה דחוק ביותר. כשבנו את בית הכנסת "אליהו הנביא" בשכונת נחלת יהודה העביר בשמחה את כל הסכום במלואו על מנת שיבנו את היכל בית הכנסת.

שם בשכונת נחלת יהודה שהיתה אז נפרדת מעיר ראשון לציון (היום היא משויכת לראשון לציון) הרביץ תורה לתשובי האזור עד יומו האחרון. ונלחם את מלחמתה של תורה בענין שבת, כשרות באותה תוקפה של קום המדינה שהיתה מאוד רדודה במחינה רוחנית.

אחד מחכמי בבל בזמנו של רבינו היה המקובל האלוקי חכם רבי אפרים הכהן זצוק"ל אביו של גדול הדור נשיא מועצת חכמי בתורה חכם שלום כהן שליט"א. בחודש אב שנת תרפ"ד יצא חכם רבי אפרים מעיר בגדאד לעיר ירושלים תובב"א בליוי חכמי ורבני בגדאד וחכם משה שהתלוה אליהם מגולל את הסיפור מכלי ראשון וז"ל בספרו "ויקהל משה": 'הנה ביום ג' לשבת קודש י"ב לחודש אב התרפ"ד, נסע ידידנו הרה"ג ח"ר אפרים נר"ו [זצוק"ל] מעיר בגדאד לעיר הקודש ירושלים תובב"א, ומחכמי העיר הלכו עמו ללותו עד עיר פלוג'ה, ואני הדל הלכתי עמהם, והתארחנו ביום ההוא בבית הטוב עין ונדיב לב הגביר היקר עבד אל עזיז הי"ו, והיה ביום הוא כמזמוטי חתן וכלה, ואחר השולחן עורך כמעדני מלך'... ואז קם חכם רבי אפרים ואמר לכל החכמים וזה לשונו: 'הנני מבקש ממעלת כבוד תורתכם שכל אחד ואחד יאמר דברי תורה.. שיפרש דרך רמז אחד על פסוק "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם" ולא על זולתו..' וכך היה שכל החכמים פתחו פיהם בחכמה ופירשו פירוש על פסוק "ואתם הדבקים.." על דרך הסוד והוסיפו עוד פרושים כל אחד כיד ה' הטובה עליו, וגם לחכם משה עלה פירוש בראשו אך בענוותנותו לא אמרו לפי החכמים וכלשונו: 'ואמנם אני הדל כאשר פתח פיו ח"ר אפרים הכהן בחכמה וגזר אומר שכל אחד ואחד יאמר רמז על הפסוק הנזכר, ואז אני תיכף ומיד באותו רגע צמח בלבי והציץ פרח קטון כפי קוצר שכלי ועם שלא אמרתי לפני החכמים כי זחלתי ואירא מלדבר נגד מלכים ורבנים.. עם כל זה לא אמנע מלכתוב.. מה שעלה במצודתי דעת קטון וצעיר על חיבת ירושלים תבבו"א'.

אחד מחבריו לספסל הלימודים עוד בבגדאד היה המקובל חכם רבי יצחק כדורי זצוק"ל. חכם משה היה מפנה אליו שאלות בתנ"ך ובקבלה ובעוד נושאים תוך שהוא מכנהו בלשון 'רב חביבאי'. בספרו "ויקהל משה" כתב חכם משה תירץ בשמו כמש"כ 'והשיב לי חברי חכם יצחק כדורי הי"ו', ובספרו "ערך לחם" אחרי שכתב מערכת שלמה בעניין החמה והלבנה כתב 'ואחרי כתבי כל זאת שאלתי לחביבא"י יצחק הי"ו אם ע"פ הקבלה יש ענין מוסכם לזה, וחיפש לי בדברי האר"י ז"ל ומצא לי סמך לדברי'.

רבינו ידע בדיוק מתי הוא עומד להיפטר מהעולם ואף אמר זאת למקורביו: ארבעים יום לפני פטירתו העידו בני משפחתו שהרגישו שאביהם הגדול מכין עצמו לדבר מסוים שלא הצליחו לדעת את פשרו, הם ראו אותו כותב בדף ארבעים יום וכל יום שעבר הוא סימן בעט על אותו יום, חוץ מהיום האחרון שלא סימן כלום...

ביום שישי ח' בטבת שנת תשכ"ו לפנות ערב קרא רבינו לבנו בכורו והציג בפניו את כל המסמכים של הבית, את המשכנתא, תשלומי החשמל והמים והסביר לו איך ומה צריך לשלם על כל דבר בזמנו. שראה זאת בנו בכורו שאל את אביו "מה קרה היום שאתה מראה לי את כל החשבונות"? ענה לו רבינו "שלפני ארבעים יום באו אליו בחלום ואמרו לי היום ארבעים יום לעומר, ולפני שלושים יום באו אלי ואמרו לי היום שלושים יום לעומר, ולפני עשרים יום באו אלי בחלום ואמרו לי היום עשרים יום לעומר, וכן לפני עשרה ימים והיום המשותף לכל החלומות הוא יום עשרה בטבת". והוסיף רבינו לבאר לבנו "אני אלקח לעולם האמת, לעולם הבא".
בנו התחיל לשכנע אותו שיחדל מלדבר כך על עצמו שהרי חלומות שווא ידברו. אך רבינו לא שקט מדברי בנו, ואמר לו במאור פנים "הגזירה כבר נכתבה בשמים צמתי והתפללתי אך לא יכולתי לבטל את הגזירה". כך עברה לה שבת קודש שרבינו מכין את עצמו בדחילו ורחימו לקראת בית דין של מעלה, ולקראת המבחן הנורא שיש לכל אחד אחרי פטירתו.

במוצאי שבת בירכו ברכת הלבנה וחכם משה שימש כחזן והאריך וניגן יותר מהרגיל, אחרי ברכת הלבנה רקד חכם משה עם כל המתפללים, ואז אמר להם חכם משה "רבותי תהיו בריאים חודש הבא אני לא אהיה אתכם!" המתפללים הנדהמים צעקו "אבו חזקאל מה אתה אומר". אחרי שהגיע לביתו היה צריך בנו לנסוע למרחק וביקש ממנו שיתן לו כסף לנסיעות. במקום זה רבינו התחיל מברך אותו באריכות יותר מהרגיל, לאחר מכן בנו נישק את יד אביו ונפרד מאביו לשלום..

בבוקר אור ליום י' בטבת צום עשרה בטבת קם רבינו כדרכו בשעה חמש בבוקר. הוא הכין חלב לבנו יצחק שהיה אז רק בן 3-4 אחר כך חזר לישון.. עד לתחיית המתים... וכך במיתת נשיקה ממש 'נצחו אראלים את המצוקים ונשבה הארון האלוקים'. וכך בלי שחלה קודם לכן עלה בסערה השמימה לגנזי מרומים,לפני כן היה בריא ולא ביקר חודשים רבים אצל הרופא.

בית כנסיות ובתי מדרשות המעונינים להכניס את הספר לבית הכנסת ללא עלות ניתן להתקשר לטל: 0527196055.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!